תגובות לפוסט: "לזה אין כסף – על חגיגות צ'ימיצ'אנגה בצפרה"

מאת: קרן

קרן — Fri, 21 Feb 2014 16:01:34 +0000

חמדנות. זו המילה שחיפשתי.
אמנם אוכל טוב אבל לא מצדיק סכומים כאלה. שרות לא נעים בכלל.
חוצפנות וחמדנות.
חבל ששיתפתי פעולה עם זה. פעם אחרונה.
דברו ברגליים, חברים, ולכו לאכול במזללה! יותר הוגן

מאת: שייבה

שייבה — Tue, 15 Jan 2013 13:12:49 +0000

מה שכתבת על המסעדה נכון גם ליום יום.
זו אחת המסעדות האהובות עלינו אבל היא הפכה ליקרה (מילים אחרות לחמדנות) בצורה קיצונית.
עם מחירים כאלה אי אפשר להנות מהאוכל הטעים.
חבל שכך.

מאת: אורן אסיף

אורן אסיף — Mon, 14 Jan 2013 10:05:08 +0000

עכשיו אני בהתלבטויות אם ללכת לשם בפעם הראשונה…

מאת: דב

דב — Sun, 13 Feb 2011 20:49:31 +0000

הייתי לא מעט פעמים בצ'ימיצ'אנגה.
אני יכול לומר שליבי לא נחמץ כשהיא חדלה, על אף הנסיבות ה… תמוהות.
התפריט אף פעם לא ערב לחכי, וה-rising star בתקופה ההיא (ואחת המלכות הבלתי מעורערות היום) הייתה קופי בר.
באופן חריג ומעניין, בצ'ימיצ'נגה מצאתי מנת צהריים שאין ולא הייתה בשום מקום אחר. המבורגר צ'ילי. משהו הזוי בגודלו, טעמו וחריפותו. מוגש בלחמניה שלימים תהיה מקור הגאווה של מוזס.
המנה נעלמה מן השטח מאז, והיא זכורה לי עד היום כאחת הפשוטות והחזקות.

מאת: מוסי שמשי

מוסי שמשי — Sun, 13 Feb 2011 16:06:02 +0000

ביקרתי בצפרה בערב הפתיחה של "זיכרונות צ'ימיצ'נגה".היו לי הערות מספר וכתבתי מייל דרך אתר המסעדה עוד באותו לילה אך לא זכיתי לתשובה!!! חיפשתי דרך איך ליצור קשר והגעתי לכתבה זו, ובכן……המחירים אכן גבוהים מאד, המנות הראשונות הן למעשה דוגמיות בלבד אך כל זה עדיין נתון לשיקולו של האורח. לעומת זאת השרות והיחס…..חבל על הזמן! נאמר לנו שיש להמתין די הרבה זמן למנות העיקריות, ניחא, אך חלק מהמנות הגיעו ולחלק נאלצנו להמתין כ 25 דקות! אז מה עושים? אוכלים לבד או ממתינים ליתר ואוכלים מנה קרה? נערתי לאחראי המשמרת, אך הוא כנראה היה "עסוק" מידי ולא טרח לגשת לשולחננו. לתדהמתי, כאשר כבר הגיע החשבון ה"עצום", פשוט סילקו אותנו בטענה שיש ממתינים לשולחן וזאת מבלי שנאמר מראש כי הזמן לארוחה מוגבל. חוצפה!!!!
לצערי לא זכיתי לתגובת המסעדה ולכן הבאתי רשמיי בפורום זה. אולי כנפי הצפרה ישאו הקול אל הצ'ימיצ'נגה!!!

מאת: טליה

טליה — Sat, 12 Feb 2011 19:40:13 +0000

ובכן, גמני מוותרת על העונג מפאת מחסור במזומנים…מבאס אבל נחייה עם זה. כיף למי שיכול להרשות לעצמו.
אולי פעם,כשאהיה בפנסיה…

מאת: ענבל

ענבל — Sat, 12 Feb 2011 17:41:34 +0000

עמית, קראתי את כתבתך על חגיגות צ'ימיצ'אנגה בצפרה. אני חולקת על דבריך ואסביר מדוע: בתור מי שלא הכירה את צ'ימיצ'אנגה המקורית, חזרתי השנה לפסטיבל בפעם השלישית. חגיגת צ'ימיצ'נגה בצפרה הינה פרויקט מיוחד במינו ואני חושבת, שלפני שמותחים ביקורת על המחירים בפרט ועל ההתנהלות בכלל, צריך להבין מה קורה "מאוחרי הקלעים" בפרויקט מסוג זה ובמה הוא כרוך. יכול להיות, שהמחירים בצ'ימיצ'אנגה בזמנו היו נמוכים יותר, אבל אז המסעדה הייתה קיימת עם כל המשתמע מכך: מטבח קבוע וצוות קבוע הן במטבח והן במסעדה עצמה. זה אינו המקרה כיום: בכל שנה, מתחפשת 'צפרה' לצ'ימיצ'נגה למשך ארבעה ימים. משמעות הדבר היא שינוי מוחלט של התפריט הקבוע של המסעדה, הזמנת חומרי גלם שונים לחלוטין, הכנות מיוחדות והכשרת הצוות בהתאם. ההכנות מתבצעות מראש, כש'צפרה' ממשיכה במקביל לתפקד כרגיל. הצוות המתוגבר עובד במשמרות כפולות ויותר במשך שבוע שלם, והמלצרים לומדים תפריט חדש. כל זה, על מנת לספק לסועדים במשך סוף שבוע ארוך - מעבר לנוסטלגיה - חוויה ססגונית, חגיגה של טעמים, צורות וצבעים תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר, על רמה גבוהה ללא פשרות, על חומרי הגלם האיכותיים ביותר ועל שירות מצוין. לא ידוע לי על מסעדות נוספות בארץ שלוקחות על עצמן פרויקט גרנדיוזי שכזה ומחליפות באופן מוחלט את תפריטיהן למשך ימים ספורים בלבד. הגבלת זמן הישיבה במסעדה יכולה אולי להתפרש כ"תאוות בצע" אבל אני כלקוחה, רואה בכך ניסיון לענות על הביקוש הרב ולא אינטרס "לעשות כסף" על גבם של הסועדים. כשיש קרוב לאלפיים הזמנות לארבע ימים ורצון לאפשר לכולם להינות אין כל פסול בהגבלת הישיבה לשעתיים, שהן בהחלט זמן מספיק עבור ארוחה מלאה ומענגת. הייתי עם שלוש חברות. כולנו שתינו ממגוון המרגריטות המצויינות, חלקנו שש מנות ושלושה קינוחים וצ'ופרנו בצ'ימי-שוטים על חשבון הבית. אחרי שעתיים, יצאנו שבעות, מרוצות ומעט שיכורות.....חשבוננו הסתכם ב-850 שקלים, כלומר, 235 ש"ח לכל אחת כולל הטיפ. זהו בהחלט סכום סביר עבור חוויה ייחודית ואיכותית של פעם בשנה, שמשאירה טעם מצוין וזכרונות נפלאים, שילוו אותנו עד לפסטיבל צ'ימיצ'אנגה הבא.

מאת: עמית אהרנסון

עמית אהרנסון — Fri, 11 Feb 2011 21:04:03 +0000

אין מה להשוות את צפרה וצ'ימיצ'אנגה. שתיהן מצוינות, אבל לארוחות בצ'ימיצ'אנגה היתה בעיני איכות של בילוי בלונה-פארק... אף פעם אי אפשר היה לדעת לאיזה טעמים לצפות. וגם המחירים לא היו כאלה גבוהים. חבל שבחגיגות הנוסטלגיה זה לא המצב.

מאת: עמית אהרנסון

עמית אהרנסון — Fri, 11 Feb 2011 21:02:27 +0000

תודה.
זה מתחבר לעוד כמה דיווחים שקיבלתי – למשל על זוג שביקש לחלוק בכמה ראשונות במקום להזמין עיקרית וזכה להרמות גבה ולתמיהה קולקטיבית מצד הצוות… אכן, תחושת חמדנות לא פשוטה…

מאת: עמית אהרנסון

עמית אהרנסון — Fri, 11 Feb 2011 21:01:41 +0000

התמונות האלה היו מה שכמעט גרם לי לחזור לשם השנה.
אבל הייתי חזק