תגובות לפוסט: "פעמוני היובל – הרברט סמואל"

מאת: lisa s

lisa s — Sat, 28 May 2011 14:33:23 +0000

אני לא קיבלתי ליום הולדתי שום שורה ושום פינוק במסעדה, למרות שידעו שהוזמן שולחן "יום הולדת" אבל האוכל היה בהחלט טעים.

מאת: רוני

רוני — Sun, 08 May 2011 18:41:05 +0000

באיחור של… טוב, מלא זמן:
סיטינג או לא סיטינג (אגב, למיטב זכרוני גם אנחנו התחלנו את הארוחה מאוחר יחסית ועדיין הגבילו אותנו בזמנים) – הביקור שלנו בהרברט פשוט לא היה שווה את הכסף. אני לא סתם חוזרת וכותבת את זה כי אני טיפוס נודניק ומעצבן, אלא כי בחיים לא יצאתי כל כך מעוצבנת ממסעדה. זה קרה בעיקר בגלל השירות, שלאורך כל הערב היה מתנשא ומזלזל; אבל גם בגלל המקום שקיבלנו בפינה של הקומה התחתונה, מול המדרגות (אחרי שהזמנו מקום כמעט שבוע מראש – ועוד אמרנו שאנחנו חוגגים אירוע וביקשנו מקום נחמד!). וכן – גם בגלל האוכל. הוא פשוט לא היה טוב כמו שהוא היה צריך להיות, בטח לא במחירים האלה. לא היה רע, אבל ממש לא מבריק. במחיר 450 שקל לארוחה לפני טיפ לזוג, אני מצפה שיהיה לא פחות מגאוני.

מאת: אהד

אהד — Sat, 07 May 2011 19:34:04 +0000

כמה הארות והערה אחת:
אכלנו כבר פעמיים במסעדה, ארוחת צהרים עיסקית, במחיר המנה העיקרית מקבלים גם מנה ראשונה.
בשתי הפעמים ארוחה עיסקית (תמיד בתוספת תשלום חמנות יותר יקרות) + מים מינרליים, לה וכוס יין הבית לי ושני קינוחים כולל תשר, עברנו את ה 250 ש"ח לסועד. כך שכנראה נחסך ממך החשבון אך תפריט הערב לבטח קרוב יותר ל 350 לסועד מאשר ל 250.
הארה שניה: הגבלת זמן הישיבה נכון גם לצהרים, בפעם הראשונה הגענו ב 13:00 ונתבקשנו לסיים עד 14:30.
בפעם השניה הגענו ללא הזמנה טלפונית ב 15:00 וסעדנו ליבנו בנחת עד 17:00.
הארה שלישית: כיש לך קינוח מנצח אתה לט מחליף אותו. כמו המילפיי בבראסרי כך הקינוח ההודי בהרברט (שלצערי פרח מזכרוני שמו).
ולהערה: בפעם הראשונה הזמנתי "שרימפס באנג באנג" המלצר ציין מדובר בשרימפס ברוטב, הוא שכח לציין שה"באנג באנג" מעיד על דרגת החריפות של המנה שהיתה לוהטת מרוב צילי (או פלפל שאטה) שהרוטב שחה בצ'ילי (ולא להיפך…!) גם מנת שיפוד הפילה היתה מתובלת בפלפל באופן מוגזם.
בביקורינו השני ביררנו לפני כל מנה את מידת חריפותה ושוב המנה העיקרית היתה לוהטת כדבעי.
איני יודע אם זו "ההשפעה האסייתית" על השף (רושפלד או בן נריה) אך אכלתי לא מעט במזרח ולא בכל המזרח
אוכלים חריף בלתי הגיוני.
להבא, וכן ממליץ למי שאינו רגיל באוכל חריף במיוחד, לבקש את המנות במידת חריפות מתונה.

לסיום, אהבנו את האוכל, נחזור להרברט, אולי נצליח לחסוך גם לארוחת ערב.

מאת: עורך דין פלילי

עורך דין פלילי — Mon, 02 May 2011 21:15:47 +0000

מעניין. בפעם הראשונה שהלכתי לה"ס עם חבר, ישבנו על הבר והזמנו מגוון ראשונות. גולת הכותרת הייתה מרק הערמונים. בפעמים הנוספות שביקרתי במקום, פשוט לא מצאתי מה לאכול. המגוון נע בין נדוש למשעמם – ללא שום דבר שיגרה את החיך או הראש.
אבל התמונות והתיאורים האלו… טוב, נקפוץ שוב. הזדמנות נוספת.

מאת: עמית אהרנסון

עמית אהרנסון — Fri, 29 Apr 2011 09:06:02 +0000

זו בחירה בלתי אפשרית – כמו לשאול את מי אתה אוהב יותר, את אמא או את אבא…
שתיהן (המסעדות וגם הערים) נפלאות כל אחת בדרכה שלה.

מאת: עמית אהרנסון

עמית אהרנסון — Fri, 29 Apr 2011 09:04:34 +0000

תודה רבה רבה שושי ואייבי.תמיד כיף לשמוע מכם (אמנם לא כמו לפגוש אתכם, אבל בכל זאת).
אוהב אתכם הרבה.

מאת: עמית אהרנסון

עמית אהרנסון — Fri, 29 Apr 2011 09:02:24 +0000

חפיף
ולגבי הטענה שלך – אנחנו לא הוגבלנו בזמן מכיוון שישבנו בסיטינג השני של הערב (שמתחיל בשעה תשע). הגבלת שולחנות בזמן היא מקובלת והכרחית למסעדות מהסוג הזה, ואתה יכול לבחור האם לשתף איתה פעולה או לבחור להגיע לסיטינג שלא יחייב הגבלה בזמן (אנחנו למשל התחלנו בתשע ורבע וסייימנו קצת אחרי חצות).

מאת: Roncho

Roncho — Thu, 28 Apr 2011 06:38:18 +0000

אוי, יצאתי קצת חומוס. המשפט הראשון היה אמור להיות "כתבתי כבר תגובה בפעם הקודמת שכתבת על המקום" – ככה זה כשמקלידים מהר מידי על הבוקר

מאת: Roncho

Roncho — Thu, 28 Apr 2011 06:33:18 +0000

כתבתי תגובה כבר בפעם הכותבת שהיית שם:
נראה לי שהיינו בשתי מסעדות שונות. אתה קיבלת ארוחת שלוש שעות עם שירות מצוין ומנות מרגשות (כדבריך). אני קיבלתי שעתיים (הודיעו לנו מראש שנהיה מוגבלים בזמן) שבהן המלצר הצליח אשכרה להעליב אותי, וחוץ מזה, קיבלתי אוכל ממש לא מרגש במקרה הטוב, וסתמי ומרושל במקרה הרע.
אני לא מבינה למה כולם מתלהבים מהמקום הזה, באמת שלא.

מאת: נאמני יום כיפור

נאמני יום כיפור — Wed, 27 Apr 2011 21:53:00 +0000

צמחוחי עד כאב
ואוהב את מיאז
השאירו אותי
האוגר של לירז