תגובות לפוסט: "אל דנטה – פרק 22 – לאכול את לאס וגאס"

מאת: יובל

יובל — Fri, 21 Nov 2014 19:29:26 +0000

כרגיל פוסט משובח.

מסכים לחלוטין עם מה שכתבת על לוטוס, כגודל רף הציפיות הנמוך כשמגיעים לחניה של המקום, כך רבה ההפתעה כשנכנסים פנימה, וכשהאוכל מתחיל להגיע… איי יאי יאיי. אני חושב שריירתי אל תוך המקלדת עכשיו.

לגבי בושון – אני חושב שהחמאת להם יותר מדי. אכלנו שם ארוחת ערב (כי כשהיינו בקליפורניה פיספסנו את ההזמנה שהייתה לנו למסעדה האחות בנאפה) – שום דבר שהיית מצפה ממסעדה של תומס קלר, למרות שזה בווגאס. אוכל ממוצע מינוס ומחירים יקרים מדי פלוס פלוס. אני חושב שאפשר להיות ממש חד-וחלק ולהרחיק משם אנשים (אולי באמת למעט ארוחת בוקר של קפהמאפה).

לגבי הפפרמיל – הפעם אמנם לא ביקרתי, אתה מבין, לא הצלחתי לקבל אישור מהקרדיולוג שלי לפני הטיסה, אבל בפעמים הקודמות… קלעת בדיוק ב-״לפעמים כיף להיות אמריקאי שמן״. חוויה מענגת ודומה אפשר לקבל ד״א במסעדת ארוחת הבוקר במלון ה- MGM, לדעתי קצת פחות value for money אבל עדיין – מעולם תשלום של כמה עשרות בודדות של דולרים לא היה ראוי יותר בכדי להרגיש כמו חזיר אמריקאי שמן…

מאת: מאיה

מאיה — Thu, 20 Nov 2014 15:54:04 +0000

יצאת גם הומופובית וגם סקסיסטית. אנשים אינטליגנטים לא אוהבים אידיוטיות מכלילות כמוך.

מאת: חלקי חילוף לרכב

חלקי חילוף לרכב — Thu, 20 Nov 2014 11:38:32 +0000

קודם כל מאמר מושקע.
עשה לי ממש חשק לאכול כל דבר שתואר פה בפרטים.
לגבי ווגאס…. – מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס

מאת: אחת שיודעת

אחת שיודעת — Tue, 18 Nov 2014 11:48:09 +0000

זה קצת גיי לקרוא לה ככה. תהיה גבר. נשים לא אוהבות סיסי

מאת: בן

בן — Tue, 18 Nov 2014 09:14:21 +0000

כבר שנים שאני מפנטז על ארוחת בוקר אמריקאית בדיינר….

מאת: עלמה

עלמה — Tue, 18 Nov 2014 03:42:07 +0000

אוהבת את הכתיבה שלך מאוד. חצי מהדברים פה נראים כמו משהו שלא הייתי רוצה לאכול בחיים- אבל אתה מפליא לתאר את היופי שבג'אנק פוד ואת הדבר המטורף והיפה והפרוע והמוזר הזה שנקרא אמריקה.