העמק הוא חלום – טעימות מעמק נאפה

סופ"ש שלם חיכתה רונה מוזר לטלפון מהמסעדה של אלוהים • את ההמתנה היא העבירה בדילוג בין טעימות ביקבי בוטיק, פיצות משובחות ואוכל נשמה אמריקאי • ואז הגיע הצלצול • דיווח מקליפורניה

בעולם האוכל האמריקאי תומאס קלר הוא אלוהים, המסעדות שלו הן מקדשים וספרי הבישול שלו נועדו להפיץ את התורה למי שמסוגל להתמודד עם מתכון למרק ירקות שלוקח שלושה ימים להכין אותו. לכן עבור כל פודי ממוצע שמוכן לחצות את העולם עד לקליפורניה, פסגת הביקור באזור (אולי אפילו פסגת החיים) אמורה להיות ארוחה אצל קלר ב-French Laundry, אחת המסעדות הידועות בעולם. רק שזה לא כל כך פשוט.

גם אם כבר החלטתם להיפרד מחסכונות החיים שלכם (מדובר על חוויה של כ-300 דולר לסועד, וזה עוד לפני יין ושירות), וגם אם התקשרתם מספיק זמן מראש (חודשיים), עדיין סביר להניח שלא תצליחו להשיג מקום. למה? כי ככה זה אצל אלוהים. אולי תיכנסו לרשימת ההמתנה ותתחילו להתפלל. ומה תעשו בזמן התפילה, כדי להעביר את הזמן? תסתובבו בעמק נאפה (Napa Valley) – גן העדן שבמרכזו ניצבת המסעדה של קלר. מדובר בעמק יפהפה עמוס ביקבים, מסעדות והמון אנשים שבאו פחות או יותר רק בשביל דבר אחד: לשתות כמה שיותר יין מעולה בכמה שפחות זמן.

כאן גרה משפחת יקב. לא בתמונה: אדי אלכוהול המיתמרים מהארובה

העמק, שנחשב לאזור הגידול והייצור המרכזי של תעשיית היין האמריקאית, נמצא במרחק שעת נסיעה מן פרנסיסקו. תמצאו בו כמה מהשמות החשובים בתעשיית היין העולמית, כמו למשל יקב ברינג'ר (Beringer), אבל לצד האימפריות הגדולות יש גם הרבה מאוד יקבי בוטיק קלאסיים – אחוזות קטנות שמוקפות במטעי גפנים ואפרסקים (זכר לתקופת היובש שבה תושבי האזור חיפשו מקורות פרנסה חלופיים ליין).

על הכיסות האלה יושבים לטעום יין. מה רע?

אז איך זה עובד? העמק עצמו ניקרא נאפה אבל מורכב מכמה מחוזות שונים, למשל יונטוויל (Yountville) וסנט הלנה (Saint Helena). היקבים פזורים לצידי הדרכים. חלקם פתוחים לקהל, בחלקם צריך לתאם פגישה מראש, וחלק סגורים למבקרים. כמו באמריקה הכל שאלה של ביורוקרטיה – איזה רישיון למכירת אלכוהול יש ליקב. מי שמצפה לטעימות חינם, הכנסת אורחים נעימה סטייל טוסקנה או לקרקרים ובייגלה שנפוצים ביקבים בארץ צפוי להתבדות. שוב, כמו באמריקה, הכל עולה כסף ועובד כמו מכונה משומנת היטב.

נוף טיפוסי לעמק. ביום טוב רואים עד עפולה

לכל יקב יש תפריט טעימות שמחירו נע בין 15 ל-25 דולר, ובתמורה מקבלים משהו כמו שני שלוקים ממבחר יינות של היקב. זה לא נשמע הרבה אבל אחרי שני יקבים אתם תרגישו את האלכוהול. מה שנחמד זה שאפשר באמת לנסות מבחר מרשים של יינות יקרים ונדירים שבדרך כלל לא נגישים במחירים שפויים במסעדות. השמות הגדולים של היקבים נוטים למשוך אמריקאים צעקנים שמגיעים לחגוג מסיבת רווקים או רווקות בלימוזינות שכורות. את החוויה הנעימה יותר תמצאו דווקא במקומות הקטנים שדורשים תיאום פגישות מראש.

מסתבר שלא מקובל לנמנמם על הספה מול האח בהשפעת האלכוהול. יקב פרוגס ליפ

למרות השם הלא סקסי בעליל, Frog's Leap הוא אחד היקבים הנחשבים הואיכותיים של העמק. היקב ממוקם בתוך בית חמים וגדול עם סלון, אח ומרפסת שמספקת נוף עוצר נשימה. אפשר לשבת בכל אחת מפינות הבית ולהנות מתפריט יינות עשיר ואפילו צלחת גבינות, שזה כבר ממש פינוק. יקב אחר, פשוט יותר, הוא Raymond. בזמן שתטעמו שם מהיינות המצוינים ישמחו לספר לכם איך ממש כמו באופרת סבון היקב הוקם בשנות ה-70על ידי אחד מהעובדים הותיקים של יקב ברינג'ר שהחליט להתחרות במי שגידל אותו. בכל מקרה, אוהבי היין הרוויחו. בקשו לטעום את יין הקינוח שלהם שמורכב מענבי שרדונה שנבצרו באיחור מכוון. מדובר בתענוג צרוף.

שם את המונח "מאפייה" בפרופורציה מסוימת. מקדש המתוקים של תומאס קלר

ומכיוון שכולם יודעים שאסור לשתות על בטן ריקה, ומכיוון שהטלפון מהמכבסה הצרפתית מבושש להגיע, אפשר לקפוץ למאפייה של אותו שף תומאס קלר. מאפיית בושון (Bouchon) הוקמה במקור כדי לספק לחם טרי למסעדת הדגל, אבל מאז הפכה אבן שואבת לאוהבי המתוק האיכותי, בעיקר כי מדובר בחנות קטנה ומטריפה של המאפים המושקעים והעשירים ביותר.

חלומו של כל בלגי מצוי: המון מתוקים וילדה קטנה אחת. מאפיית בושון

השם הצרפתי הוא רמז דק למה שמתחולל בפנים. הכל היה טעים ועוגות השוקולד האישיות בהחלט מצדיקות את המוניטין שלהן. גם הסנדביצ'ים בבאגטים מדברים בשפתו הבלתי מתפשרת של קלר ויכולים להוות ארוחת צהריים קטנה בפני עצמה.

באמריקה כמו באמריקה, אפילו המקרונים יותר גדולים. מאפיית בושון

מה עוד? האמת שהמבחר עצום: בין אם מדובר במסעדות של שפים אמריקאים גדולים (מורימוטו המפורסמת מניו יורק למשל) או מוסדות מקומיים ותיקים שנוטים לייצר תפריט אמריקאי קליפורני עם דגש על חומרים מקומיים. אחד המקומות הפופולריים הוא מסעדת Mustards Grill. מדובר במוסד ששוכן ממש לצד הכביש הראשי של סנט הלנה (כביש ראשי בנאפה = כביש עם יותר מנתיב אחד). כבר 27 שנה שהמסעדה הזו מציעה שילוב מעולה בין אוכל אמריקאי מושקע למבחר יינות אדיר מהיקבים מסביב.

לא ממש טבעות בצל, יותר כמו שערות בצל. אוכל אמריקאי במיטבו

טבעות בצל מקבלות משמעות חדשה  אחרי שטועמים את אלו של מאסטרדס גריל. הן קטנות, דקות וכל כך אסתטיות שלרגע שוכחים שהערימה הזו יצאה הרגע מהצ'יפסר. גולת הכותרת היא הספייריבס המדהימות ברוטב ברביקיו שמגיעות כמו שכתוב בספר עם סלט קולסלואו צבעוני. אבל, כמו שקורה הרבה פעמים, הכל מחוויר לעומת הקינוחים העשירים והמתוקים (והענקיים).  טארט השוקולד שכמעט מרחף מעל הקרמל שמקיף אותו הוא בוודאות אחדהטעימים והנימוחים שטעמתי בחיי.

קצת קשה לראות את זה בתמונה, אבל הטארט באמת מרחף מעל הקרמל

אם אתם ישנים בנאפה העיירה (יש גם עיירה שנושאת את שם העמק) ואין לכם כח לנסוע רחוק אחרי יום ארוך של שיטוטים וטעימות, אתם יכולים לקפוץ לארוחת ערב רגועה ב-Oenotri שממוקמת בלב העיירה. מדובר במסעדה איטלקית עם לוק מודרני אבל עם תנור עצים של פעם שמפיק פיצות כיפיות וקראסטיות. חוץ מזה עושים שם המון כבוד לתורת השרקוטרי עם שורת נקניקים מפוארת בעבודת יד, וגם כמה מנות יצירתיות של פסטות טריות.

פלטת נקניקים איטלקית, הכל מתוצרת מקומית. Oenotri

פיצה גורמה נוסח קליפורניה ב-Oenotri. איזה מזל שקולומבוס גילה את אמריקה

עוד אחד מהיתרונות של נאפה ואלי זו האפשרות לתמוך בכישרונות צעירים ועולים בתחום הקולינרי: קצת אחרי סנט הלנה, באחוזה יפהפייה בראש גבעה ניצב בית ספר רחב ידיים שמכשיר את השפים הבאים של אמריקה, הסניף השני של "המכון הקולינרי האמריקאי", או בקיצור ה-CIA. בבית הספר יש מסעדה שמציעה תפריט ערב משתנה שמבוצע כולו במטבח פתוח על ידי התלמידים. האוכל לא אחיד ברמתו, אבל המקום עצמו שווה ביקור.

יום אחד הם יהיו מרגלים. מתלמדים במסעדה של ה-CIA

ואז,כמו שאומרים, הטלפון שלי צילצל. בצד השני הייתה המארחת הנעימה מהמסעדה של אלוהים, שסיפרה שאכן יש מקום לזוג, בדיוק בעוד שעה. הבעיה הייתה שאנחנו כבר היינו במקום אחר לגמרי על המפה. וכשפודי נוסע ברכב ומהרהר בפספוס של חייו רק דבר אחד יכול לעודד את רוחו: השלט הצהוב-אדום של רשת ההמבורגרים IN-N-OUT. אמנם לגמרי בצד השני של הסקאלה אבל לא פחות מספק.

מסתבר שיש פאסט פוד איכותי באמריקה. מצד שני, קליפורניה זה לא ממש אמריקה

מדובר ברשת פאסט פוד סופר אמריקאית שנמצאת עדיין בבעלות המשפחה שהקימה אותה אי שם בשנות החמישים, ומצליחה לשמר את העקרונות שעליהם היא קמה: המבורגר טוב שעשוי מחומרים טריים ואיכותיים, מוגש עם חיוך ובאוירה נקייה ומבריקה. המשפחה התעקשה לא להתרחב מעבר לחוף המערבי כדי לא להתפשר על איכות המוצר, וההתעקשות הזאת משתלמת כי במחירים ובתיזמונים של פאסט פוד מקבלים את אחד ההמבורגרים הממכרים בתבל עם הרוטב הסודי ועם שייקים של פעם שעשויים מ גלידה איכותית וחלב – השילוב האלמותי עם הביסים מהצ'יפס הפריך.

מנצחת את ארוחת הקומבינה של בורגר ראנץ' בכל יום נתון. הקומבינה של In-N-Out

כאן סודיות היא שם המשחק ויש גם תפריט סודי שידוע רק ללקוחות ה"כבדים", שבו אפשר להרכיב שלל גירסאות להמבורגר, לצ'יפס ואפילו לשייק. אבל בשביל זה צריך לדעת בדיוק איך להזמין ולומר בדיוק את הביטויים הנכונים, או בקיצור לשבת על הגוגל לפני שמגיעים. ואחרי ביס אחד מהשילוש הקדוש של המבורגר, שייק, וצ'יפס סטייל קליפורניה – מי בכלל חושב על הדייט שפוספס עם אלוהים…

צ'יזבורגר במקום ארוחת טעימות ב-300 דולר. לא בטוח מה עדיף

גזור ושמור – פנקס כתובות

Mustard's Grill – 7399 St. Helena Highway, Yountville CA

Bouchon Bakery – 6528 Washington street, Yountville CA

Oenotri – 1425 First street, Napa CA

CIA Greyston Campus – 2555 Main street, St. Helena CA

The French Laundry – 6640 Washington street, Yountville CA

Rona.moser@gmail.com

פורסם בקטגוריה אורחים, רונה מוזר, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על העמק הוא חלום – טעימות מעמק נאפה

  1. מאת חיה‏:

    תודה…תודה…ועוד פעם…

  2. מאת קפי‏:

    כתבה מעולה רון! ואיזה תזמון יש לך, בדיוק בזמן כדי שאני אשתמש בכל הטיפים המעולים האלה….

  3. מאת גדי‏:

    המון תודה, כתוב מקסים. מקווה להגיע לשם עם נהג תורן….

להגיב על חיה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>