אל דנטה – פרק 22 – לאכול את לאס וגאס

מה שותות אטריות שיכורות? • כמה "שעות שמחות" יש ביממה? • איפה ארוחת בוקר אחת תספיק למשפחה שלמה? •  והאם אפשר לאכול טוב באמת ובמחיר שפוי בעיר הכי פלסטיקית בעולם?

Todd English PUB "כנפיים בדולר, סליידר בשלושה, חצי מחיר על הבירות. אי אפשר שלא לחבב את העיר הדוחה הזו" – המשפט הזה, שעלה ככיתוב לתמונה מווגאס אצלי באינסטגרם (@aaaronsohn, אם אתם עוד לא שם במקרה) מתאר בצורה הכי טובה את ההזיה המוחלטת שהיא עיר החטאים שבלב המדבר. בטח כבר שמעתם שלאס וגאס היא עיר שבה הכל אפשרי, זה רק שאלה של כסף. זה נכון, במידה רבה, גם לתחום הקולינרי. תמיד אפשר למצוא מה לאכול בלאס וגאס. תמיד יש מבחר גדול, תמיד יש אופציות הזויות, אבל לא תמיד הן יהיו מוצלחות. קצת כמו אילת, גם המסעדנים והמלונאים בלאס וגאס יודעים שיש להם יופי של קהל שבוי בידיים ולכן מרשים לעצמם, לפעמים, לדפוק מחירים ולעגל פינות. כי למי יש כוח להתחיל לחפש ארוחה טובה באמת כשהוא שיכור, מסטול או בקריז לכולסטרול אחרי 8 שעות על שולחן הרולטה. זה אומר שהרבה יותר קל למצוא בעיר הזו כמות מאיכות, וזה ניכר בעיקר בתופעת המזנונים האינסופיים (והדוחים, לפחות בעיני) של בתי המלון. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אל דנטה, אמריקה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , | 6 תגובות

אל דנטה – פרק 21 – עיר של מאכלים

איפה פותחים תושבי סנטה מוניקה את הבוקר? • מה יוצא מפיוז'ן קוריאני-מכסיקני? • איך מתקרבים לסושי של ג'ירו בלי לטוס לטוקיו? • והאם לצמחונים יש תקווה במסעדת "animal"?

Kogi BBQבאתר ביקורות הגולשים tripadvisor רשומות מעל 8,500 מסעדות בלוס אנג'לס. אם תוסיפו לכך את הערים הסמוכות שאינן חלק רשמי מעיר – בוורלי הילס, סנטה מוניקה וכו' – תגיעו בקלות למספר שהוא גבוה מעשרת אלפים. עשרת אלפים מסעדות, מתוכן צריך לבחור שתיים או שלוש או, במקרה הטוב, חמש או שש. אי אפשר באמת לעשות בחירה כזו ולהיות שלם איתה במאה אחוז. אבל אפשר לנסות לגוון, לסמן יעדים שעליהם אסור לוותר, לעשות התאמות שנובעות מהגודל הבלתי אפשרי של הכרך הזה ובסופו של דבר לצאת שבעים אך מרוצים. אחרי משהו כמו שבוע של מחקר אינטנסיבי והצלבות, אלה חמש מתחנות החובה שאני סימנתי בעיר המלאכים. יחד עם Bestia מהטור הקודם יש לכם עכשיו ביד שש המלצות מגוונות להפליא, מבוקר ועד ערב, מסושי ועד בוריטו, שיעזרו לכם לתת ביס גדול (ומאוזן!) מהעיר המופרעת שהיא לוס אנג'לס. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אל דנטה, אמריקה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 2 תגובות

אל דנטה – פרק 20 – חיה טובה

מה הדרך הכי מוזרה לשתות שרי ספרדי? • איך מתעסקים עם קלאסיקה רומאית ונשארים בחיים? • לאיזה קוקטייל מוסיפים שומן חזיר? • הגיחה האמריקאית יוצאת לדרך, תחנה ראשונה LA

מח עצם. Bestiaאומרים עליה שהיא ענקית, שהיא מאיימת, שהתחבורה בה היא סיוט, שהאוויר בה מזוהם ושהיא כולה זיוף אחד גדול. את כל הדברים האלה אומרים על לוס אנג'לס, והם אחראים לתדמית הלא משהו, אם אפשר לומר, שיצאה לעיר הזו, בעיקר בכל מה שנוגע לביקורים ראשונים של תיירים. הכינו אותי לזה שאני לא הכי אהנה מהכרך האינסופי הזה, רק ששכחו להגיד לי משהו אחד חשוב – יש שם, בלוס אנג'לס, אוכל פשוט מעולה. ואני, כמו שאתם כבר בטח יודעים, לא צריך הרבה יותר מזה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אל דנטה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | 13 תגובות

אל דנטה – פרק 19 – חשיפה לדרום (או למרכז)

למה שווה להיות נהג משאית באיטליה? • כמה שיפודי כבש אפשר להכניס לכוס בירה אחת? • איזה טעם יש לגיטרה? • ואיפה תקבלו ארוחת ענק של פירות ים בפחות מ-100 שקל לראש? • גיחה לאברוצו

Trattoria del Volanteלמרבית השיחות שהתנהלו בכיתה שלנו בימים שלפני היציאה לחופשת הקיץ הייתה נוסחה קבועה – צד אחד היה שואל "נו, אז לאן אתם נוסעים?", הצד השני היה משיב, והצד הראשון היה מגיב בהבעת עניין, שלא נאמר התלהבות, בדרך כלל בצירוף של פיסות מידע על אודות היעד, שלא נאמר המלצות. במקרה שלי, למרבה הצער, הנוסחה הזו לא ממש עבדה. כי אחרי התשובה של "אנחנו נוסעים לאברוצו", הצד השני בשיחה – אפילו כשהיה מדובר בחברים האיטלקים לכיתה – נותר לרוב חסר מילים. כי למה לעזאזל לנסוע לאברוצו כשאפשר לנסוע לטוסקנה, אומבריה, ליגוריה, קמפאניה או כל מחוז איטלקי אחר ששמו יצא למרחקים?

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 תגובות

אל דנטה – פרק 18 – לילה באופרה

מה החלק הכי טוב בלזנייה? • האם ראוי לשתות בירה במסעדת שלושה כוכבי מישלן? • כמה מרכיבים אפשר להכניס לסלט קיסר? • ומה הטעם של צפרדע בשלולית? • בקיצור: Osteria Francescana

Osteria Francescanaחצי שעה לפני פתיחת ההתמודדות בין איטליה לקוסטה ריקה במונדיאל הרחובות של מודנה הלכו והתרוקנו מאנשים, שרצו הביתה או לבתי הקפה או לברים כדי לצפות במשחק. מאחת הסמטאות של העיר העתיקה נשמע קול של חבורת ילדים שרצה, ומיד אחריה צפירה אדירה של צופר אוויר וזעקות "איטליה איטליה!". הצפירות המשיכו, ואנחנו הסתקרנו והלכנו לכיוון מוקד הרעש. מה שראינו זה את השף מאסימו בוטורה, לבוש במדי המטבח שלו, רץ מכיוון מסעדת שלושת כוכבי המישלן שלו בעקבות חבורת הילדים, מעודד את הנבחרת האהובה שלו בקולי קולות ולקינוח גם משמיע עוד צפירה אדירה אחת, היישר לאוזניים של הטבחים והמלצרים שעמדו המומים ליד כניסת השירות של Osteria Francescana. לא בדיוק מה שהייתם מצפים לו באחת המסעדות הכי טובות בעולם. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , | 11 תגובות

אל דנטה – פרק 17 – הגביע הקדוש

איך מזהים גלידרייה איטלקית טובה באמת? • איזה צבע צריך להיות לגלידה בננה, ואיזה לגלידה פיסטוק? • והכי חשוב – איפה מסתתרות הגלידריות הכי שוות ברומא, טורינו, מודנה וסרדיניה?

Il Gelato, Cagliariבין אם מלקרוא כאן, בין אם מניסיון אישי ובין אם מסתם סטריאוטיפים תרבותיים נפוצים, אתם בטח כבר יודעים שאיטלקים וחדשנות זה שני דברים שלא ממש הולכים ביחד – בעיקר לא בכל מה שקשור לאוכל. לכל אזור יש את המאכלים שלו, לכל משפחה יש את המנות שלה, לכל בשלנית יש את הטכניקות שלה, ואוי ואבוי למי שינסה להתעסק ולשנות. תחום הגלידות לא שונה. עבור מי שמגיע מישראל, שבשנים האחרונות מציעה מבחר מסחרר ומשמח של גלידריות בוטיק הרפתקניות ויצירתיות, ביקור בגלידריה איטלקית מומלצת עלול להיות חוויה מעט מאכזבת, חפה כמעט לחלוטין מהפתעות. אותם הטעמים חוזרים על עצמם ברוב המקומות ומרווח החידוש והיצירתיות קטן מאוד. מצד שני, כשמדובר בגלידה איטלקית איכותית וטרייה, לפעמים לא צריך להתפרע עם שילובי טעמים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 תגובות

אל דנטה – פרק 16 – וינה לי חביבה

איך נראים טאפאס אוסטריים? • כמה מנות אפשר להוציא מסיר בשר אחד? • מי הם שגרירי ישראל הלא רשמיים על גדות הדנובה? • ומה המקום שגרם לי, סוף סוף,  לעמוד בתור בשביל אוכל? • גיחה לווינה

Plachuttaהנה כמה דברים שלא תמצאו בטור הזה על הסופ"ש שלנו בווינה – לא תמצאו בו דיווח מ-Figlmuller, המקום היחיד בעולם שהשניצל שלו יותר מפורסם משל קפה נואר. כי בואו נודה על האמת, בשביל פיגלמולר אתם ממש לא צריכים את העזרה שלי. לא תמצאו בו חוויות מה-Naschmarkt, כי בואו נודה על האמת, מדובר בשוק שהוא כבר מזמן הרבה יותר לתיירים מאשר לווינאים, ולא כזה שניראה יוצא דופן לעומת שווקים אחרים באירופה (ואם אתם רוצים לראות שוק אוכל וינאי אמיתי, סורו בשבת ל-Karmelitermarkt, שם המקומיים באים לעשות קניות). לא תמצאו פה אף מילה על שטרודל או זאכר טורט וקפה, כי בואו נודה על האמת, לעמוד בתור בשביל חתיכת (שלא נאמר חתכת) עוגה זה די מיותר, בטח כשליד העוגה מוגש קפה מחורבן ממש, שלא מצדיק את מחירו. אז מה כן יהיה כאן? שתי מסעדות אוסטריות מצוינות, דוכן הנקניקיות הכי שווה בעיר, כמה ברים מצטיינים ואפילו קצת ציונות קולינרית. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 6 תגובות

אל דנטה – פרק 15 – שדות אספרגוס לנצח

מה הקשר בין ראש ממשלת איטליה הראשון לגידולי האספרגוס בפיימונטה? • מה מהיר יותר – חילבה או אספרגוס? • האם אפשר לשלב בין אספרגוס לטירמיסו? • ויש גם מתכון. נחשו של מה

Asparagus, Santenaבמבט ראשון, מרחוק, ניראה שדה האספרגוס כמו פיסת מדבר חולית ועירומה. בין שדות החיטה המצהיבים למשטחי התירס המוריקים, שדה האספרגוס ניראה כמו חלקה בשמיטה, או כמו שדה שסיים את תפקידו, הניב את הירקות או הדגנים שלהם יועד, וכעת ממתין לשלב הבא בגלגולו. רק כשמתקרבים מבחינים פתאום בפלא. כמו גורדי שחקים ירוקים וזערוריים בוקעים הגבעולים מתוך החול, מזנקים מעלה במהירות שלא תיאמן, ניזונים מאור השמש והאוויר המתחמם – אספרגוסים עבים ודקים, ירקרקים וסגלגלים, גבוהים ונמוכים ובעיקר טעימים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית, איטליה, אל דנטה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | 15 תגובות

אל דנטה – פרק 14 – היי ד'רומא

האם אפשר לאכול טוב ליד הוותיקן? • איפה נמצא סלט הלובסטר המשתלם בעולם? • מי מכין את הקרבונרה הטעימה באיטליה? • והכי חשוב – כמה מקורות יש להצליב לפני שבוחרים מסעדה ברומא?

Carbonara, Da Ginoלא פשוט להגיע בפעם הראשונה לבירה האיטלקית. אמנם מבחינת נתונים יבשים רומא היא אפילו לא העיר הכי מתוירת באיטליה (מילאנו מקדימה אותה במעט) אבל בשטח זה מרגיש כאילו מדובר במקום הכי מתויר ביקום, לא רק בארץ המגף. כל אדם שני שעובר ברחוב, פחות או יותר, מחזיק בידיו מפה או מדריך טיולים, סביב אתרי התיירות המרכזיים שועטות קבוצות עצומות של טיולים מאורגנים, והתחושה הכללית היא קצת, לא נעים להודות, פלסטיקית. העיר יפהפיה, אין מה לומר, מלאת אווירה ופינות חמד נסתרות, ובכל מקום שאליו תרימו את עיניכם תיתקלו בבית יפה, מרפסת פורחת או פיסת היסטוריה. ועדיין, ביותר מדי רגעים זה מרגיש פשוט טו מאץ'. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, כללי, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 10 תגובות

אל דנטה – פרק 13 – עתיד ורוד לחזיר השחור

מה הנקניק האהוב על אלברט הנסיך ממונקו? • מי מאכיל חזירים בשאריות של גבינת פרמזן? • למה פארמה זה לא רק פרשוטו? • ואיך לעזאזל אכילה של חיות מסוימות יכולה להציל אותן מהכחדה?

Antica corte Pallavicina עד היום עשיתי ככל יכולתי כדי לשמור את הבלוג הזה נטרלי ככל האפשר בכל מה שקשור לוויכוח האקטואלי והאינסופי בסוגיית הטבעונות / צמחונות אל מול אכילת הבשר. עשיתי את זה כי אני מאמין שהאמת, או הצדק, לא נמצאים באופן מוחלט אצל מי מהצדדים במקרה המדובר, וכך גם אני חי את חיי – באיזון בין שני הקטבים. אבל לפעמים יש דברים מסוימים – בלימודים, בחוויות שאני חווה כאן – שגורמים לי לראות את הדברים בצורה מעט אחרת. חוויה אחת כזו קרתה לי בשבוע שעבר בחווה לא רחוק מפארמה, והיא גורמת לי לשחרר כאן כעת את ההצהרה הבאה – אני יודע שהיא נשמעת מעצבנת, ביזארית ודמגוגית, ואולי היא באמת כזו, אבל אני חושב שאם תמשיכו לקרוא תצליחו להבין את הלך המחשבה. מוכנים? אז הנה: אכילת בשר יכולה להציל חיים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , | 9 תגובות