אל דנטה – פרק 19 – חשיפה לדרום (או למרכז)

למה שווה להיות נהג משאית באיטליה? • כמה שיפודי כבש אפשר להכניס לכוס בירה אחת? • איזה טעם יש לגיטרה? • ואיפה תקבלו ארוחת ענק של פירות ים בפחות מ-100 שקל לראש? • גיחה לאברוצו

Trattoria del Volanteלמרבית השיחות שהתנהלו בכיתה שלנו בימים שלפני היציאה לחופשת הקיץ הייתה נוסחה קבועה – צד אחד היה שואל "נו, אז לאן אתם נוסעים?", הצד השני היה משיב, והצד הראשון היה מגיב בהבעת עניין, שלא נאמר התלהבות, בדרך כלל בצירוף של פיסות מידע על אודות היעד, שלא נאמר המלצות. במקרה שלי, למרבה הצער, הנוסחה הזו לא ממש עבדה. כי אחרי התשובה של "אנחנו נוסעים לאברוצו", הצד השני בשיחה – אפילו כשהיה מדובר בחברים האיטלקים לכיתה – נותר לרוב חסר מילים. כי למה לעזאזל לנסוע לאברוצו כשאפשר לנסוע לטוסקנה, אומבריה, ליגוריה, קמפאניה או כל מחוז איטלקי אחר ששמו יצא למרחקים?

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 6 תגובות

אל דנטה – פרק 18 – לילה באופרה

מה החלק הכי טוב בלזנייה? • האם ראוי לשתות בירה במסעדת שלושה כוכבי מישלן? • כמה מרכיבים אפשר להכניס לסלט קיסר? • ומה הטעם של צפרדע בשלולית? • בקיצור: Osteria Francescana

Osteria Francescanaחצי שעה לפני פתיחת ההתמודדות בין איטליה לקוסטה ריקה במונדיאל הרחובות של מודנה הלכו והתרוקנו מאנשים, שרצו הביתה או לבתי הקפה או לברים כדי לצפות במשחק. מאחת הסמטאות של העיר העתיקה נשמע קול של חבורת ילדים שרצה, ומיד אחריה צפירה אדירה של צופר אוויר וזעקות "איטליה איטליה!". הצפירות המשיכו, ואנחנו הסתקרנו והלכנו לכיוון מוקד הרעש. מה שראינו זה את השף מאסימו בוטורה, לבוש במדי המטבח שלו, רץ מכיוון מסעדת שלושת כוכבי המישלן שלו בעקבות חבורת הילדים, מעודד את הנבחרת האהובה שלו בקולי קולות ולקינוח גם משמיע עוד צפירה אדירה אחת, היישר לאוזניים של הטבחים והמלצרים שעמדו המומים ליד כניסת השירות של Osteria Francescana. לא בדיוק מה שהייתם מצפים לו באחת המסעדות הכי טובות בעולם. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , | 11 תגובות

אל דנטה – פרק 17 – הגביע הקדוש

איך מזהים גלידרייה איטלקית טובה באמת? • איזה צבע צריך להיות לגלידה בננה, ואיזה לגלידה פיסטוק? • והכי חשוב – איפה מסתתרות הגלידריות הכי שוות ברומא, טורינו, מודנה וסרדיניה?

Il Gelato, Cagliariבין אם מלקרוא כאן, בין אם מניסיון אישי ובין אם מסתם סטריאוטיפים תרבותיים נפוצים, אתם בטח כבר יודעים שאיטלקים וחדשנות זה שני דברים שלא ממש הולכים ביחד – בעיקר לא בכל מה שקשור לאוכל. לכל אזור יש את המאכלים שלו, לכל משפחה יש את המנות שלה, לכל בשלנית יש את הטכניקות שלה, ואוי ואבוי למי שינסה להתעסק ולשנות. תחום הגלידות לא שונה. עבור מי שמגיע מישראל, שבשנים האחרונות מציעה מבחר מסחרר ומשמח של גלידריות בוטיק הרפתקניות ויצירתיות, ביקור בגלידריה איטלקית מומלצת עלול להיות חוויה מעט מאכזבת, חפה כמעט לחלוטין מהפתעות. אותם הטעמים חוזרים על עצמם ברוב המקומות ומרווח החידוש והיצירתיות קטן מאוד. מצד שני, כשמדובר בגלידה איטלקית איכותית וטרייה, לפעמים לא צריך להתפרע עם שילובי טעמים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 תגובות

אל דנטה – פרק 16 – וינה לי חביבה

איך נראים טאפאס אוסטריים? • כמה מנות אפשר להוציא מסיר בשר אחד? • מי הם שגרירי ישראל הלא רשמיים על גדות הדנובה? • ומה המקום שגרם לי, סוף סוף,  לעמוד בתור בשביל אוכל? • גיחה לווינה

Plachuttaהנה כמה דברים שלא תמצאו בטור הזה על הסופ"ש שלנו בווינה – לא תמצאו בו דיווח מ-Figlmuller, המקום היחיד בעולם שהשניצל שלו יותר מפורסם משל קפה נואר. כי בואו נודה על האמת, בשביל פיגלמולר אתם ממש לא צריכים את העזרה שלי. לא תמצאו בו חוויות מה-Naschmarkt, כי בואו נודה על האמת, מדובר בשוק שהוא כבר מזמן הרבה יותר לתיירים מאשר לווינאים, ולא כזה שניראה יוצא דופן לעומת שווקים אחרים באירופה (ואם אתם רוצים לראות שוק אוכל וינאי אמיתי, סורו בשבת ל-Karmelitermarkt, שם המקומיים באים לעשות קניות). לא תמצאו פה אף מילה על שטרודל או זאכר טורט וקפה, כי בואו נודה על האמת, לעמוד בתור בשביל חתיכת (שלא נאמר חתכת) עוגה זה די מיותר, בטח כשליד העוגה מוגש קפה מחורבן ממש, שלא מצדיק את מחירו. אז מה כן יהיה כאן? שתי מסעדות אוסטריות מצוינות, דוכן הנקניקיות הכי שווה בעיר, כמה ברים מצטיינים ואפילו קצת ציונות קולינרית. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 5 תגובות

אל דנטה – פרק 15 – שדות אספרגוס לנצח

מה הקשר בין ראש ממשלת איטליה הראשון לגידולי האספרגוס בפיימונטה? • מה מהיר יותר – חילבה או אספרגוס? • האם אפשר לשלב בין אספרגוס לטירמיסו? • ויש גם מתכון. נחשו של מה

Asparagus, Santenaבמבט ראשון, מרחוק, ניראה שדה האספרגוס כמו פיסת מדבר חולית ועירומה. בין שדות החיטה המצהיבים למשטחי התירס המוריקים, שדה האספרגוס ניראה כמו חלקה בשמיטה, או כמו שדה שסיים את תפקידו, הניב את הירקות או הדגנים שלהם יועד, וכעת ממתין לשלב הבא בגלגולו. רק כשמתקרבים מבחינים פתאום בפלא. כמו גורדי שחקים ירוקים וזערוריים בוקעים הגבעולים מתוך החול, מזנקים מעלה במהירות שלא תיאמן, ניזונים מאור השמש והאוויר המתחמם – אספרגוסים עבים ודקים, ירקרקים וסגלגלים, גבוהים ונמוכים ובעיקר טעימים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית, איטליה, אל דנטה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | 14 תגובות

אל דנטה – פרק 14 – היי ד'רומא

האם אפשר לאכול טוב ליד הוותיקן? • איפה נמצא סלט הלובסטר המשתלם בעולם? • מי מכין את הקרבונרה הטעימה באיטליה? • והכי חשוב – כמה מקורות יש להצליב לפני שבוחרים מסעדה ברומא?

Carbonara, Da Ginoלא פשוט להגיע בפעם הראשונה לבירה האיטלקית. אמנם מבחינת נתונים יבשים רומא היא אפילו לא העיר הכי מתוירת באיטליה (מילאנו מקדימה אותה במעט) אבל בשטח זה מרגיש כאילו מדובר במקום הכי מתויר ביקום, לא רק בארץ המגף. כל אדם שני שעובר ברחוב, פחות או יותר, מחזיק בידיו מפה או מדריך טיולים, סביב אתרי התיירות המרכזיים שועטות קבוצות עצומות של טיולים מאורגנים, והתחושה הכללית היא קצת, לא נעים להודות, פלסטיקית. העיר יפהפיה, אין מה לומר, מלאת אווירה ופינות חמד נסתרות, ובכל מקום שאליו תרימו את עיניכם תיתקלו בבית יפה, מרפסת פורחת או פיסת היסטוריה. ועדיין, ביותר מדי רגעים זה מרגיש פשוט טו מאץ'. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, כללי, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 10 תגובות

אל דנטה – פרק 13 – עתיד ורוד לחזיר השחור

מה הנקניק האהוב על אלברט הנסיך ממונקו? • מי מאכיל חזירים בשאריות של גבינת פרמזן? • למה פארמה זה לא רק פרשוטו? • ואיך לעזאזל אכילה של חיות מסוימות יכולה להציל אותן מהכחדה?

Antica corte Pallavicina עד היום עשיתי ככל יכולתי כדי לשמור את הבלוג הזה נטרלי ככל האפשר בכל מה שקשור לוויכוח האקטואלי והאינסופי בסוגיית הטבעונות / צמחונות אל מול אכילת הבשר. עשיתי את זה כי אני מאמין שהאמת, או הצדק, לא נמצאים באופן מוחלט אצל מי מהצדדים במקרה המדובר, וכך גם אני חי את חיי – באיזון בין שני הקטבים. אבל לפעמים יש דברים מסוימים – בלימודים, בחוויות שאני חווה כאן – שגורמים לי לראות את הדברים בצורה מעט אחרת. חוויה אחת כזו קרתה לי בשבוע שעבר בחווה לא רחוק מפארמה, והיא גורמת לי לשחרר כאן כעת את ההצהרה הבאה – אני יודע שהיא נשמעת מעצבנת, ביזארית ודמגוגית, ואולי היא באמת כזו, אבל אני חושב שאם תמשיכו לקרוא תצליחו להבין את הלך המחשבה. מוכנים? אז הנה: אכילת בשר יכולה להציל חיים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , | 9 תגובות

אל דנטה – פרק 12 – החמישייה הלא סודית

מה הקשר בין פסטה עם דג חרב לבין קבב חלבי? • במה אפשר למלא מולים? • איך אומרים "חתולה" באיטלקית? • ובעיקר – איך צולחים חופשה בצ'ינקווה טרה בלי ליפול לאף מלכודת תיירים?

Fritto Misto, Ristorante Mikyגיחה לאחד המקומות הכי מתוירים באחת המדינות הכי מתוירות באחד מסופי השבוע הכי עמוסים של השנה נשמעת לאדם הסביר כמו מתכון לחוויה מפוקפקת למדי. על כן, בהיותי אדם סביר (למדי, או לפחות כך אני נוטה לחשוב), לא הייתי אופטימי מדי לגבי הטיול לצ'ינקווה טרה בפסחא. תורי הענק, נהגי המוניות המנוולים, הפיצות הגרועות שקורצות מכל פינה ותחושת הזיוף הכללית שהרגשתי ברחובות פירנצה או ונציה עדיין צרובים בזכרוני, והייתי בטוח שזה יהיה המצב גם בחמשת כפרי החמד שהפכו בשנים האחרונות לאחד מאתרי התיירות המבוקשים בעולם. מסתבר שעם מספיק הכנה מראש, הצלבת מקורות וקצת מזל אפשר להגיע לצ'ינקווה טרה אפילו ב-high season, לאכול טוב ומקומי ולא יקר (יחסית), ולא להרגיש יותר מדי כאילו דפקו אותך. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 9 תגובות

אל דנטה – פרק 11 – טולוז על קצה המזלג

איך נראה דוכן קרפים של שף עם שלושה כוכבי מישלן? • מה קורה למי שאוכל יותר מדי קסולה? • איזה ריח יש בחנות עם 350 סוגי גבינה? • ומי מצליחה לתת פייט למנת הצלע חזיר של הוטל מונטפיורי?

כשיושבים מול קערת חרס עמוסה ב-Cassoulet, תבשילCassoulet, Le Genty Magre הדגל של העיר טולוז, אי אפשר שלא להיזכר בסצינה האלמותית (והאווילית להפליא) מהסרט "אוכפים לוהטים" של מל ברוקס. הזיכרון הזה עולה, אגב, גם כשמסביב לשולחן יושבת חבורה של נשים מכל רחבי העולם, כולן טובות נימוסין בימים כתיקונם. אין מה לעשות, קערה מהבילה של שעועית מעוררת קונוטציות מסוימות על תופעות לוואי, גם אם לא בצדק. אני יכול לדווח שאני, אישית, לא חשתי בשום פעילות סיסמולוגית חריגה בעקבות מנת הקסולה הפנטסטסית שאכלתי ב-Le Genty Magre. אני כן יכול לדווח, מנגד, שמדובר באחת המנות הכי מושחתות, כבדות ומנחמות שיצא לי לאכול. מנה שגרמה לי לחשוב באופן אוטומטי על מסעדת יועזר ז"ל. מנה שחובה לאכול בכף. מנה שלא משנה מה, פשוט אי אפשר לגרום לה להיראות טוב בצילום. ואתם בטח כבר יודעים שאוכל חום מצטלם נורא – וטעים נורא. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אל דנטה, מסעדות, פריז | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 3 תגובות

אל דנטה – פרק 10 – הכה את המומחה

איזה טעם יש לכרובית חשמלית? • איך מבשלים את הזקן של הנזיר? • מי הם קרובי המשפחה של סיגל? • ומה הדרך הכי טובה להכין פסטה עם ברוקולי ובייקון? • בקיצור המון חומרי גלם וגם מתכון

כרובית רומנסקואחד הדברים הכי כיפיים בכל חווית בישול או קניות במדינה זרה הוא המפגש עם חומרי גלם זרים ולא מוכרים. הודות לגלובליות של עולם האוכל זה כבר קורה פחות ופחות, בעיקר עבורנו הישראלים – כמי שמגיעים ממדינה מפותחת יחסית, הן קולינרית והן חקלאית, לא לעתים תכופות יוצא לנו להיתקל בחומר גלם או מזון מעובד שמעולם לא שמענו עליו או ראינו אותו. אבל כשזה קורה – בין אם מדובר בפרי מסתורי, בצרור עשבים בדוכן בשוק או ביצור ורוד ולא מזוהה מאחורי הוויטרינה בשוק – אנחנו תמיד מצטערים שאין לזה שאזאם – אותה אפליקצייה שמזהה שירים ברדיו (או במסעדה) על סמך האזנה לכמה שניות. הרבה שאלות היו נחסכות אם היו ממציאים שאזאם לגבינות, לפירות או לירקות. עד  שימציאו שאזאם שכזה (את הכתובת למשלוח התמלוגים אני אעביר בפרטי), אני מסתפק באנדראה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית, אל דנטה | 12 תגובות