חדשות האוכל 28.1.16

האם תל אביב עומדת בפני פלישה גיאורגית? • האם יש דבר כזה מילקשייק גדול מדי? • האם יש במתחם לוינסקי קהל גם למקומות שאינם היפסטריים? • והאם גם אתם רוצים להיות גרוזיניים?

פורסם בקטגוריה "חדשות האוכל" | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | להגיב

חדשות האוכל 24.12.15

מה אוכלים במסעדה תאילנדית מלכותית (והאם זה יותר יקר מתאילנדית רגילה)? • איך מלבישים דג במעיל פרווה? • מה ההבדל בין סילבסטר לנובי גוד? • וכמה זנים של שמן זית תמצאו בשוק?

פורסם בקטגוריה "חדשות האוכל", חדשות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , | להגיב

התוספת שתופסת (ומפספסת) – פרוזדור

במזללת ההמבורגרים החדשה בתל אביב עושים דברים אחרת • הקציצות קטנות ואחידות משקל • התוספות לכריך כלולות במחיר • העיצוב כמעט ולא קיים • והמלצרית היא מסוג שכבר לא מוצאים

"טוני מונטנה", פרוזדוראת רוב המסעדות החדשות שנפתחות בתל אביב אפשר לחלק לשתי קטגוריות. הראשונה היא זו של מסעדות הקונספט המהודקות, המושקעות, הממותגות עד לרמת הברגים של התנור – אלה שהשאלה הראשונה שאתה שואל כשאתה נכנס אליהן היא לא "מה?" (במובן של מה אוכלים) אלא בראש ובראשונה "כמה?" (במובן של כמה כסף השקיעו במקום). הקטגוריה השנייה היא זו של המסעדות שבוחרות להיות לא מושקעות בסוג של אירוניה מודעת לעצמה, ובכך מייתרות את ה"כמה". אפשר לקרוא להן מסעדות אינדי או מסעדות היפסטריות, אפשר לקרוא להן מסעדות מחסן תפאורה, אפשר לקרוא להן מסעדות של אייל שני. אלה מסעדות שבהן השאלה הראשונה היא כאמור לא "מה?" (אוכלים) אלא "מי?" (מי עומד מאחורי המקום ואולי אפילו יותר חשוב, מי יאכל בו). ואז, מדי פעם, צצים להם מקומות מסוג אחר. מקומות שהם לא של כמה ולא של מי, אלא פשוט מקומות של מה. כזו בדיוק היא "פרוזדור", מזללת ההמבורגרים החדשה שהתמקמה לפני כמה שבועות ברחוב מנדלי מוכר ספרים בתל אביב. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , | תגובה אחת

חדשות האוכל 3.12.15

מה הקשר בין יזהר כהן לרגל קרושה? • מה אמר קדישמן על האוכל ב"קיטון"? • כמה עמודים יש בספר הקינוחים החדש של דודו אוטמזגין? • ומה קורה למסעדות ביפו בחסות גל הפיגועים?

פורסם בקטגוריה "חדשות האוכל", חדשות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | להגיב

עיר עם עתיד – סופ"ש חיפאי

ב"רולא" פורטים בעדינות על גוונים של יוגורט • ב"ויוינו" תמצאו פיצה דקיקה ושמחה • ב"כולא" תגלו שמנות צמחוניות נפלאות לא מחייבות אידאולוגיה • ובמעיין הבירה? נו, זה אתם כבר יודעים

שרימפס בעגבניות וכוסברה, "כולא"אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בתור ירושלמי הוא תל אביבים שמתנשאים על הסצנה הקולינרית בעיר הבירה מבלי שיש להם מושג או חצי מושג לגבי מה שקורה בה באמת. הם עושים זאת, לרוב, עם משפטים כמו "מה שמספיק טוב בירושלים הוא, למרבה הצער, כבר לא מספיק בתל אביב", שנובעים מהתפיסה לפיה אין מחוץ לתל אביב שום דבר טוב באמת, בטח שלא בירושלים. זה מעצבן אותי כשעושים את זה לעיר שלי, ולמרות זאת זה פחות או יותר מה שאני הולך לעשות עכשיו לחיפה. אבל בואו נודה על האמת, ואם יש חיפאים בקהל אני די בטוח שהם יסכימו איתי, בחיפה, לפחות עד לפני משהו כמו שנתיים, באמת כמעט ולא היה מה לאכול. היו מסעדות הפועלים והרומנים הוותיקות, הייתה הנמל 24 שכבודה במקומה מונח והיה הסינטה בר (שכבודו וכו). זו כנראה הסיבה שמי ששמע על כוונתי לבלות סופ"ש קולינרי בחיפה כמעט נפל מהרגליים. כמה כיף היה לגלות שזה כבר לא המצב, ושאפשר להפסיק ולהתנשא על הסצנה הקולינרית שעל הכרמל (בעיקר מתחת לכרמל, תכלס). להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 10 תגובות

חדשות האוכל 15.10.15

איך מעדכנים את הבייגלה הירושלמי, המעורב ועלי הגפן? • איפה נמצאת המסעדה היחידה בארץ שיש לה 500 מקומות חניה צמודים? • מה הקשר בין חרובים, סיגרים קובניים, כוסמת ובירה?

פורסם בקטגוריה "חדשות האוכל", חדשות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , | תגובה אחת

קשה שלא להפריז III – טעימות פריזאיות (בניחוח אסיאתי)

כשנמצאים בפריז לא חייבים לאכול רק צרפתי • סיני, וייטנאמי, תאילנדי, יפני או קמבודי – זה מה שאנחנו עשינו ברוב ארוחות הצהריים שלנו • על הדרך קבלו גם מאפייה וקוקטייל בר שאסור לפספס

Kotteri Ramenבחזרה לאותו יעד בחו"ל פעם אחרי פעם יש משהו מאוד מפתה ונוח. לנים באותו המקום, מכירים את אמצעי התחבורה השונים, יודעים לאיזה שוק ללכת באיזה יום ויכולים להימנע מאזורי התיירות הקלאסיים. מצד שני, חזרה לאותה העיר מייצרת אתגר לא פשוט, בעיקר בתחום הקולינרי – הצורך להכריע בין חזרה למקומות מוכרים ואהובים לבין הרצון לגלות מקומות וטעמים חדשים. בפריז אחרי שלושה ביקורים הסיפור הופך מורכב אפילו יותר. כי מדי ביקור מצטרפת לרשימת המקומות האהובים עוד מסעדה, עוד חנות, עוד דוכן. והזמן תמיד קצר והקיבה, לעזאזל איתה, תמיד מתמלאת מהר מדי. ואז מבינים שאין ברירה. חייבים לעצור לרגע, לקחת נשימה עמוקה ולזכור שאי אפשר להספיק הכל. אז בין הסלט ה"משוגע" בביסטרו שאנחנו אוהבים מתחת לדירה לבין מסעדות המישלן וארוחות הערב שיבצנו הפעם בעיקר טעימות אסיאתיות. כי זה קליל וטעים ומתאים יותר מכל דבר לצהריים. נשנשנו קצת מאפים, שתינו כמה קוקטיילים ובעיקר נהנינו, גם כשהרגשנו שאנחנו לא מספיקים. כי ככה זה בפריז. אז הנה כמה תחנות מומלצות מהעצירה האחרונה שלנו בעיר האורות – ואל דאגה, המסעדות ה"רציניות" יותר יגיעו באחד הפוסטים הקרובים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי, מסעדות, פריז | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 תגובות

חדשות האוכל 3.9.15

מה אוכלים במסעדה ונצואלית?  • כמה ספרי בישול תמצאו על המדפים בבית הקפה החדש של שוק לוינסקי? • מה משמעות השם הדיי עפאים? • ואיפה בישראל תמצאו גוג'י ברי טריים?

פורסם בקטגוריה "חדשות האוכל", חדשות, כללי | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | תגובה אחת

הזמן הצהוב – לחם תירס

אלה הימים שבהם אחוז התירס בגופי מזנק • מוקפץ עם ירקות, חתוך חי לסלט או הכי טוב – אפוי ללחם תירס קליל לביצוע • מתוק או מלוח, עם גרעינים או בלי, העסק הזה, אני מזהיר, ממכר

לחם תירס, Brown Sugar Kitchenכשהשמש קופחת בשמיים, זה אך טבעי שהיא תמצא את דרכה גם לצלחות ולסירים של כולנו. ובעיני אין מאכל שיותר מסמל את שמש הקיץ מאשר התירס. זה נכון, במידה מסוימת, גם מבחינה ביולוגית – התירס, אחד הצמחים המוכשרים ביותר על פני כדור הארץ (אם לא המוכשר והמוצלח שביניהם) השכיל לפתח מנגנון שמאפשר לו להיות יעיל יותר מרוב הצמחים בתהליך הפוטוסינתזה. לכן באמת אפשר לומר עליו שהוא "תופס" יותר שמש מאשר צמחים אחרים. לכן גם הוא כל כולו תמצית של קיץ –  הצבע הצהוב הבוהק שפורץ מתוך העלים כשקולפים את הקלח, הזרעים המבריקים שתפוחים מעסיס חלבי, הריח המתקתק שהולך ומתחזק עם כל שנייה של בישול או הקפצה של הגרעינים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית | עם התגים , , , , , , , , , | 11 תגובות

טאפאסת מרובה – טעימות ממדריד

ההיא של הפטריות וההוא של הטורטייה • זו של התבשילים הצפוניים וזה של המקומיים • השוק שבו קונים וזה שבאים אליו כדי להסתכל • שלושה ימים עם המון ארוחות קטנות בבירת ספרד

פלפלי פדרון - Cerveceria Cervantes12 שעות. זה כל מה שהייתי צריך כדי להתאהב במדריד. 12 שעות הן פרק הזמן שחלף מהרגע שבו יצאנו לראשונה מהדירה שבה התגוררנו אל רחובות הבירה הספרדית ועד הרגע שבו שילמנו עבור סיבוב הבירות האחרון לפני השינה. ב-12 השעות הללו הספקנו לאכול בארבעה מקומות שונים (ולשתות בעוד כמה), להלך ברחובות מחופי אבן בין חנויות בוטיק מקסימות לשווקי אוכל, לנמנם כמיטב המסורת המקומית, לשתות קפה, לשבור שיניים בספרדית, לקבל קינוח על חשבון הבית ולא להבין איפה המשבר הכלכלי הגדול שכולם מדברים עליו. ואם זה מה שהספקנו ב-12 שעות, אתם יכולים לשער איזה כיף היה לנו בשלושה ימים שלמים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , | 8 תגובות