פחמימות או לא להיות – עמליה

קפה עמליה ביפו הוא החלום הרטוב של מארי אנטואנט • אם אין לחם, תאכלו שם בייגל או פריקסה • אם אין קרואסון, תאכלו פיננסייר או טארט שקדים • ואם אין אגז בנדיקט אז באסה לכם, כי זו מנה מעולה

פעם העולם היה מקום פשוט יותר, והמשוואה של סופי השבוע היתה פשוטה. בילוי נעים וטעים בשישבת בבוקר / צהריים / אחר הצהריים = רוטשילד 12. קצת אגז בנדיקט, קצת מאפים טובים, אולי איזה דרינק וגם קפה מצוין. בלי הרבה התלבטויות. אבל אז נכנס לתמונה בית קפה חדש וחמוד להפליא במתחם נגה, קרוב הרבה יותר לבית, טרף את הקלפים והציב עבורי מדי שבת אתגר לא פשוט. כי לבחור בין שני בתי קפה שאתה מאוד אוהב זה קשה כמעט כמו לבחור את מי אתה אוהב יותר – את אבא או את אמא. רק שכאן לשני הצדדים יש ביצים.

לבית הקפה המדובר קוראים עמליה. מאחוריו עומדת חבורה של צעירים מוכשרים, שהם חלק בלתי נפרד מהשינוי המבורך שעובר על יפו בשנים האחרונות. מדובר בחבורה שכבר הקימה את פאב המרגוזה, שהוא הבר השכונתי של יפו והסביבה ואת מסעדת האיטלקייה בפשפשים החביבה על פי רוב. החבר'ה איחדו כוחות עם הקונדיטורית המוכשרת נעמה שטייר, ששימשה במשך שנים כשף קונדיטורית של מסעדת הרברט סמואל. ומהשילוב הזה יצאו דברים טובים מאוד.

ניראה לי שלא צריך להוסיף הרבה על מה שרואים בתמונה...

שטייר היא אמנם קונדיטורית רבת כשרונות וכישורים, אבל לפחות לי יש תחושה שבעמליה התחשק לה לחזור קצת לשורשים – לבצק השמרים וללחם, ופחות לקינוחי הקרם המצועצעים והמורכבים. יותר אפייה מהלב ופחות קונדיטוריה של השכל. אמנם יש בעמליה עוגת גבינה שמאוד מזכירה את זו הנהדרת שעדיין מוגשת בהרברט סמואל ויש לצידה במקרר עוד כמה קינוחים אישיים מפתים. אבל העיקר פה הוא דברים שפונים למכורים לפחמימות – ולא למכורים לשוקולד: לחמים נהדרים, פלוטים דקים ופריכים, עוגות שמרים מכמה סוגים, עוגות פיננסייר קטנות ומשגעות (במילוי נגיעה של קרם פטיסייר), עוגות בחושות, טארטים נהדרים (שקדים ואגסים, שוקולד בננה) וכמובן מאפי בוקר מצוינים.

עוגיות הפיננסייר החביבות עלי. לפעמים יש גם גירסה עם פרג שחביבה עלי אפילו יותר

המאפים והלחמים האלה מהווים את הבסיס לארוחת הבוקר שעליה גאוות המקום, בוקר עמליה (56 ש"ח, יש גם בגירסה זוגית שעולה לדעתי 98 ש"ח, אבל אל תתפסו אותי במילה). אין הרבה בתי קפה שבמגש המאפים של ארוחת הבוקר שלהם תמצאו קישים בגודל ביס, קרואסונים זעירים ושלושה סוגים של לחם שמוגשים עם ממרחים תוצרת בית בהיצע שחורג לטובה מהמקובל. אפילו קטגוריית הביצים מצליחה להיות יותר מענינת מהרגיל, עם אופציות לשקשוקה או פריטטה אפויה וטעימה מאוד של תפוחי אדמה ותרד (ללא תוספת תשלום, הידד!).

פלוט (מקל לחם) עם קצת חמאה. אפשר להסתפק אפילו בזה

איכשהו ארוחת הבוקר ה"קלאסית" תמיד מפסידה אצלי לטובת מנות אחרות, וליתר דיוק לשתי מנות אחרות – אם באים בזוג אלה (לדעתי לפחות) שתי המנות שכדאי לקחת ולהתחלק בהן. המנה הראשונה – ביצים בנדיקט (42 ש"ח). בעמליה מכינים את המנה בלי סלמון ובלי שינקן מעושן אבל עם קרם חצילים עדין עדין, המון רוטב הולנדייז וכמה גבעולי עירית שנותנים את הניחוח הבצלי המתחייב ברקע. הביצים כמעט תמיד עשויות בול כמו שצריך, מוצקות אבל לא מיובשות, עם חלמון נוזלי. ראו הוזהרתם: המנה תסחוב איתה יותר לחם ממה שאתם חושבים.

ארוחת בוקר מאוזנת: חלבונים, פחמימות וקצת, ממש קצת, שומנים. בנדיקט ים תיכוני

מנת המאסט השנייה נקראת כריך אמריקאי קלאסי (41 ש"ח) וצופנת בחובה את השילוב הנהדר של בייגל, סלמון וגבינת שמנת. רק שבעמליה הבייגל הוא יותר פרצעל אמיתי, כזה עם קצת שבבי מלח גס עליו ולמילוי מוסיפים גם פרוסות בצל סגול ומלפפון ירוק חי. הכריך הזה יחד עם כוסית וודקה הוא באמת ארוחת בוקר של אלופים.

זו אולי נחשבת מנה אמריקאית, אבל עם הבריזה מהים והשמש היא מרגישה מתאימה מאוד גם ליפו

אפשר לאכול בעמליה יופי של דברים גם מחוץ לשעות הבוקר. אני אמנם בדרך כלל אינני חסיד של אוכל בתי קפה, אבל שטייר וחבריה בנו תפריט שמצליח לחרוג מהסטנדרט המקובל ולהציע כמה יציאות מענינות וכיפיות. נסו למשל את כריך הפריקסה הטוניסאי (41 ש"ח). זה אמנם כריך מעט יותר אשכנזי מזה שתקבלו אצל מוריס באשדוד או אצל רשל בירושלים, אבל אפשר לבקש תוספת של אריסה, ולחמניית הפריקסה נהדרת. גם סלט ירוק חם (44 ש"ח, כולל תוספת לחם) הוא אופציה מצוינת – כרובית אפויה, שעועית ירוקה ואפונה שמוקפצות יחד ברוטב עשבי תיבול חמצמץ ואז מונחות על סלט חסה עם קצת שקדים ברוטב טחינה. סלט אחר, טעים ומשביע.

כרובית בטחינה עם טוויסט. סלט ירוק חם

האוכל הטוב, ההקפדה על הפרטים הקטנים והאיכותיים, וכמובן (שוב) המאפים – כל אלה הופכים את עמליה לבית קפה מוצלח מאוד. אבל אלמלא האווירה הם לא היו שווים כלום. כי מעל הכל פשוט מאוד מאוד נעים לשבת בעמליה. למעשה, זה בערך בית הקפה הראשון בתל אביב שאני מרגיש בו ממש הכי בבית שאפשר, ומוצא את עצמי מגיע אליו סתם ככה כדי לקרוא, או לעבוד, או לשתות קפה או לחטוף משהו לאכול כשאין כלום בבית. זה קשור למיקום הנהדר, שמאפשר לתפוס שמש בחוץ בשעות אחר הצהריים וליהנות מרוח קלילה מזדמנת, אבל זה בעיקר כי תמיד נעים לשבת שם תמיד יהיה בעמליה שם את המשהו הקטן הזה שעושה הרגשה טובה וחשק לחזור – איזה צ'ופר של הפיננסייר עם הפרג שאתה אוהב ליד הקפה, צ'ייסר קפוא לקבלת פניו של סוף השבוע (או השבוע החדש), טעימה מאחת העוגות החדשות, כמה פרצופים מוכרים ואווירה של שכונה במובן הכי טוב של המילה. בשבילי זה באמת בשכונה, אבל אני מבטיח לכם שגם אם אינכם מיפו או משכונת נגה – בעמליה יטפלו בכם טוב טוב.

עמליה קפה וקונדיטוריה, נחמה 2, יפו 03-7167351.

חו"ל, חו"ל, זה פה ממש ממול. פיאצה נגה