הנמל, לא מה שחשבתם – קיצ'ן מרקט

במסעדה החדשה והיפה בשוק הנמל אפשר לזלול פיצה נהדרת, דגים מטוגנים ומקרונים נפלאים • אפשר לשתות יין טוב • ואפשר לשכוח שלא רחוק יש אנשים שעומדים בתור בשביל וודקה רד בול

לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. בין אם תתייחסו לביטוי הזה כאל שלוש מילים ובין אם כאל מילה אחת, מדובר בדבר החשוב ביותר עבור מסעדה חדשה. זה לא מה שאני חושב, זה מה שכל מסעדן בעולם, פחות או יותר, יגיד לכם. במובן הזה לקיצ'ן מרקט החדשה יש, על פניו, קלף מנצח. חלונות גדולים מהם נשקף כל הים של תל אביב מצד אחד, כשמן הצד השני יש עוד חלונות גדולים שצופים לדוכנים של חומרי גלם הכי איכותיים שיש (ושחבל שנסגרים כל כך מוקדם). כי קיצ'ן מרקט ממוקמת בקומה השנייה של השוק המקורה המקסים של נמל תל אביב. מיקום מנצח, לכל הדעות, אבל לא חף מבעיות.

אם במקום בנמל קיצ'ן מרקט היתה ממוקמת איפשהו במרכז תל אביב (נחלת בנימין נגיד)  או בצפון הישן (סטייל שילה למשל), שלא נאמר ביפו (כי הכי טוב קל"ב), הייתי חוזר לשם עוד השבוע. אבל, למרבה הצער, קיצ'ן מרקט נמצאת בנמל. והנמל, עבור רוב האנשים (או לפחות רוב האנשים שאני מכיר) הוא אזור שלא ממש ששים להגיע אליו. וכשעבור נשנוש טוב עם כוס יין ומשהו מתוק (שלושה דברים שתמצאו בשפע בקיצ'ן מרקט) צריך להיכנס לאוטו, לנסוע לנמל, לחפש חנייה בנמל ולבוא במגע עם יתר באי הנמל, זה הופך למורכב קצת יותר. מצד שני, כשבקצה המורכבות הזו מסתתר מקום עם אוכל טעים ואווירה כיפית, המוטיבציה בהחלט עולה פלאים.

הבילוי בקיצ'ן מרקט מתחיל במדרגות. אני אוהב מסעדות שצריך לעלות אליהן במדרגות (ויסלחו לי כל אבירי הנגישות). יש משהו בתחושת הציפייה הזו, כשאתה לא יודע עדיין מה מחכה לך למעלה ואז הוא נפרש בפנייך באחת (כמו בהרברט סמואל למשל). לאוהדי הכדורגל בינינו אני אגיד שזה קצת דומה לתחושה של כניסה ליציע בפעם הראשונה באצטדיון חדש. גם בכדורגל וגם במסעדה זה תמיד מרגש.

חסר רק השלט בכניסה: "כאן אוכלים בכיף". השולחן הקיבוצי מס' 1

אותו מראה שנפרש בעיני מי שיעלו במדרגות של שוק הנמל הוא מלבב בכל קנה מידה. הפוטוגנית שהתלוותה אלי ואני הסכמנו שקיצ'ן מרקט היא קודם כל מסעדה יפה מאוד. הרבה גוונים של עץ, קצת בטון חשוף שמזכיר שאנחנו בהאנגר תעשייתי, תעלות מיזוג ענקיות (באחד המקומות הכי ממוזגים שנתקלתי בהם לאחרונה – שגיא כהן יהיה מבסוט). זו מסעדה מסוג מיוחד – היא משתייכת למשפחת המסעדות שלא רוצות להיות צעקניות ולזעוק "תראו כמה כסף שפכנו", אלא בדיוק להפך. ברור (או לפחות אפשר לשער) ששפכו כאן כסף (ולא מעט) כדי לייצר את המראה הנעים הזה, אבל יותר מכך ברור שהשקיעו מחשבה גדולה בכל פרט, ובעיקר בחוויה של הסועד. החלל שם מרגיש כאילו עוצב כדי לשמש רקע להתרחשות האמיתית של מסעדה, ובמיוחד של מסעדה שנמצאת מעל שוק – ההתרחשות של המטבח ושל האכילה.

שני חדרים נפרדים יש במקום. באחד נמצא הפס החם וממנו נשקף נוף לים. בשני תקבלו נוף לשוק ועמדת צפייה נוחה על הפס הקר, שבו מרכיבים את הסלטים והמנות הנאות. אנחנו ישבנו בחלל של הפס הקר, שאמור לשמש בעתיד גם כחדר שבו ייערכו סדנאות וערבי אירוח לשפים. במרכז כל אחד מהחדרים ניצב מלבני שולחן ענק, סביבו יושבים כמעט כל הסועדים יחד (כשמסביב פזורים עוד כמה שולחנות רגילים ושולחנות בר גבוהים). הרוחב של השולחן המרכזי ושלל המצרכים והכלים שפזורים עליו מצליחים לדאוג להפרדה מסוימת בין היושבים משני הצדדים, כך שאין תחושה של חדירה לפרטיות של מי שיבקשו אינטימיות ומנגד יש בהחלט דינמיקה קצת אחרת מישיבה סטנדרטית. בעיני זה אחד השיחוקים הרציניים ביותר של המקום. ככה גם הרבה יותר קל להציץ למנות של מי שיושבים לידכם ולגבש החלטות.

שימו לב לב למנורות היפות ולבלגן השמח באמצע השולחן. יענו אקראי, אבל מאוד מושקע

הרוח שמאחורי קיצ'ן מרקט היא בעיקר רוחו של אסף ליס, שאחרי שנים ארוכות וצבירת רזומה מרשים בתחום ניהול המסעדות (ג'ירף, טוטו והרברט סמואל, בין השאר) החליט לצאת (עם כמה שותפים) לדרך עצמאית. תחנות הקריירה השונות של ליס בהחלט ניכרות היטב בתפריט ובאוכל: פיצה מילאנזית (58 ש"ח) עם נקניק איטלקי פרוס גס, כמה עלי רוקט והרבה מוצרלה היתה נהדרת ממש. הבצק הדקיק והפריך והשוליים התפוחים ומוברשי שמן הזית בהחלט הזכירו את הפיצות המופלאות שמוגשות בטוטו של ירון שלו, התחנה האחרונה של ליס לפני המקום החדש.

כזו בדיוק בא לי עכשיו. בעצם, כזו בדיוק בא לי תמיד. הפיצה הנהדרת

יכולות האפייה הראויות שניכרו בפיצה השתקפו גם בפוקאצ'ת הבית (16 ש"ח). פוקאצ'ה אוורירית, שמנונית בדיוק במידה הנכונה, שסחבה מצוין את כל הרטבים מהצלחות. לצדה על קרש העץ הוגשו עוד שלוש פרוסות פוקאצ'ה דקות וקלויות ופנכה קטנה עם שמן זית ורסק עגביות חריף מעט.

עוד תמונה לאוסף ה"תמונות אוכל שצולמו ללא פלאש ולכן נראות כמו ציור שמן". פוקאצ'ה

מקום שיודע להכין לחמים טובים ומאפים יידע כנראה להכין גם פסטות טובות. ואכן, טורטליני במילוי שלוש גבינות על קרם חציל קלוי (62 ש"ח) היו נהדרים. בצק בעובי נכון, מילוי קרמי וכמעט מתקתק לצד עוקץ מעושן מכיוון החצילים.

ויש קצת ריג'לה גם. כי ריג'לה זה השחור, הפסיפלורה והצדק החברתי החדש

מנה קטנה של קלמרי פלאנצ'ה על קרם פול לבן (34 ש"ח) זרקה לכיוון של הרברט סמואל. כבר הזכרתי כאן בעבר את הדרך שבה מנות מתגלגלות – בהרברט זה התחיל עם סלט קלמרי ושעועית ענק בטחינה, משם זה עבר לקלמרי עם פול ירוק בסושיאל קלאב, ועכשיו הגיע תור קרם הפול הלבן שהתחבב עלי מאוד בעיקר הודות לטעם דומיננטי של כמון.

קלמרי טובים, זיתים, עגבניות, שעועית ובמיה (מסתתרת). עם שילוב כזה קשה לטעות

המנה שאני הכי אהבתי היתה זו שנקראת בתפריט "ברבוניות פתוחות" (54 ש"ח): ארבע ברבוניות עסיסיות שנפתחו לצורת "פרפר" (מחוברות בראש ובזנב) וטוגנו בשמן עמוק בציפוי בלילה פריכה. הדגיגים הונחו על רוטב אדיר של איולי פפריקה ספרדית מעושנת. בין לבין שובצו כמה פיסות של ארטישוק ותפוחי אדמה צלויים. זו היתה המנה המקורית ביותר מבחינת הטעמים והיא תוזמן ללא ספק שוב בביקור הבא שלי במקום (כמו גם עוד כמה מנות שלא הספקנו הפעם לטעום – סלט הניסואז המקומי, מקרל ספרדי מעושן, מקלות של קריספי פולנטה וכל אגף הבשר).

בתפריט כתוב ברבוניות, אבל לפי השיניים יש מצב שזו פיראנה קטנטנה וטעימה

במקום שבו על הקונדיטוריה אמון ערן שוורצברד אפילו מישהו שאינו חובב מתוק כמוני יתקשה להתאפק, בעיקר כי היצירות שלו (ואל תטעו, אלה יצירות) יפות כמו ציור. אני לא חושב שיש הרבה קונדיטורים בארץ שאפשר לזהות את מגע היד, החתימה שלהם אם תרצו, כמו שאפשר לזהות את ידו של שוורצברד.

לא היה פשוט לבחור, אבל ניראה לי שיצא לנו טוב. מסדר הקינוחים

מתוך הארץ הקונדיטורה הזו נדגמו (בהמלצת הבית) שלושה מחוזות שונים. קודם כל (כי הפוטוגנית לא יכולה להישאר אדישה למראה מקרונים) צלחת ועליה חמישיית מקרונים מצוינים – גם מבחינת הטכניקה וגם מבחינת הטעם (30 ש"ח). אלה היו מקרונים טריים, פריכים, מפתיעים ומאתגרים. אין הרבה דברים כיפיים כמו לשבת בזוג עם קצת יין, לבחור איזה צבע הולכים לטעום, לרחרח קצת, לתת ביס ואז לעצום עיניים ולנסות לפענח את הטעם. יש מקרים שזה קל (פסיפלורה) ויש מקרים שהרבה פחות (זהירות ספוילר: מישמיש וג'ינג'ר מסוכר).

לא בתמונה: הפוטוגנית מנסה להסיח את תשומת לבי ולגנוב מקרון אחד עוד לפני הצילום

את מחלקת השוקולד ייצגה קוביה שחורה, מבריקה ומושלמת למראה שנקראת (כמה מפתיע) Choclate Box (28 ש"ח). מתחת למעטה המבריק והמרוסס בזהב הסתתרו שלוש שכבות מתוקות מאוד שהיו בעיקר שוקולדיות, כבדות ועשירות. מכורי המתוק הכהה יעופו על הקינוח הזה, אני פחות. לקינוח השלישי, לעומת זאת, פנקוטה של יוגורט עם פירות קיץ (28 ש"ח), התחברתי היטב. הפנקוטה לא היתה מתוקה מדי, עוגיות פיסטוק ננסיות בסגנון עדות הפיננסייר שימשו כהפתעה חביבה בין קוביות המנגו, הפטל וחצאי הענבים.

קיץ בצלחת, לגמרי

בסך הכל היה מאוד נעים להעביר ערב בקיצ'ן מרקט. אמנם לא מדובר במקום שנושא בשורה חדשה, אבל כן מדובר במקום שעושה הכל נכון – היין האדום הוגש בטמפרטורה קרירה ונכונה, כוסות שונות ללבנים ואדומים, הארוחה הוגשה בקצב הנכון והכלים המלוכלכים פונו בזריזות מרשימה. למרות ההקפדה על הפרטים והשירות האווירה משוחררת, נעימה, רגועה  ובליינית בדיוק במידה הנכונה. האוכל, גם אם אינו הכי מקורי (לטענת הפוטוגנית) עושה בדיוק מה שהוא צריך לעשות –להיות טעים עד טעים מאוד. אמנם חלק מהמנות (הטורטליני למשל) מתומחרות לטעמי מעט גבוה מדי, אבל התפריט עדיין לא נסגר באופן הרמטי ומן הסתם יהיו בו עוד שינויים. ואולי בכל זאת קיצ'ן מרקט היא מסעדה שנושאת עמה בשורה, אפילו בשורה כפולה– היא מצליחה להיות מסעדת שוק (שבאמת נמצאת בשוק!) מבלי להיות רועשת, צעקנית ומעייפת. מעל לכל, יש סיכוי שהיא (יחד עם שכנתה התחתונה, מסעדת הטאפאס היקרה מדי של הירזינים) תהיה המקום שיחזיר סוף סוף לנמל את מי שרוצים בסך הכל לאכול (ולא סושי מטוגן) לשתות (ולא וודקה רדבול) ולדבר (בווליום רגיל, בלי לצרוח באוזן). בקיצור –  המסעדה שתחזיר את התל אביביים לנמל תל אביב.

קיצ'ן מרקט, שוק הנמל המקורה (האנגר 12), 03-5446669

הטל את הקוביה. אם יצא לך 6, אולי לא תקבל הרעלת סוכר קלה. קופסת השוקולד

פורסם בקטגוריה מסעדות, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

31 תגובות על הנמל, לא מה שחשבתם – קיצ'ן מרקט

  1. מאת מרקוביץ'‏:

    ציפיתי לאזהרת ריג'לה גם מתחת לתמונה של הברבוניות :)

    וחוץ מזה, ביקרתי השבוע בנמל, בצהריים. אתה יכול להסיר דאגה מלבך – נראה שיש מספיק סועדים לא תל אביבים כדי למלא את כמות המסעדות המרשימה שמקובצת שם.

    (והביקורת שלך מושחזת ומדוייקת, לייק.)

  2. מאת מושיק לוין‏:

    תיארת יפה את המנות ויצרת על הדרך מסע בעוד תחנות בתל אביב.
    כיף לקרוא.
    אולי אפילו שגיא כהן יבוא להצטנן שם בעקבותך.

  3. מאת גיל‏:

    נשמע מעניין וטעים, אבל התמחור…אוי, התמחור.
    גם הפיצה, גם הטורטליני וגם הברבוניות נראות כאילו הם תומחרו בערך ב-30-40 אחוז יותר מדי.
    כמעט 300 שקל לארבע מנות נישנושים פלוס קינוחים, לפני אלכוהול, שתייה ושירות נשמע לי קצת מוגזם…
    אבל הדיווח בהחלט עושה חשק, אם לא מתייחסים למחירים.

  4. מאת נאמני יום כיפור‏:

    נראה ממש מדליק. נלך לבקר. למה אין תמונות של הפוטוגנית?
    ולגבי המדרגות, נגישות זה לא עניין של אבירות: זה עניין של חוסר מודעות. לא מכיר מקום שבכניסה שלו יש שלט: ״אין כניסה לחרשים״, וסביר שאם היה אז באופן טבעי היתה התקוממות נגדו. מדרגות זה בעצם שלט כזה.

  5. מאת ינשופית‏:

    נראה ממש כיפי.
    נראה לך שמתאים גם לאירוע חגיגי (לא מאוד מאוד חגיגי)?

  6. מאת מיכל‏:

    כיף לקרוא אותך. תודה. קוראת נאמנה.

  7. מאת bob68‏:

    אהבתי את הביקור ונראה כי הגענו למסקנות דומות .
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2101515

    גם אני יצאתי בתחושה שיש מנות נוספות שארצה לדגום. בפעם הבאה שאגיע אני זומם על פיצה (אני מת על הפיצות של "טוטו"), חריימה שרימפס וצ'יפס בניחוח כמהין שהומלצו בחום על ידי ידידה טובה.

    • אני גם רוצה ממש לטעום את החריימה ואת המקלות פולנטה שאהבתם. ואת הפיצות. ושוב את הברבוניות. ואולי גם את השיפוד עם המסבחה. כנראה שבאמת לא תהיה ברירה אלא ללכת שוב :)

  8. מאת רני‏:

    איך זה שתמיד הכול טוב בביקורות שלך? זה קצת לא אמין שהכול מלהיב ונפלא

    • לא יודע אם הכל טוב. כאן למשל ציינתי שהמיקום יכול להיות טוב יותר בעיני ושגם המחירים קצת גבוהים מדי.
      אבל בעקרון את החוויות השליליות במסעדות (ויש כאלה לא מעט) אני משתדל שלא בהכרח לפרסם, ולספק בעיקר המלצות. אם משהו ממש לא טוב – אני פשוט בדרך כלל לא אכתוב עליו, ואעביר את הביקורת באמצעים אחרים. לשחוט מקום לשם השחיטה זה משהו שלא מביא תועלת לאף אחד מהצדדים, בטח לא כשהפלטפורמה היא בלוג עצמאי.

  9. מאת צ'ה‏:

    "צריך להיכנס לאוטו, לנסוע לנמל, לחפש חנייה בנמל ולבוא במגע עם יתר באי הנמל, זה הופך למורכב קצת יותר."
    לבוא במגע עם יתר באי הנמל ?!?! זה באמת יותר מידי! לראות וללכת ליד כל האספסוף שפוקד את הנמל ? זה נורא ! פשוט מעביר חלחלה בגוף, הכוונה לדברים שכתבת .

  10. מאת רפי‏:

    בעתון "הארץ" לא ממליצים (בלשון עדינה). למי להאמין ?

    • מאת גיל‏:

      להאמין לזה שביקורות שלו על מקומות שכבר ביקרת בהם דומים למה שאתה חשבת עליהם.
      ביקורת מסעדות היא לא דבר מוחלט ואבסולוטי, לכל אחד יש טעם שונה ודעה שונה.
      החוכמה היא למצוא את המבקרים שאתה מרגיש שדעתם דומה לשלך ולסמוך עליהם.

    • מאת דן פ‏:

      ביקורת עלובה ומלאה באינטרסים.
      קצת תמוהה שאחרי שבועיים (מאז הפתיחה) של ביקורות חיוביות על האוכל והאווירה שגיא כהן נכנס בכל הכח ותוקף את המקום.
      9 מתוך 9 מנות היו לא טובות ?????
      מבחינתי כמו הרבה ביקורות אחרות של שגיא כהן גם זו הפכה לביקורת לא רלוונטית.

      הגיע הזמן שמישהו ייקח מהאיש האלים הזה את זמן האוויר שהוא מקבל.

  11. מאת שרון‏:

    הייתי, הוקסמתי ושבעתי :) מקום נהדר!

  12. מאת עדי ב‏:

    יופי של מקום

    אווירה מדהימה ושונה שמזכירה מסעדות בחול, אוכל מעולה ונוף שלא רואים בכל מקום

    • מאת דבורה‏:

      לא באים למסעדה בשביל הנוף אפשר לשבת בחוץ עים כריך של שרי אנסקי יותר טעים והנוף יותר טוב

  13. מאת יותם‏:

    סבבה והכל, רק לא ברור לי מי עוד שותה בימינו וודקה עם רדבול. לשוופס יש סדרה של אחלה משקאות עכשיו (פינהקולדה, קוסמופוליטן, מרגריטה) שאפשר לערבב עם הוודקה. ממליץ

  14. מאת טל‏:

    אוכל פשוט מעולללהה!!!! אווירה מדהימה סטייל ניוניורקי
    כל מה שהזמנו היה פשוט מדהים, חגיגה קולינרית בפה!!
    מומלץ בהרבה חום ואהבה!

  15. מאת ליני‏:

    הגעתי עם חברה רעבה,התחלנו בהזמת יינות . המלצרית לא ידעה על מה להמליץ ולכן המליצה על הכל וכשביקשנו מעט פרוט על מספר יינות הקפידה לדקלם אתהנוסח שלמדה כנראה בתחילת משמרת …לגבי כל היינות.
    עברנו להזמנת העיקריות – חצי ממה שהוצע מהתפריט היחסית דל ,התבשרנו ש "הרגע יצאה המנה האחרונה","המנה הזו יצאה מהתפריט היא פשוט לא טעימה","המנה הזו גם כבר לא קיימת בתפריט".
    התפשרנו על מה שכן קיים בתפריט.פיצת איכרים מלוחה עם עלים ירוקים ההגיעו בדמות ענף של עלים ירוקים-אין כמו לרעות באחו:)
    ניוקי פיטריות בינוני לחלוטין .
    בגזרת הקינוחים נחשו מה שלושה קינוחים שבחרנו מהתפריט לא קיימים כלל…הזמנו מוס שוקולד זביון שבמילה אחת ניתן לתאר כאכזבה – הרגיש כמו עוגה שנמכרת בסופר השכונתי בסוף יום כאשר הדובדבן שבקצפת היה שוקולד פררו יבש הרגיש ונראה בטעמו כאילו הוצא מבונבונריה שעברה את כל חגי ישראל מבית לבית בשנתיים האחרונות.
    בסך הכל מסעדה בעלת פוטנציאל אך המלצרים צריכים להיות הרבה יותר מקצועיים ואנא מכם מנות שכבר לא קיימות במטבח אנא הוציאו מהתפריט בזבזו דיו והדפיסו מחדש . האם אחזור לשם שוב? מסופקני….במחשבה שניה ..לא.

  16. מאת עדי‏:

    היינו היום במסעדה קיטצ׳ן מרקט והתענגנו. המנות הראשונות, העיקריות והקינוחים היום ערבים לחיך.
    השירות היה אדיב והנוף משכר. ממליצים בחום.

  17. מאת שוש‏:

    אכלתי אתמול פרוסה קטנה של דג מוסר עם כף פירה היה טעים מאוד אך המחיר לא שפוי מוגזם, יצאתי מאוד רעבה
    חבל אני לא אמליץ על המסעדה אפילו שהאוכל טעים זה לצחוק לאנשים בעיניים
    פרוסה קטנה של דג מוסר עם כף פירה 98 ש"ח לא יאומן
    דג מוסר שלם עולה אצלי באזור 57 ש"ח

  18. פינגבאק: Kitchen Market « שוק הנמל תל אביב | בית לקולינריה ישראלית | האנגר 12 נמל תל אביב

  19. מאת דבורה‏:

    אל תלכו חוצפה של מסעדה אוכל לא מעניין מחירים מופקעים יחס מתנשא ללא כיסוי 4 פרוסות לחם רגיל 17 שח חבל על הזמן שלכם

  20. פינגבאק: שוק הנמל תל אביב | בית לקולינריה ישראלית | האנגר 12 נמל תל אביב | Kitchen Market

להגיב על ינשופית לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>