לא כולל שירות – בית תאילנדי

תמיד אומרים שהכי טוב לאכול בבית • כשמדובר בבית תאילנדי, זה נכון שבעתייים • המסעדה הוותיקה מרחוב בוגרשוב ממשיכה לעשות בדיוק את מה שהיא יודעת (האוכל) וגם את מה שלא (השירות)

עמית: נו יהונתן, אז איפה אתם בסדר?

יהונתן: כבר התחלנו עם זה?

עמית: תיראה, פורים עבר, ומעכשיו כל המדינה מוכוונת למטרה לדבר אחד – פסח. אני חושב שלאות סולידריות אנחנו צריכים להתחיל להתכונן.

יהונתן: אני לא עושה איתך סיור מפעלי מצות בבני ברק, וגפילטע פיש אכלנו כבר לפני שלושה שבועות. לא רואה מה זה משאיר לנו.

עמית: מי אמר שחייבים להתכונן לארוחת הסדר? אל תשכח שפסח זה חופש, והרבה מאוד ישראלים יתעופפו מכאן למקומות רחוקים וטעימים יותר.

יהונתן: אנחנו עדיין בחרם על טורקיה?

עמית: האמת שלא, אבל פחות מתאים לי שווארמה עכשיו. בוא נקפוץ לעסקית בשגרירות תאילנד בישראל, הידועה גם בשמה הלא מפתיע "בית תאילנדי".

עד לפני כמה שנים הייתה מסעדת בית תאילנדי אחד הסודות השמורים של הקולינריה העירונית. היא שימשה כמסעדה שבה אוכלים הטבחים והשפים. אלה שמרוב מריבות ואגו ומשחקי כבוד לא יכולים לאכול אחד אצל השני היו נפגשים הרבה פעמים מעל שולחנות הבמבוק הפשוטים במקום של יריב מלילי ואשתו התאילנדית לק. בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים גילו את תאילנד, את האוכל התאילנדי, ואת בית תאילנדי. התוצאה: שבשעות צהריים של יום רביעי שני החללים עמוסים בסועדים.

יהונתן מנסה להבין מה חריף לו כל כך. אני משועשע

עמית: מזל שהזמנתי לנו מקומות. תמיד משמח אותי לראות שמלא פה.

יהונתן: אני חושב שמחביבת השפים המסעדה הזו הפכה לאחת מחביבות הקהל הבלתי מעורערות. אחד המקומות הכי פופולריים בעיר.

עמית: בכל עיר מערבית יש עשרות מסעדות תאילנדיות, הודיות, ויטנאמיות, וסיניות. אצלנו איכשהו מטבח אסיאתי אותנטי פשוט לא קורה. חוץ מכאן כמובן.

יהונתן: מניח שזה קשור לכך שאין בישראל קהילות מהגרים גדולות מדי מדרום מזרח אסיה, וגם לזה שהתרגלנו, או אולי יותר נכון לומר הורגלנו, לאוכל אסיאתי שהוא בעצם גירסה אמריקאית מערבית מרוככת. מזל שזה לא המצב פה.

עמית: בהחלט לא. כבר מסידור הכלים על השולחנות אפשר להבין שבבית תאילנדי מאוד נאמנים למקור: מזלג וכף, זה כל מה שצריך כדי לאכול בתאילנד. אם מתעקשים אפשר מקלות אכילה, שהגיעו מהמטבח הסיני. סכין חפשו במקום אחר.

למרות המולת רחוב בוגרשוב, שחודרת למסעדה בדמות צפירות חוזרות ונשנות של נהגים עצבניים, בתוך הבית האווירה (והשירות) רגועים הרבה יותר. דיאט קולה מוגשת במקום קולה, שלושה מלצרים שונים מנסים לקחת הזמנה, בלגן רגוע ונחמד. יהונתן פותח את התפריט ומתחיל להתלבט, בעוד עמית משקיף בעניין.

לאב גאי. סלט עוף קצוץ שמכונה בפשטות - קצוצי

יהונתן: מה, אתה לא צריך תפריט?

עמית: אכלתי פה מספיק פעמים כדי לדעת בדיוק מה אני רוצה. למרבה הצער הסום-טאם, סלט הפפאיה הנהדר, הוא לא חלק מהעסקית, כך שאני אסתפק במנה ראשונה של לאב גאי, ואחר כך פאד קאפאו.

יהונתן: לא ידעתי שאתה מדבר תאית. אולי תסביר על מה מדובר?

עמית: אני מדבר בית תאילנדית, לא תאית. לאב גאי הוא סלט מרענן של עוף קצוץ עם אורז קלוי ותבלינים, ופאד קפאו זו מנה עיקרית של בשר בקר מוקפץ בבזיליקום וצ'ילי, מונח על אורז עם ביצת עין מטוגנת.

יהונתן: נשמע טוב. אז אני אלך על שרימפס עם באק צ'וי למנה ראשונה, ולמנה עיקרית תבשיל קארי כלשהו.

עמית: ירוק? אדום?

יהונתן: כשיש התלבטות אני תמיד בוחר באדום. עם נתחי בקר. אני רוצה שניקח גם מנה ראשונה של לברק קריספי ברוטב תמרינדי. זה נשמע לי מסקרן ושווה את החריגה מהמסגרת העסקית.

עמית: בשמחה. חבל שאנחנו רק שניים.זה מצמצם משמעותית את טווח הבחירה והטעימה…

יהונתן: הייתה לי תחושה שתגיד את זה ולכן הזמנתי את אחי להצטרף אלינו. הוא בדרך.

רון, אחיו של יהונתן, מצטרף לשולחן. כעבור כמה דקות של ניסיונות למשוך את תשומת לב המלצרים הוא מצליח לצרף להזמנה את הבחירות שלו – אגרול סטנדרטי למנה ראשונה ותבשיל חלב קוקוס בקארי ירוק עם עוף. שלוש מתוך ארבע המנות הראשונות מגיעות חיש מהר, אבל הלברק המטוגן המסתורי אינו ניראה באופק.

מנה שמזכירה מסעדה סינית. שרימפס עם באק צ'וי

עמית: כמה שאני אוהב את הסלט הקצוץ הזה. איזה מדינה נפלאה היא תאילנד, שבה מנה שמורכבת מ-80 אחוז בשר יכולה להיקרא סלט.

יהונתן: זה טעים אבל חריף לי ברמות אחרות. לא מבין איך אתה לא דומע כמוני.

עמית: יכול להיות שזה סוג חריף שאני יותר רגיל אליו. אחרי כמה פעמים שאתה ראית אותי נשרף מחריפות, אני שמח שהחשבון מתחיל להתאזן.

יהונתן: לעומת זאת, הבאק צ'וי עם השרימפס הוא ההפך הגמור. מנה כמעט מתקתקה, עם הפריכות והמרירות העדינה של הירק. השרימפס עשויים היטב.

עמית: זו מנה שהיא בעצם כמעט סינית בטכניקה שלה, והנה עוד סיבה לאהוב את המטבח התאילנדי. המגוון האדיר של ההשפעות. אני אבקש לנו קצת אורז דביק שיהיה לטבול ברטבים.

עמית מבקש מהמלצר תוספת של סטיקי רייס, האורז התאילנדי שמבושל בצפיפות עד שהוא הופך לעיסה דביקה. באותה הזדמנות הוא מבקש לבדוק האם קרה נס והלברק הצליח לשחות החוצה מסיר הטיגון העמוק. רק אחרי ששלוש המנות הראשונות מחוסלות מגיע סוף סוף הדג המיוחל, יחד עם האורז.

לברק פריך ברוטב תמרינדי. מנה חדשה ונהדרת ממש

עמית: אין מה לעשות, בתאילנד השירות לא משהו, וגם בקטע הזה בית תאילנדי נאמנים למקור עד הסוף. קצת הזוי שבמקום תאילנדי לוקח יותר מעשר דקות להביא מנה של סטיקי רייס.

יהונתן: זה חלק מה-DNA של המקום הזה. תמיד יש פה מין תחושה כזו ששום דבר לא אכפת למלצרים, ששום דבר לא בוער. חוץ מהפה שלי כמובן, מהחריף.

עמית: כבר שנים מנסים לשפר פה את השירות, ואיכשהו זה תמיד נתקע. מזל שהאוכל כל כך טעים, כי אחרת הם היו בבעיה.

יהונתן: הדג המטוגן נפלא. העור פריך מאוד, לוהט מהטיגון, והרוטב שמעל הוא משהו שאי אפשר לפענח. קצת מתוק, קצת חריף, קצת חמוץ. יופי של מנה.

עמית: אני ממלא פי לברק ושותק לאות הסכמה.

המנות הראשונות מפונות מהשולחן, הזמן חולף וחולף, וזכר למנות העיקריות אין. יהונתן ועמית תולים עיניים רעבות בכל מלצרית שחולפת בסביבה עם צלחת עמוסה ומדיפה ניחוחות משכרים. רק כעבור דקות ארוכות מאוד מוגשים סוף סוף תבשילי הקארי בשתי קערות גדולות ומנת האורז עם הבשר.

טקס בציעת הביצה של הפאד קפאו. תמיד רגע משמח

יהונתן: כבר חשבתי שזה לא ייקרה. בזמן הזה יכולנו ללכת לעשות מסאז' ולחזור. ואני לא מרשה לך להכניס כאן בדיחה על הרפייה מלאה.

עמית: אח, קארי אדום… אצלי במשפחה מכנים את המנה הזו בחיבה "מנת הקצר החשמלי". יש משהו בריח החזק של נצרי הבמבוק שקצת מזכיר את ריח של קצר.

יהונתן: וזו אמורה להיות מחמאה?

עמית: אני לא יודע. אני כן יודע שזה מאוד טעים לי, וזה כל מה שחשוב. הרוטב של הקארי עם אורז זה באמת משהו שאני מוכן לחיות עליו עד יומי האחרון. אפילו לא חייבים את הבשר.

יהונתן: גם הירוק לא פראייר. שני טעמים מאוד שונים זה מזה, מאוד חזקים. בקארי הירוק מרגישים הרבה יותר בזיליקום, והעוף יותר עדין לעומת הבקר בקארי האדום.

עמית: ובשתי המנות החריפות מרומזת, ויש לא מעט מתיקות, מה שיכול להקל על מי שמפחדים מחריף. מה דעתך על הפאד קפאו?

יהונתן: נפלא. עסיסי ושונה. מנה כמעט בלי רוטב, אבל עם המון טעם של שום, חריף ובזיליקום. הביצה המטוגנת שמתערבבת עם האורז רק הופכת את זה לכיפי אפילו יותר.

עמית: לא תטעם את החצילים מהקארי הירוק? אלה חצילים תאילנדיים שמגודלים בארץ במיוחד עבור המסעדה, כמו עוד כמה דברים בתפריט. הם מאוד שונים ממה שאתה מכיר.

יהונתן: אני מסתפק בחתיכות של העוף וברוטב הנהדר. בשביל לשבור את טאבו החצילים שלי צריך משהו באמת יוצא דופן.

אחרי שעמית מחסל משהו כמו חמש קעריות אורז מפוצצות ברטבי קארי ויהונתן מסכל בצורה ממוקדת את שאריות הבשר וביצת העין, מונחים סוף סוף המזלגות והכפות. השירות המגומגם והאטי ולוח הזמנים של המשך יום העבודה מכתיב הפעם ויתור על הקינוח.

מוכן לקבל את המנה הזו כארוחת בוקר בכל יום נתון. פאד קפאו

עמית: יאללה, בחזרה לישראל ולצפירות של המוניות. תמיד כשיוצאים מכאן לוקח שנייה עד שמבינים למה ברחוב אין טוקטוקים… אין ספק שהרבה יותר נוח לקפוץ לבוגרשוב פינת בן יהודה מאשר לעלות על טיסה של עשר שעות לבנגקוק.

יהונתן: לא לחינם המקום הזה הפך, לדעתי, לאחת מהתחנות הכי חשובות בסצינת האוכל בעיר. מקום שמשפיע על החיך הישראלי, מרחיב את אופקיו, אפילו מעצב סגנון בישול. חלב קוקוס, פפאיה, ליים, צ'ילי טרי – אלה דברים שעד לפני כמה שנים אף אחד לא הכיר והיום הם חלק מהרבה מטבחים. לבית תאילנדי יש בזה חלק גדול.

עמית: הייתי אומר שכל מה שצריך זה לשפר את השירות, אבל אני יודע שזה לא יקרה, וגם שזה חלק, בסופו של דבר, מהאווירה והחן של המקום. חוץ מזה, אם לא נתלונן על השירות לא יהיה לנו על מה להתלונן, ואז מה נעשה?

יהונתן: נמלא פינו קארי, ונשתוק.

בית תאילנדי, בוגרשוב 8 (פינת בן יהודה) 03-5178568. © צילומים: מישל גבינט

תביאו חשבון: עסקית קארי ירוק (75 ש"ח) + עסקית קארי אדום (67 ש"ח) + עסקית פאד קפאו (62 ש"ח) + לברק קריספי (49 ש"ח) + סטיקי רייס (9 ש"ח) = 262 ₪

פורסם בקטגוריה "אוכלים צהריים", מסעדות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

16 תגובות על לא כולל שירות – בית תאילנדי

  1. מאת עלמה‏:

    גם לי יצא לאכול שם בשבוע שעבר.. חייבת רק להוסיף שסלט הפפאיה הזה הוא באמת הדבר הכי טעים שיש שם. ואין לו שום טעם של פפאיה איכשהו.

  2. מאת פורמלג‏:

    הבית התאילנדי הוא בהחלט ביתי השני. אני מוכנה להתחייב לאכול רק שם לשארית חיי. יופי של כתבה.

  3. מאת אילה‏:

    אם כבר שירות…
    פעם אחרונה שהייתי הזמנתי סלט פפאיה לקחת, הזמנו חשבון והכל, וחיכינו חצי שעה (!!!!!) עד שהסלט סופסוף יצא…

    אבל זה לא ימנע ממני מלהמשיך לבוא…
    :)

  4. מאת איציק‏:

    עמית יקירי,
    התיאורים העלו בי ניחוחות וטעמים מביקורי בבית התיאלנדי.
    בעיני המסעדה התיאלנדית הטובה ביותר אם לא ה…
    תענוג לקרוא.
    איציק

  5. מאת שני‏:

    בית תאילאנד היא אחת המסעדות בעיר
    שהכי כייף וטעים לאכול בה
    וגם אם לוקח לאוכל זמן וגם למצרית עבר יום קשה
    האוכל כל כך טעים
    שבעיני כלום לא משנה
    אני גם מוכנה לאכול שם כל חיייייי

  6. מאת Niv‏:

    "אין מה לעשות, בתאילנד השירות לא משהו".
    על מה בדיוק אתה מדבר? השירות בתאילנד מדהים. החל ממסעדת הרחוב הפשוטה ביותר ועד המלון הכי מפואר. זו סתם התבטאות מתנשאת מצדך. (וברור שגם לא ממש ביקרת בתאילנד).

  7. מאת עו"ד פלילי‏:

    עשיתם לי חשק!
    המנה של השרימפ באק-צ'וי נראית מעולהההה.

  8. מאת עו"ד פלילי‏:

    טוב, אני חוזר עם עדכון. בעקבות הפוסט הזה הלכנו לבית תאילנדי, לראשונה (אחרי שנים של הפצרות מצדדים שלישיים). בשורה התחתונה: הייתי מעדיף להוציא 300 ש"ח בקופי בר. בבית תאילנדי קיבלנו מנות חביבות, ללא מעוף ובהחלט בנאליות.
    סלט פאפאיה היה חביב וקטנטן. האגרול היה מעשה-ידיים אבל גם הוא קטנטן ומותיר תהיות בדבר עלות-כמות. מנת הלברק אכן הייתה מפתיעה, אבל אחרי הביס השלישי לא הלהיבה יתר על המידה מלבד הקונספט המעניין של לטגן פילה דג טרי בשמן עמוק (לא שגרתי, אצלי לפחות).
    מנת השרימפ עם חצילים תאילנדים ברוטב קארי ירוק הייתה מלאה… חצילים תאילנדים בעלי מרקם חלקלק ומצמרר שהאפילו על כל יתר המרכיבים. באותה שבת היה מחסור במס' מוצרי גלם, כך שמנות אחרות יצאו 'חסרות' – וגם הן, לצערי, היו פרווה.
    אני יודע שזה מעט אנטי-קרייסט מצידי, אבל המקום הזה נמצא בציר בין מועדון הקצינים לבין צפרה. יצאתי מבואס וחשבתי על מסעדות אחרות, וזה אומר הכל – לפחות בחוויה שלי.
    לא נורא, אני ממשיך לעקוב :)

  9. מאת שרה‏:

    אתמול הזמנו מקום למסעדה ל- 9 בערב.
    הגענו (4 אנשים), המסעדה היתה מלאה, ונאלצנו להמתין לשולחן כ_ 20 דקות.
    הארוחה היתה מצוינת, מנות מעולות ושרות קשוב ואדיב.
    כשהוגש לנו החשבון נדהמנו לראות שלא חויבנו עבור המנות הראשונות, כפיצוי על ההמתנה. מחווה ממש מדהימה!
    היינו במסעדה זו פעמים רבות, ותמיד נהנים מהאוכל המעולה ומהשרות.
    תודה, משפחת אופק

  10. מאת שוקי‏:

    לשמחתי אני נמצא בבית תאילנדי לפעמים פעמים שלוש בשבוע ומכיר את התפריט בעלפה , האוכל מצויין , מעניין הצוות ממש משתדל ולדעתי גם מצליח להנעים את זמני בשרות טוב, העיסקיות מכובדות המגוון סביר , למרות שהייתי מוסיף עוד כמה אפשרויות, מי שלארגון לחריף שלא יתקרב… המנות הטובות רובן חריפות עד חריפות מאוד , כל ביקור בבית תאילנדי חוויה קולינרית חדשה.

  11. מאת עדי‏:

    אני ובעלי הולכים לבית התאילנדי לפחות פעמיים בחודש
    אנחנו נהנים מכל רגע. לפעמים יש שם מלצריות שהורסות לנו את הערב עם הגישה השלילית…
    האוכל מדהים ואנחנו תמיד נחזור
    מרוב שאנחנו אוהבים את האוכל ניסינו (והצלחנו!) להכין סלט פאפיה בבית וסוגי קארי למיניהם.
    הייתי רוצה שיתיחסו קצת יותר בכבוד ללקוחות…

  12. מאת רונן‏:

    ***בית תאילנדי בוגרשוב 8 תל אביב***- 24.3.16 יום הולדת לאשתי התאילנדית!*** טוב אז הזמנו רק יום לפני שולחן ל 12:30 בצהרים אחלה שירות דרך האתר חזרו במהירות ושירות הזמנות יעיל מהיר וטוב רק פרט קטן לשיפור האווירה יש להציע אופציה לבחירה לשבת בתוך החלל הפנימי של המסעדה מצד ימין שנותן אווירה יותר אותנטית לאומת שאר המקומות. נציין שאין חניות חינם של המסעדה וחבל כי קשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא מקום חנייה באזור…מומלץ להגיע לפני ולמצוא מקום חנייה או להיכנס לאחד החניונים היקרים בסביבה. טוב ולעיקר הפרטים….השירות מעולה ואדיב המנות יצאו כולן ביחד והוגשו במהירות יחסית כפי שבקשנו. 3 טענות עיקריות לאוכל עצמו הן לאיכות הטעמים של המנות שהוזמנו, גודל המנה ועלות המנה. לאחר קריאת ביקורות כל כך מהללות באיכותה ובמקוריותה של המטבח התאילנדי, בחרתי במסעדה הזאת כדי לחגוג לאשתי התאילנדית את יום ההולדת עם המאכלים האהובים עליה. וכמה עזה הייתה אכזבתי כגודל ההפרשים בתבלון התאילנדי של המנות!…אנחנו נמצאים המון בתאילנד מידי שנה ומבלים ואוכלים הרבה במסעדות מקומיות מכל המינים הסוגים והרמות וכמובן החך שלי מורגל מבית למטבח התאילנדי האיכותי (אשתי היא השפית הפרטית שלי….התמזל מזלי וטוב שכך…) ומכן האכזבה. האוכל לא מתובלן באותה ריכוזיות עזה של טעמים (לא קשור לרמת החריפות) שמאפיין מאוד את המטבח התאילנדי ולאחד שמורגל לאיכותו של הבישול התאילנדי במסעדות ובבית בפרט אכזבתי הייתה גדולה מאוד. הטעמים היו מאוזנים אך איפה נעלמו להם הריכוזיות העזות והניגודיות של הטעמים והתבלון התאילנדי….במנה של הירקות המוקפצים לצערי הוקפצו זמן רב מידי מה שגרם ליקרות להגיע כאילו עברו סחיטה ונראו עייפים למדי….מנת הסלט הכל כך אהובה עלי (סום טאם) נראתה פשוט חיוורת ולא מזמינה והיו חסרות בו שילוב של רצועות גזר ופלח כרוב טרי כפי שמגשים בכל דוכן רחוב פשוט שמוכר את זה ברחוב, שלא לדבר על גודל המנה שהייתה מנדטורית לצד עלותה 38 ש"ח לעקרונית סלט קטנה! המרק הידוע (טום ים בשילוב פירות ים) מנה יפה בכמות של הפריטים שבה אך שוב פספסו את פאנץ" של המנה והיא הייתה אנמית למדי בטעמיה ובצבעיה…וחסרו לי מאוד הטעמים העזים והניגודיות החזקה בין המתוק החמוץ המלוח והחריף! הוזמנה מנת עוף בקשיו עם הרבה שום-מנה קלאסית תאילנדית ומשום מה הגישו לנו מנה אסייתית סינית של חתיכות עוף עטופים במעין בלילת וון-טון, לכשעצמה הייתה באמת טעימה אבל לא מאפיינת את המטבח התאילנדי כלל. הוזמנה מנת חתיכות בשר לבן מוקפצות יבשות בליווי רוטב חריף מתוק על מצע רצועות כרוב. מנה יפה וטעימה שחוסלה לה במהירות רק לטעמי קטנה ביחס לעלותה….ולקינוח הזמנו 3 גלידות בסגנון תאילנדי עתיק כולן על בסיס קוקוס בשילוב בננה ותות….היו טעימות מאוד!!! אך לצערי קטנות בגודל לאומת המחיר שחוייב 12 ש"ח לגלידה אחת. לצערי המחירים ממש גבוהים ובניגוד גמור לאיכות הטעמים של המטבח התאילנדי! אכזבה גדולה!!! וחבל כי כל כך רצינו למצוא לנו מסעדה אותנטית תאילנדית. המנות שהוזמנו: טום ים פירות ים – 96 ש"ח, פאד פאק קייארו – 58 ש"ח, מו טוט קאתייאם – 92 ש"ח, סום טאם – 38 ש"ח, גאי פאד מט מואנג – 76 ש"ח, שתייה 3 יח' בקבוקי זירו קולה – 36 ש"ח, 3 יח' ארטיק – 36 ש"ח, סה"כ 432 ש"ח לפני טיפ. יקר מדי לטעמי אפילו למסעדה שהייתה עומדת בסטנדרטים של המטבח התאילנדי בארץ! אני כמובן לא משווה את המחירים לתאילנד כי אותן מנות בדיוק היו עולות שם פחות מרבע המחיר….אבל הטעמים!!!!!! אך הטעמים היו שווים כפול ויותר!!!! עוד הערה קטנה, בתחילת הארוחה הלכתי למלצרית וציינתי בפניה שאנחנו חוגגים היום את יום ההולדת של אשתי התאילנדית ואשמח לאיזה הפתעה נחמדה והיא ענתה לי בחיוב ולצערי זה לא קרה! יכול להיות ששכחו בגלל עומס העבודה אבל האמת ממסעדה שגובה כאילו מחירים היה מצופה שתשים לב לפרט חשוב זה! אשמח לחוויה מתקנת ולהמלצה על מסעדה תאילנדית בישראל שעומדת בסטנדרטים האמיתיים הגבוהים והאותנטיים של המטבח התאילנדי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>