לא על הלחם – Toast

בריטניה ממשיכה להנפיק סרטי אוכל מסקרנים • הפעם מדובר ב-Toast, סרט שכולו הצדעה חיננית לקולינריה הבריטית האיומה של שנות ה-70 • תשכחו מפופקורן, את הסרט הזה תראו עם פיש&צ'יפס

כששמעתי על הסרט בעל השם האניגמטי משהו "Toast" היו לי שורה של השערות לגבי תוכנו. האם מדובר בסיפור חייו של אלישע, מהכוך החשוך והמיתולוגי בדרך יפו? האם בתיעוד עלייתה לגדולות של רשת סודוך? האם זוהי קומדיה רומנטית המתרחשת במפעל גבינה צהובה? למרבה השמחה (למרות שסרט על אלישע נשמע לי כמו אחלה רעיון), מסתבר שלא. ניראה, לעומת זאת, שמדובר בסרט שכל מי שהתענג אי פעם על ארוחת בוקר אנגלית (משובחת או גרועה), יורקשייר פודינג או פאי מרנג לימון יהיה חייב לעצמו לפחות צפייה אחת בו.

Toast מבוסס על הספר האוטוביוגרפי (בעל אותו השם) של נייג'ל סלייטר, אחד מאנשי האוכל המוכרים בממלכה. סלייטר הוא כתב האוכל המוביל של The Observer ושימש בעבר גם ככתב האוכל של Marie Claire. הוא פרסם (פרט לאוטוביוגרפיה המדוברת) שבעה ספרי בישול וזכה באינספור פרסים.

הסרט עוקב אחר התבגרותו של סלייטר, שאמו הביולוגית, בנוסף להיותה חולת אסתמה קשה, הייתה טבחית איומה ונוראה. אחרי מות האם מוצא אביו של נייג'ל נחמה בזרועות עוזרת הבית שלו (שאותה מגלמת הלנה בונהם קרטר) – בשלנית מצטיינת שחתומה על עוגת מרנג לימון אלוהית במיוחד (קצת כמו אמריקן פאי, רק בלי הומור ירוד, בחורות ערומות והומור ירוד). בניסיון לזכות בתשומת לב מאביו מחליט נייג'ל הצעיר לפנות למטבח, ונרשם ללימודי כלכלת בית בתיכון, בתקופה שבה מקומם של הגברים ממש לא היה במטבח, ושבה אם הילד היה קורא משהו עם פנס מתחת לשמיכה תוך כדי גניחות, זה כנראה לא היה ספר בישול… הנה טעימה קטנה:

אגב, ממש כמו The Trip, שעליו כתבתי כאן לא מזמן, גם Toast החל את דרכו על מסכי הטלוויזיה. הוא הוקרן בחג המולד האחרון ב-BBC, המשיך להופעה מוצלחת בפסטיבל הקולנוע בברלין, ובסוף השבוע האחרון יצא להקרנות מסחריות בארצות הברית. כדי לראות אותו בארץ, כנראה, תצטרכו לעשות משהו קצת לא חוקי או להשיג גירסת DVD. בכל מקרה, אם לשפוט מהטריילר ועוד כמה סצינות שמסתובבות ברשת מדובר בסרט מתוק ממש, שעושה המון כבוד למסורת הקולינרית הזוועתית והחיננית של בריטניה. צפייה טעימה.

פורסם בקטגוריה עלו ברשת, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות על לא על הלחם – Toast

  1. מאת אסף‏:

    בתור מי שחיכה כל חודש ל-OFM, ירחון האוכל של האובזרבר (שהוא בעצמו גליון יום הראשון של הגרדיאן) אני מאוד מחבב את מר סלייטר והסגנון שלו. אבל גם היום הוא ממש לא מייצג את מה שקורה בממלכה מבחינה קולינרית.
    הם נורא מנסים, ויש להם (לפחות היה להם עד 2008) המון כסף, אבל היסודות של התרבות הקולינרית שלהם כל כך מקולקלים, שייקח עוד כמה עשורים עד שהעם יפסיק לאכול שעועית מקופסא על טוסט עם חמאה לארוחת ערב.
    תודה על ההמלצה, עושה משהו לא חוקי ברגע זה…

  2. מאת שרון‏:

    ממש כמו בילי אליוט של העולם הקולינרי..:)
    לפתוח את המייל על הבוקר ולקרוא על ארוחות בוקר אנגליות משובחות בהחלט פתח לי את התיאבון.
    מה לא הייתי נותנת עכשיו בשביל ביצים, נקנקיות שמנמנות בייקון והאש בראון פוטטו.

  3. מאת מרקוביץ'‏:

    אוהב המלצות על סרטי (/ספרי) אוכל :)

  4. מאת מאיה‏:

    נוסף לרשימה.
    אולי הפעם אבין למה כולם כל כך מתלהבים מהסלייטר הזה.

  5. מאת עלמה‏:

    מסקרן, אנסה לצפות בקרוב

  6. מאת טל ר‏:

    ראיתי את Toast.
    סרט טוב אבל, אל תצפו ל"בילי אליוט" של האוכל. כמו בהרבה מקרים, הטריילר דיי מטעה.
    מדובר בסרט איטי ולא קל על התבגרות ומערכות יחסים שאין בהם נחמה ואין בהם קתרזיס. הרבה דיכוי ומרירות, ומעט מאוד רגעי חסד או חיוך. זה לא סרט על תחרות אפיית מרנג לימון. לא קרוב אפילו.
    It's not a "feel good" movie

  7. מאת פורמלג‏:

    התלהבתי, הורדתי, והתבאסתי קשות.
    הטריילר בהחלט עושה חסד רב עם גוש הצלולויד הלא יוצלח הזה…

  8. מאת בני‏:

    "טוסט" יוקרן בבתי הקולנוע בארץ ב-24 לחודש ינואר 2013
    בסינמה סיטי – גלילות וגם ראשל"צ, יס פלאנט – ר"ג, חיפה וראשל"צ, חן רחובות, תיאטרון ירושלים ועוד.
    שווה לחכות וגם לרוץ ולראות – סרט מתוק וגם מריר על אהבה לאוכל בצילה של ילדות ומסע התבגרות
    מהיוצרים של "בילי אליוט" ו"תמרה דרו"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>