מה תודה, טישפישטי – עוגת סולת ושקדים

העוגה הטורקית הזו היא אחת הטעימות והמסוכנות • כזו שפשוט אי אפשר להפסיק ליישר ממנה פינות • אפילו למתכון שלה, מסתבר, יש טעם לא רע בכלל (בעיקר כשהאכלנים הם חלזונות רעבים במיוחד)

אחד הדברים החשובים ביותר במטבח, אולי בעולם האוכל בכלל, הוא ניקיון. אין הרבה דברים שיכולים לבאס כמו מפה מוכתמת במסעדה, שארית מזון מיובשת על צלחת או סתם קרשי חיתוך מצהיבים, שרוטים וניחוחיים. כדי להיות מזמין מטבח חייב להיות מסודר, נקי על גבול המבהיק, וערוך כמו למסדר. אלא שיש מקום בעולם האוכל שבו הכלל הזה לא תופס, ואפילו ההפך הוא הנכון. מקום שבו לכלוך, כתמים ושאריות מזון מיובשות הם ערובה להצלחה ומדד מצוין לטיב האוכל. המקום הזה הוא עולם המתכונים.

מתכון מלוכלך, תעיד כל בשלנית ביתית, הוא מתכון שבישלו אותו הרבה. ומתכון שבישלו אותו הרבה חייב להיות מוצלח, כי אחרת לא היו מבשלים אותו כל כך הרבה. אצל אמא שלי בבית, למשל, יש כמה ספרי בישול שכבר מתפרקים מרוב שימוש ועמודיהם כבר מזמן מוכתמים בנקודות שמן שקופות. מעל כולם ניצבים שניים – המתכון לקארי ירוק של אהרוני מתוך "פותח שולחן" והמתכון לעוגת התפוזים של רות יולס מתוך "עוגות בחמש דקות". שני מתכונים מוכתמים בשמן ודביקים בתוך שני ספרים שנראים, נכון להיום, כאילו חולצו מתוך הספרייה המלכותית של אלכסנדריה (אחרי השריפה הגדולה).

איפשהו, מתחת לכל קרעי העיתון והכרטיסיות והדפים, יש גם ספר בישול. אהרוני פותח שולחן, גירסת נעמה אהרנסון

אם מתכון בלוי ומלוכלך הוא ערובה להצלחה כנראה שהמתכון שאני מביא כאן בפניכם הוא אחד המוצלחים אי פעם. על עוגת הטישפישטי הזו חתומה בת דודתו של סבי המנוח, פולט חביב ז"ל (וכן, אנחנו יודעים שפולט חביב זה שם קצת מצחיק. ולא, לא ניעלב אם תצחקו). לטענת סבתא שלי סוד הקסם של הטישפישטי של פולט הוא בהיעדר מוחלט של קמח. ואכן, בכל מתכוני הטישפישטי שבהם נתקלתי ברשת נעשה שימוש בקמח לבן בכמות זו או אחרת. כאן הוא נעדר, מה שתורם לדעתי למרקם אוורירי וקליל במיוחד.

אמא שלי נהגה להכין את העוגה הזו כמעט מדי שבת כשהייתי ילד. המתכון היה רשום על פיסת נייר מצהיבה, שקצותיה קרועים והיא מנוקבת באופן רנדומלי בחורים זעירים. הבלאי נבע מתוך שימוש אינטסיבי במתכון, אבל יותר מכך הוא נבע ממה שקורה כשהילדים בבית מחליטים לגדל חלזונות אבל שוכחים לסגור את הקופסה כמו שצריך.

עד היום אני לא בטוח מי אחראי למחדל (רמז: אחי הגדול) אבל כל מה שידוע הוא שבאישון לילה החלזונות הגדולים נמלטו מקופסת הנעליים שבה התגוררו ויצאו לחפש מזון. הם נתקלו בעוגת הטישפישטי, או ליתר דיוק במתכון שלה, ועל פי המשפט הידוע – אם אין סולת יאכלו מתכון – תקפו אותו בחדווה. הרכיכות הרעבתניות הותירו בנייר חורים וקצוות מכורסמים, וכך הוא התגלה למחרת בבוקר על ידי אמא שלי. עכשיו, מכיוון שמדובר בסך הכל בחלזונות והחורים היו קטנים למדי, המתכון נשאר קריא וכך נשמר במשך שנים. לצערי אין לי תיעוד שלו היות שלא מזמן החליטה אחותי הקטנה לעשות סדר בספריית האפייה המשפחתית והעתיקה את מתכון הטישפישטי לכרטיסייה נקייה ושלמה, כך שההוכחה לאמיתות הסיפור איננה קיימת יותר. גם החלזונות, אגב, נעלמו באופן מסתורי בעקבות אותו ליל בדולח מקומי, ואני לא אתפלא אם בעקבות הטור הזה יצוץ לו פתאום (באופן מקרי לחלוטין כמובן), המתכון הסודי של אמא שלי לאסקרגו בחמאת עשבי תיבול. עד שזה ייקרה, אנחנו ניישר פינות מהעוגה הממכרת הזו, שתרסק לרסיסים כל דיאטה וכל אדם שחושב שיש לו כוח רצון ועמידה בפני מתוקים.

גירסת הקמצנים. טישפשטי מקושטת בשבבי שקדים

זה מה שצריך (לתבנית אחת של 30X30):

  • 4 ביצים
  • 1 כוס סוכר
  • 1 שקית סוכר וניל
  • 1 כוס שקדים קלופים טחונים
  • כמה טיפות תמצית שקדים איכותית
  • 1 כוס שמן (תירס, קנולה, אבל ממש לא שמן זית)
  • 1 כוס מים
  • 1 כוס סולת
  • שקית אבקת אפייה

לסירופ:

  • 1.5 כוסות סוכר
  • 1 לימון
  • 1 כוס מים

אגב, אין לי מושג מה הקמח עושה בתמונה, היות שהוא לא חלק מהמתכון. דמיינו שהוא לא שם

זה מאוד מאוד פשוט העסק הזה: מתחילים בטריפה של הביצים בקערת המיקסר ומוסיפים את החומרים בזה אחר בזה, בסדר שבו הם רשומים במתכון – סוכר, שקדים, תמצית שקדים, שמן, מים וסולת (שמערבבים עם אבקת האפייה). מערבבים היטב.

משמאל לימין: מתחילים בביצים, מוסיפים סוכר, מגיעים לשקדים

הבלילה שמתקבלת היא מאוד מאוד נוזלית. אל תיבהלו (אני נבהלתי, אבל אז אמא שלי הסבירה לי שככה זה צריך להיות). יוצקים את הבלילה לתבנית ומכניסים לתנור שחומם לחום בינוני (170 מעלות) לכ-40 דקות אפייה.

לא ממש בצק, יותר דייסה. חשוב מאוד לערבב את כל המרכיבים היטב

בזמן אפיית העוגה מערבבים בסיר קטן את מרכיבי הסירופ – כוס וחצי סוכר (במקור כתוב שתי כוסות, אבל זה יוצא מתוק רצח), מיץ מלימון שלם וכוס מים. מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל על אש קטנה במהלך זמן אפיית העוגה.

גם אם הסירופ לא מרגיש לכם מאוד מתוק בהתחלה, אחרי הבישול הוא יהפוך מתוק. מאוד

כשהעוגה מוכנה (מתייצבת לגמרי, מקבל גוון שזוף וקיסם שננעץ במרכזה יוצא יבש) מוציאים אותה מהתנור. באמצעות סכין מסמנים מעוינים בגודל הרצוי להגשה ואז יוצקים את הסירופ על העוגה (כששניהם חמים עדיין)

כשרואים את התנועה הזו בכל מיני מאפיות / ממתקיות מזרחיות זה ניראה נפלא. כשעושים אותה זה נפלא אפילו יותר

מקשטים, אם רוצים בחצאי שקדים קלופים במרכז כל מעוין (לנו היה בבית משום מה רק שבבי שקדים, כך שניראה שיצאנו קמצנים, אבל זה באמת בתום לב).

בתמונה זה אולי ניראה כמו שקד שלם, אבל מדובר באשלייה אופטית. קישוט סטייל שנות הצנע

נותנים לכל הסירופ להיספג ולעוגה להצטנן, ומתחילים ליישר קצוות. זה טעים אפילו יותר יום למחרת, אחרי שכל הסירופ נספג והטעמים מתערבבים לגמרי. אני אכלתי קובייה עם קצת יוגורט חמצמץ לשבירת המתיקות ליד וכוס קפה שחור וזה עבד יופי. שבוע מתוק ובתיאבון שיהיה.

בתמונה: הרבה מאוד קלוריות. אבל מי סופר

פורסם בקטגוריה אוכל בבית, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

35 תגובות על מה תודה, טישפישטי – עוגת סולת ושקדים

  1. מאת גל‏:

    זה אחד הקינוחים שאני הכי אוהב!
    באחת הפעמים שאמא שלי הכינה את העוגה היא קראה טיפ שאפשר להוסיף מי ורדים. לא היה כאלו, אז היא הוסיפה קצת רכז מלבי. האילתור הקטן הזה נוסף למתכון הקבוע שלה ומאז אני אוהב אותה עוד יותר :)

    • האמת שאין לי ניסיון בשימוש לא במי ורדים ולא ברכז מלבי (אני לא בטוח, למעשה, שאני יודע מה זה רכז מלבי) – אבל אני כן יודע שהרבה אנשים מוסיפים קצת מי ורדים או מי פריחת הדרים לטישפישטי

      • מאת יוהאנה ג'נטאליקי בוזגלו‏:

        אני פשוט קוראת לה: עוגת סולת. בעצם קוסקוס..
        טעימה עם מיץ תפוזים בבלילה. אני מכינה הפוך. יבשים קודם ואז נוזלים. סירופ מים + סוכר + מי ורדים. כשהעוגה לוהטת מהתנור, ישר שופכת את הסירופ. ויאמי (אחרי לילה במקרר, נטרפת כליל מבלי להשאיר פירור)

  2. מאת עדידה‏:

    מתה להכין את העוגה עכשיו, אבל אין לי תמצית שקדים, לעומת זאת יש לי מי ורדים אפשר להחליף??????

  3. מאת איש הגריל‏:

    בתור אחיך הגדול אני יכול לאמר שהיית קטן מכדי לזכור ושכל תיאוריית הקונספירציה שאתה שוטח פה היא דמיונית ומקוממת. הלכה ולמעשה החלזונות כרסמו את דרכם מחוץ למשכנם הארעי בקופסת הקרטון ונעצרו רק לאחר שזללו חלקים ניכרים מהמתכון. החלזונות, אגב, שימשו השראה לתסריטאי הסדרה "נמלטים" והם חיים בהוליווד באושר ועושר עד עצם היום הזה.

  4. מאת תמי‏:

    נשמע נפלא. עכשיו רק תספר לי איפה אפשר לקנות את זה ביפו :)

  5. מאת נגה‏:

    התמונות הפעם מקסימות במיוחד, בייחוד זו של ספרי הבישול

  6. מאת יובל‏:

    גיז'ס! ג'יזסססססססס!!!! על פחות מזה מעמידים מול הקיר בטורקיה, על פחות מזה! נראה פשוט פגז, הטישפישטי בתמונה שבה אתה יוצק את הסירופ בכלל נראה כמו מין סוג של פודינג אפוי או קרם ברולה…

    הבעיה היחידה שלי עם כמות השמן… אני חייב לנסות לעשות גירסה שאני גם אוכל אשכרה לאכול

  7. מאת וויני‏:

    וואייייי העוגה הזאת נשמעת נהדרת
    שומרת לי מייד את המתכון כי אני רוצה להכין אותה
    תודה!

  8. מאת יהודה‏:

    עודד, שנים שאני חולם על העוגה הזו הזכורה לי מנעורי, עוגת סולת ומליבי אורגינל, אין יותר טעים מזה.

  9. מאת מרים‏:

    מבשלים את הסירופ במשך 40 דקות של האפיה??

  10. מאת נעמי‏:

    אפשר לאכול בקאלו בירושלים גרסה מעולה שלה

  11. מאת עדה‏:

    שלום לך!!!
    כרגע הכנתי את העוגה , היא יצאה מאוד מיימית, נחכה שתצא מהתנור.
    אבל שמתי לב, שבתמונת המצרכים בפוסט יש קמח לבן, וברשימת המצרכים לא רשום קמח לבן. האם נשכח הקמח? או שאין צורך להוסיפו לעוגה והוא רק בטעות צולם???? מקווה שהעוגה תצא בסדר והקמח בתצלום הוא רק "בטעות".

    • מאת יוהאנה ג'נטאליקי בוזגלו‏:

      צריך קמח! בוודאי!
      כנראה שהוא הושמט מהמתכון. ולדעתי לא במכוון…

      • מאת המושבניקית‏:

        אז למה לא רושמים עכשיו את הקמח?
        כמה קמח מוסיפים?
        ולעבור בבקשה שוב על המצרכים,
        אולי נשכח עוד משהו …

  12. מאת יפרח חיים‏:

    ערב טוב שמי חיים ואני רוצא להכין את העוגת סולת בתמונה היא ניראת מזה מוצלחת עים יש עוד מתכונים כאלה נה לפרסם תודה חיים

  13. פינגבאק: רוצים לדעת על מתכונים טישפישטי | מתכונים

  14. מאת לוי יפה‏:

    אתמול בנסיעה לטיול התחלנו להעלות זכרונות ממאכלים שגדלנו עליהם, בניהם הטישפישטי.אנחנו ממושב שכולו היה מיושב עי בולגרים ,יוונים ויגוסלבים. הזכרון החזק הוא השקד במרכז המעוין .הולכת להכין.

  15. מאת גולן‏:

    שלום . הזמנתי לביתי חברים לקפהעוגה מה זה עו גה .. הייתי בהלם מהתוצאה הסופית גועל נפ ש וכל זאת למה כי
    האדון שכח להכניס במתכון קמח.מה עם הקמח ידידי וכך הלכו חבריי במפך נפש

  16. מאת ניסים ולרו‏:

    גדלתי בשכ' שפירא, היה בשכונה אדם שהסתובב ומכר בעגלה קטנה שמבלולו, שטעמו היה פשוט נפלא,עדיין לא מצאתי עוגה בטעם דומה.אני הכין בעצמי ומקווה בשביל חבריי שאצליח לגעת מעט בטעם של הילדות.

    • מאת ישראל‏:

      גם אני זוכר את השמבלולו. היה עוד משהו שהיה בצבע כתום ויותר דביק (לא זוכר מה זה)

  17. מאת נעה‏:

    יצא מעולה, לא צריך קמח!
    עשיתי לארוע עם מאכלי עדות וכולם החמיאו מאוד . פשוט להכין כפי ההוראת כולל זמן האפיה והטמפ׳ ויצא מעולה
    תודה על המתכון הנהדר

  18. מאת שני‏:

    היי, בתמונה של המצרכים יש קמח אבל במתכון שרשמת אין קמח. האם צריך קמח?
    תודה.

  19. מאת פנינה‏:

    וואי טישפישטי. לוקח אותי לא פחות מארבעים שנה (קצת יותר למעשה) אחורה. תודה רבה. אני בטח אנסה.
    וגם רציתי לתת לך גיחוך חזק על השם של הפוסט.
    קלבר :)

  20. מאת דנה‏:

    אפשר בלי תמצית שקדים או שחשוב לטעם? במה אפשר להחליף?

  21. מאת דנה‏:

    ברשימת המצרכים לא מוזכרים לא הקמח ולא הסולת…..חבל שאתה לא מתקן, טוב ששמתי לב ברגע האחרון ועברתי למתכון אחר

  22. מאת דנה‏:

    או קי, ראיתי עכשיו שרק הקמח חסר מהרשימה ואתה אומר שאין צורך אז הולכת להכין

  23. מאת תמר‏:

    ממש ממש בא לי שזה יעבוד, אבל העוגה יצאה מעט כמו חביתה… האם יכול להיות שצריך ביצים קטנות או משהו כזה?

  24. מאת לימור אסייג‏:

    כל כך טעימה, עדינה ומיוחדת, תודה רבה על עוגה משובחת במיוחד וקלה להכנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>