המסעדות האסיאתיות פרחו • המסעדות הקלאסיות קצת שעממו • ירושלים המשיכה להשתפר • ובצפון כבר לא צריך להתאמץ כדי לאכול טוב • ועדיין, לקראת תשע"ד, אין יותר מדי סיבות לאופטימיות
שנת המאניה והדיפרסיה. זה התואר הכי מתאים, כנראה, לשנה החולפת במסעדנות הישראלית, ובאופן ספציפי במסעדנות התל אביבית. שנה של הפרעה דו קוטבית קיצונית, שנעה בין התחושה כאילו כל מה שעושים בתל אביב זה לאכול במסעדות לבין התחושה שאוטוטו הכל קורס. מצד אחד שורה של מסעדות חדשות שנפתחו בהשקעות ענק, עם הקפדה יתרה על חומרי גלם, עם מטבחים מדוגמים וחדישים, עם צוות גדול. מצד שני, יש תחושה שהתחום ניצב על פי תהום – שולי הרווח של המסעדנים הולכים ומתקצצים, מחירי חומרי הגלם לא מפסיקים לעלות, המע"מ עלה וכך גם מחירי האלכוהול. וזו לא הבעיה היחידה – כמה מסעדות אתן מכירים שלא נמצאות במצוקה כרונית של כוח אדם? שאין בכניסה אליהן שלט "דרוש/ים טבח / מלצר / ברמן / מנהל" או משהו בסגנון? להמשיך לקרוא
