מדבר מהבטן

בימים כתיקונם יהונתן ואני לא חסידים גדולים של אוכל בתי קפה (ועוד חלבי!) • אבל במוסד הירושלמי "קדוש" גמרנו יפה מהצלחת • ככה זה כשמגישים לנו ביצים עלומות, פסטה מצוינת וטוסט לא שגרתי

עמית: אני רעב יהונתן. רעב ללחם, לפסטה, לאיזה קרואסון טוב.

יהונתן: אתה משכנע את המשוכנעים. שנינו באותה הסירה במקרה הזה. אבל לאן נלך?

עמית: האמת שבשנים האחרונות, כמו בהרבה תחומי אוכל, ירושלים נתנה יופי של קפיצה. עם כל הכבוד, ויש כבוד, למאפיית אנג'ל – היום מאפיות כמו טלר והלחם של תומר הן שנותנות את הטון האיכותי.

יהונתן: בהחלט, אבל לא חושב שאנחנו מסתפקים רק בלחמים.

עמית: תומר מהלחם פתח לא מזמן בית קפה חדש בתלפיות, אבל ניראה לי שמן ההגינות לתת לו עוד קצת זמן להשתפשף.

יהונתן: אתה צודק… אני יודע – בוא נלך לקדוש. בכל פעם שאנחנו עוברים במרכז העיר אני רואה שמפוצץ שם באנשים אוכלים, וערימות המאפים מעבר לדלפק תמיד נראות לי קורצות. מה גם שמדובר במוסד ירושלמי לכל דבר ועניין, אחד מהבודדים שטרם נבדק על ידי המדור.

עמית: אני לא אדם שקשה לקנות אותו, אבל הפעם זה היה קל מתמיד. להמשיך לקרוא ←