גימיק בריבוע – קוביות

במסעדת הקונספט הממותגת בכיכר רבין מגישים שניצלונים, צ'יפס, אורז וגם בשר • אז מה כל כך מיוחד בה? • אז זהו, שלא הרבה • זאת אומרת, אלא אם אוכל שחתוך קטן ממש עושה לכם את זה

עמית: יש לי הכרזה דרמטית יהונתן – הגיע הזמן, בשלה השעה.

יהונתן: קצת כללי, אתה לא חושב?

עמית: אתה יודע על מה אני מדבר. איננו יכולים להתחמק עוד מהתל אביביות. אנחנו צריכים להתמודד איתה באומץ.

יהונתן: עכשיו אני חושב שאני יודע על מה אתה מדבר.

עמית: מהיום הראשון שבו התחלנו לכתוב את המדור בתל אביב היה מקום אחד שתמיד קפץ לנו לראש כשחיפשנו דוגמה לקולינריה תל אביבית חדשה. כזה שמשקף את הפאסט פוד המודרני.

יהונתן: יש רק אחד? הרי תל אביב מלאה במקומות שמשווקים את עצמם באמצעות גימיק ולא באמצעות האוכל. אבל בהחלט יש מקום אחד שלמרות הנטייה המתנשאת הטבעית שלנו כלפיו אנחנו שומעים עליו כל הזמן רק דברים טובים, מקבלים המלצות מחברים ומתמודדים עם נסיונות חוזרים ונשנים לגרור אותנו אליו.

עמית: אז הנה זה קורה. כמו שאמרתי, הגיע הזמן, בשלה השעה. בוא נגלה מה הולך במסעדת קוביות הקטנה שליד כיכר רבין. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה "אוכלים צהריים", מסעדות | עם התגים , , , , | 2 תגובות

המחנה המשותף – לה שוק

אז נכון, למסעדה החדשה בכיכר דיזנגוף יש מטבח פתוח, קיר צבעוני ומלא ירקות • למרות זאת, היא ממש לא דומה למסעדה ההיא מירושלים • לה שוק היא פשוט מסעדה נעימה ומזמינה עם אוכל מצוין

כשמישהו פותח מסעדה חדשה יש לו הרבה מאוד דאגות על הראש. לגבש קונספט, להדק ולזקק אותו. לבחור צוות מלצרים איכותי ומיומן. להרכיב צוות מטבח יעיל. לדאוג שהמקום יהיה מלא כבר מהיום הראשון ושיהיה מלא בתמהיל נכון של אנשים. לוודא שהמחיר נוחים לקהל אבל גם רווחיים למסעדה. ועוד, ועוד ועוד. כל אלה דאגות לא קטנות בכלל, ועל כולן, פחות או יותר, ניראה שהחבר'ה של מסעדת לה-שוק התגברו יפה מאוד. עכשיו רק דבר אחד מדאיג אותם – שלא ישוו אותם למסעדה הזו בירושלים, נו, אתם יודעים, ההיא שליד השוק.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , , | 9 תגובות

לתפארת מדינת ישראל – מנגל החלומות

סינטה ונתח קצבים • נקניקיות אליפות • שקדי עגל ולבבות אווז • שרימפס חריפים • קבב ביתי ועוד ועוד • זה מה שעושה לחבר'ה שלי טוב בערב יום העצמאות • כי מה שטוב בשבילנו, טוב בשביל המדינה

בלוח השנה יש כמה ימים כאלה. ימים שבהם כל בן אדם שני שואל אותך "נו, אז מה אתה עושה הערב?" או "איפה אתה חוגג?". פורים, ולנטיין, סילבסטר, יום העצמאות. אולי גם ליל הסדר. ימים כאלה שבהם לכולם ברור שצריך לעשות "משהו" יוצא דופן – למרות שברוב הפעמים לא ברור מהו בדיוק אותו "משהו" ערטילאי. בדרך כלל זה נגמר במסיבה צפופה מדי, יקרה מדי ורועשת מדי, או בתופעות ספריי קצף והמוני בני תשחורת שסובבים אותך מכל פינה. ולפעמים, כמו במקרה שלי ושל החברים הטובים שלי, זה נגמר במסורת אלטרנטיבית והרבה יותר נעימה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית | עם התגים , , , , , , , , , , , | 17 תגובות

חייכי לי בסירים – מפגש רחל

עד הכרם באנו, יהונתן ואני, בחיפוש אחר מזון לנשמה • במפגש רחל גילינו שורת סירים מלאים באושר • זה נגמר בסופריטו כבש, בשר בחצילים אורז עם מנגולד וגם סחוג אלוהי, כמתחייב מהשכונה

יהונתן: בכל שבוע אנחנו מנהלים כאן בפתח המדור שיחת חולין קצרה, מגלגלים רעיונות, ובסוף אני נותן לך להחליט מה אוכלים. היום זה לא ייקרה.

עמית: אתה נשמע נחוש.

יהונתן: ככה זה איתי. פעם בכמה זמן זה קורה, בדרך כלל אחרי יותר מדי מקומות של נקניקיות גרמניות, אוכל תאילנדי, מפגשים הזויים עם רגליים קרושות ועוד. הנשמה שלי רעבה לאוכל נשמה עמית. זועקת לתבשילים ביתיים.

עמית: קורע לב ממש. בפעם שעברה זה נגמר בקובה המדהים של ישראל בשכונת התקווה, ומה הפעם?

יהונתן: גם שכונה, אבל אחרת – השכונה הראשונה שבה התגוררתי בתל אביב, ובתוכה המסעדה הראשונה שהצלחתי לראות בה בית. אחרי לכרם התימנים, אחרי למפגש רחל. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה "אוכלים צהריים", מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , | 4 תגובות

אוכלים סרטים בפסטיבל דוקאביב

פסטיבל הקולנוע התיעודי מציע יומיים של תוכן קולינרי • הצצות למטבחים של "נומה" ו"אל בולי" • מפגש עם יצרני גראפה וקוטפי פירות יער • וגם דיוני אוכל מקומיים • רוצים לזכות בכרטיסים? כנסו

האהבה הגדולה ביותר בחיים שלי היא אוכל, אבל אהבת הקולנוע נותנת לה לפרקים פייט לא קל. אני מאוד אוהב לראות סרטים, ומאוד מחבב פסטיבלים של קולנוע. מצירוף שתי האמירות האלה אפשר להניח שסרטים על אוכל, או כאלה שאוכל משחק בהם תפקיד מרכזי, הם אהובים עלי במיוחד. אלה יכולים להיות סרטים תיעודיים או עלילתיים, כאלה שהאוכל הוא הגיבור המרכזי שלהם או כאלה שבהם סצינות של בישול ואכילה משמשות כרקע בלבד. כך או כך, כמעט בכל פסטיבל קולנוע שמתרחש בארץ אני ממהר לסרוק את התוכנייה בקפדנות, מחפש אחרי הקשר שבין המסך לבטן. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חדשות | עם התגים , , , , , , , , | 40 תגובות

פול קום – סלט פולים חם, טחינה וסינטה

קצר פה כל כך האביב, וגם עונת הפול • רגע לפני שהירוק הזה נעלם עוד אפשר להרכיב ממנו סלט חמים ולימוני על בסיס טחינה • תוסיפו סינטה צרובה או דג מטוגן, כוס ערק ליד, ויש לכם ארוחה

הרבה פעמים אני מנסה לחשוב איפה מתחילה ונגמרת ההשראה בכל מה שקשור לאוכל ולבישול. לא מעט יוצא לי לשמוע על שפים שמסתכסכים עם עמיתים למקצוע סביב העתקת מתכון או חיקוי מנה, והאמת שזה לא תמיד ברור לי. קצת כמו סיפור נעמי שמר, ירושלים של זהב ושיר העם הבאסקי שהשפיע עליה כנראה מבלי משים, זה קורה לדעתי גם במטבח. אנחנו נתקלים בהמון יצירות ומנות, מתרשמים, טועמים. חלק מהדברים אנחנו גם זוכרים, חלק לא, וחלק אנחנו זוכרים בלי לשים לב. לא תמיד כשאתה נכנס למטבח ומתחיל לבשל מהבטן או מהלב אתה יודע מה משפיע עלייך ואיזה זיכרון דוחף אותך לכיוון מסוים. האם זו העתקה? סיבה למריבה? חיקוי? לדעתי ממש לא, אולי אפילו להפך. אבל היי, לי אין אגו של שף. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית | עם התגים , , , , , , , , | 9 תגובות

אכזבה מודרנית – מודרן

המסעדה היפה במוזיאון ישראל מנסה להיות גם ירושלמית וגם מעודכנת • רק שמה לעשות, יש דברים שעדיף לא לחדש – סופריטו למשל • התוצאה? יקרה, עמוסת כוונות טובות וקצת דלה בטעם

יהונתן: העלייה לרגל בשבוע שעבר הייתה מהנה מאוד. אבל עכשיו שהגענו לירושלים על תקן עולים לרגל, לאן נלך?

עמית: בוא נשים פעמינו לעבר המקום שימשוך מן הסתם רבים מהתיירים ועולי הרגל שיגיעו לעיר בחודשים הקרובים – מחול המועד ועד הקיץ.

יהונתן: יש רק אתר אחד כזה?

עמית: למרבה השמחה יש כמה וכמה, אבל אני חושב שמוזיאון ישראל המחודש, שהקיץ הקרוב הולך להיות הראשון שבו הוא פתוח לציבור, הולך לעבוד בחודשים הקרובים מאוד חזק.

יהונתן: שמעתי שבמסגרת השיפוץ הנרחב הוקמה במויזאון, שתמיד היה סוג של שממה קולינרית, מסעדה חדשה וראויה.

עמית: ומי יודע, אולי על הדרך נצליח לספוג קצת תרבות. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה "אוכלים צהריים", מסעדות | עם התגים , , , , , , | תגובה אחת

פעמוני היובל – הרברט סמואל

השף הצעיר יובל בן נריה שומר בקלילות את הרברט סמואל בצמרת • הוא עושה את זה עם תמהיל טעמים מרתק שנע בין אסיה לים התיכון ונשען על הקצפת של חומרי הגלם • במילה אחת? שאפו

ארוחת יום ההולדת בהרברט סמואל שלחה אותי לשורה של הרהורים קיומיים. ככה זה כשאת אחת הארוחות הטובות ביותר שאכלת בחודשים האחרונים מבשל עבורך בחור שהוא בדיוק, אבל בדיוק בגיל שלך. אתה מוצא את עצמך יושב מול צלחת של סלט שרימפס בלקני מדהים, יושב, אוכל וחושב לעצמך: "תיראה את יובל. כולה בן 29 וכבר מוביל את אחת המסעדות הכי טובות בארץ. ואתה מה? כולה בן 29, וכל מה שאתה עושה זה לאכול ואחר כך לכתוב על זה שטויות. לא הגיע הזמן שתעשה עם עצמך משהו רציני???". למרבה המזל בשלב הזה הגיעה עוד צלחת צבעונית ומעוצבת וחוט המחשבות הקיומיות נקטע לטובת ניסיון לפצח מה לעזאזל יש שם ברוטב הקצת חריף קצת חמוץ הזה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , | 15 תגובות

שפיות זמנית – מחניודה

ניראה שהטירוף הכללי שאפיין עד כה את מחניודה מפנה את מקומו ליציבות נעימה • האוכל עדיין מצוין, מקורי ובעיקר כיפי • אלא שעכשיו אפשר גם לשמוע משהו בזמן שאוכלים אותו – לפחות בצהריים

בחיי שהשנה זה לא היה אמור להיות ככה. התוכנית המקורית שלי לכבוד היום הולדתי ה-29 שחל בסוף השבוע שעבר, הייתה בכלל לקחת את כל המשפחה לאכול בחג' כחיל החדשה ביפו. כי תכלס, מדי פעם מסעדות יוקרה זה קצת משעמם. אבל אז קרו שני דברים – מצד אחד, ההורים שלי החליטו שלחג' כחיל אפשר ללכת כל שבוע, ויומולדת יש רק פעם בשנה, והחליטו על הרברט סמואל. מצד שני, סבתא שלי, שגרה בירושלים, החליטה שגם היא רוצה להשתתף בחגיגות וסגרה לנו שולחן למחניודה בצהריים. ואני, שכל תאוותי הייתה כרובית בטחינה, חייב להודות שלא ממש התנגדתי. וטוב שכך. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , , , , , | 17 תגובות

מבצע סבתא – דגים בביצה ולימון


מסתבר שלמטבח האשכנזי אין מונופול על דגים מבושלים בג'לי רוטט • הגירסה הטורקית, שנקראת "גואבו א לימון" מציגה נתחי דג מבושלים ברוטב חמצמץ וקרוש לתפארת • לא הכי יפה, כן הכי טעים

החגים בכלל, ובמיוחד פסח וראש השנה, הם הזמן שבו קיבוץ הגלויות הקולינרי שבו התברכה המשפחה שלי בולט באופן מיוחד. סבתא רחלה, האשכנזייה הכי ספרדייה שיש, שולפת בימים האלה את התותחים הכבדים ומציגה הרעשה כבדה של מנות נהדרות. הצד האשכנזי מביא את הגפילטע פיש הנהדר (לא מתוק! אפילו לא קצת) ואת מרק העוף עם הקיינדלעך (שמחוסלים בדרך כלל עוד לפני הכניסה לסיר על ידי אחי הגדול). הצד הטורקי ספניולי תורם את הטווידה (פשטידת תרד וקמח מצה) האפיו (פרוסות סלרי וגזר בלימון) ומעל הכל את גירסתו שלו לדג המבושל החגיגי: דגים בביצה ולימון. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית | עם התגים , , , , , , , | 5 תגובות