מבצע סבתא – כרובית ממולאת

פרויקט תיעוד מתכוני המשפחה נמשך, וסוד שמור נוסף יוצא מהכספת • הפעם: הכרובית הממולאת של סבתא רחלה • גם לי זה היה נשמע מסובך בהתחלה, אבל מסתבר שמדובר בהפקה פשוטה למדי

"אבל איך לעזאזל ממלאים כרובית???". זו תמיד השאלה הראשונה שעולה כשאני מספר לאנשים על המאכל הכי מיוחד שסבתא שלי מכינה. על קישואים, חצילים ופלפלים ממולאים כולם שמעו. מתקדמים בתחום מכירים ארטישוק, סלרי, סלק ואפילו גזר ממולא. אבל כרובית ממולאת (או ממולאה, כמו שסבתא שלי אומרת לפעמים) תמיד נתקלת בתמיהה עקרונית. ברגע שטועמים, אגב, התמיהה מתחלפת בפליאה ובעונג גדול, כי מדובר, באחריות, באחד הדברים הכי טעימים שאפשר לשים בצלחת. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית | עם התגים , , , | 23 תגובות

סילבסטר נוסח האח הגדול

עזבו אותי ממסיבות מיוזעות, מסעדות צפופות ורומנטיקה בגרוש • מבחינתי המקום הכי טוב לפתוח בו שנה הוא בארוחה שאחי ואשתו מבשלים • כשתראו את התמונות תבינו למה • שנה טובה שתהיה

אוכל, כמו שבטח כבר הבנתם מקריאה פה, הוא עניין די מרכזי אצלי במשפחה. כולנו אכלנים מושבעים, שתיינים מסורים פלוס, וכמעט כולנו (מצטער אבא) גם בשלנים. במובן הזה (ובעצם בכל המובנים) נטע, אשתו של אחי שהצטרפה למשפחה לפני כמה שנים, היא תוספת מבורכת ביותר. היא ואחי, שמשלימים זה את זו לא רק במטבח, הפכו לסיירת קולינרית מובחרת: נטע אופה לחמים מדהימים, מכינה סלטים וסוגרת את הפינות המתוקות – איתי עובד על הפס החם, מפלט דגים, מאלתר מנות, מצלחת ומגיש. יחד הם מייצרים ארוחות שבאמת מייתרות את הצורך לצאת למסעדות, בעיקר באירועים כמו הסילבסטר. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית | עם התגים , , , , | 15 תגובות

צלילי המוסקה – שולחן הסולטן

בעיר שבה אורז בפיתה הוא מאכל לגיטימי, אפשר להכניס לפיתה גם מוסקה • זה מה שעושים ב"שולחן הסולטן" הנפלאה ברוממה • יהונתן ואני סוגרים שנה ירושלמית טעימה במקום קטן עם נשמה ענקית

יהונתן: שמתי לב שבשבועות האחרונים קצת סטינו מהמטרה המקורית של הטור הזה. יצאנו לטיולים, הרפתקאות, סיפקנו את יצר הסקרנות.

עמית: בקיצור, אתה רומז שתחת הנהגתי המדור השתכנז?

יהונתן: זו האשמה חמורה, אבל אולי, כן. בסופו של דבר אסור לשכוח שיש אנשים שפשוט מחפשים משהו זריז, זול, ומשביע לצהריים שלהם – לא לפתוח שולחן במסעדה או בית קפה.

עמית: אז מה אתה מציע?

יהונתן: אני מציע לחזור לצורה הבסיסית ביותר של ארוחת הצהריים הישראלית, ששוכללה בירושלים לדרגת אמנות.

עמית: והיא?

יהונתן: פיתה. עמוסה בשילוב בלתי אפשרי של בשר, סלטים ועוד פחמימות. אני יודע בדיוק איפה אני רוצה לאכול אותה.

עמית: כולי אוזן.

יהונתן: שולחן הסולטן. בשכונת רוממה.

עמית: לפי השם והמיקום נשמע לי יותר הגיוני שמדובר בחנות רהיטים, אבל אני אומר יאללה, נזרום. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה "אוכלים צהריים", מסעדות | עם התגים , , , , , , | 6 תגובות

עצבים נוסח הודו – ג'ירף אבן גבירול

אחרי 14 שנה בשטח החליטו בג'ירף על שיפוץ מקיף בסניף הבית ועל רענון בתפריט • הסקצייה של מנות הודיות נשמעה מפתה, אלא שמסתבר שמדובר במנות בגדר "לראותן בלבד" • מאוד מרגיז

לג'ירף תמיד הייתה לי פינה חמה בלב. זה המקום הראשון בתל אביב שבו אכלתי בתור בן אדם עצמאי, אי שם בסוף כיתה י"א, כשהברזנו מהלימודים לטובת יום כיף בים וההופעה של "גארבג'". אי שם ב-99', הפיליפינית החריפה נראתה לי כמו יציאה מטורפת, עמוסה בטעמים חדשים. מאז הרבה התקדם, גם בקולינריה המקומית וגם בחוש הטעם שלי. איכשהו, הג'ירף תמיד נשארה שם עם אותה פיליפינית חריפה: בקופסת טייק-אווי על המחשב בבית מעריב, בארוחת צהריים זריזה, או סתם בלילה כשלא בא לבשל. כששמעתי על שיפוץ הסניף וחידוש התפריט קצת הסתקרנתי. לא ציפיתי לאוכל מושלם או חדשני, כי בכל זאת, כולה ג'ירף, אבל מה שקיבלתי בסופו של דבר היה מתחת אפילו לציפיות הלא גבוהות שלי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , | 9 תגובות

מבצע סבתא – ארטישוקים מטוגנים

כשסבתא רחלה שלי לא בחו"ל, צופה בסנוקר או מארגנת טיולים היא מבשלת • והיא מבשלת מצוין • הגיע הזמן לעשות לה כבוד • פרויקט תיעוד מתכוני המשפחה של "מדבר מהבטן" יוצא לדרך

אני לא מחשיב את עצמי לבן אדם עם מזל, אבל לפחות בתחום האוכל אני יודע שהגורל הפיל אותי טוב: היה לי המזל להיוולד למשפחה של בשלניות עילאיות. אמא שלי ושתי הסבתות שלי, כל אחת בדרכה, הן טבחיות ענקיות, ועל דלפקי השיש והעץ במטבחים שלהן התחלתי לקצוץ, לטעום, ולהתאהב באוכל. לכל אחת מהן שורה של מטעמים מיוחדים, שכמעט ולא נתקלתי בהם מחוץ לסעודות המשפחתיות שלנו. ומכיוון שאין מישהו שהגיע לארוחה משפחתית אצלנו ולא נשבה בקסמי המאכלים האלה (ובקסמי הסבתות האלה), ניראה לי רק הגיוני ומתבקש לשתף בהם את כולם. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית | עם התגים , , , | 25 תגובות

הטועמים לכתר – כתר המזרח

המדור "אוכלים צהריים" מתרחב לעיר הגדולה • מהשבוע תמצאו את יהונתן ואותי גם ב"הכי תל אביב", החינמון החדש מבית רשת שוקן • את הסיפתח בחרנו לעשות באחד המוסדות הכי תל אביביים שיש

עמית: אז מה, תל אביב?

יהונתן: אין ברירה. כבר כמעט עשר שנים שאנחנו גרים בכרך הזה.

עמית: כמי שחוקרים את האוכל ותרבות האוכל בירושלים משחר ילדותם אני חושב שהגיע הזמן להרים מדור בתל אביב ולעלות ליגה.

יהונתן: הלו, מונחים מעולם הספורט זה אני. אתה זה דימויים מהוליווד וחיקויי אייל שני.

עמית: צודק. ניסיתי לומר שאנחנו צריכים להבין איפה פועם הלב שמזרים את הטחינה בעורקים של המכונה העירונית הזו, שבה השמש מסתתרת מאחורי עננים של פיח, עד שהיא יוצאת, מאירה על עמוד שווארמה, ומביאה לנו גאולה גדולה בפיתה.

יהונתן: או, ככה אני אוהב אותך. חוץ מזה, מי אמר שלעבור מירושלים לתל אביב זה לעלות ליגה? בתחום האוכל אין לבירה שלנו במה להתבייש.

עמית: זה בטוח, ובכל זאת – איפה מתחילים לפצח את הקולינריה של העיר הגדולה?

יהונתן: ברור לא? בכתר. כתר המזרח. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה "אוכלים צהריים", מסעדות | עם התגים , , , , , | 2 תגובות

המלכה תבקש – מחית ערמונים קלאסית

זה אולי נשמע כמו הרבה עבודה, אבל מה זה לקלף כמה ערמונים לעומת שורת צנצנות מלאות באושר צרוף? • איציק הראל, איש מאסטר שף, עם מתכון למחית ערמונים שתמתיק לכם את החורף

אנשים רבים שראו אותי מכין קרם ערמונים, נזכרו במחית ערמונים שאכלו בהונגריה או בערמון מסוכר בצרפת. במעדניית העל פושון, ובעצם בכל מעדנייה בפריז, מוכרים ערמונים מסוכרים לפי יחידות. הטעם שמיימי, והמחיר בהתאם. אני גדלתי בבית עם "קרם דה מארו" (תסלחו לי שאיני כותב בצרפתית…), ערמונים מסוכרים, ערמונים  קלויים וגלידת ערמונים. אני לא מכחיש שלהכין קרם ערמונים זו עבודה די סיזיפת, אבל באמצע התהליך נכנסים למין מדיטציה יפה ונעימה. כשתעשו תבינו…

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורחים, איציק הראל | עם התגים , , , | 18 תגובות

טוב לי בקיבוץ – חדר האוכל

התפריט המחודש של עומר מילר ממשיך בדרך שהפכה את "חדר האוכל" לאימפריה מקומית • אוכל שעושה שמח בעיניים, טעמים שעושים שמח בבטן, ומחירים שלא עושים כואב מדי בארנק

מעטות הפעמים שבהן הוספת התואר "ישראלי" למשהו הופכת אותו לדבר מוצלח או חיובי. הכדורגלן הישראלי הוא עצלן ובליין, הנהג הישראלי הוא בהמה גסה, התייר הישראלי גונב ברזים, ושר הביטחון הישראלי הוא אוטיסט ומנותק. ישראלי, כשם תואר, פירושו כמעט תמיד הישראלי המכוער. כל זה נכון עד שמגיעים למסעדת "חדר האוכל" של עומר מילר, שמגדיר את הבישול שלו כ"מטבח ישראלי" (זה גם שם ספר הבישול שלו שיצא השנה). במקרה הזה ל"ישראלי" משמעויות אחרות לגמרי, וחיוביות הרבה יותר. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , | 17 תגובות

מאסטרפיס – טיול טעים במזרח ירושלים

איציק ממאסטר שף לקח את יהונתן ואותי לסיבוב בעיר העתיקה • טעמנו חומוס מעולה • טרפנו קבב מטמטם • ולא התאפקנו מול דוכני הירקות והעשבים • בקיצור: עשו לעצמכם טובה וסעו לשם

עמית: בתוך כל הבלאגן של חנוכה כמעט שכחנו את הדבר החשוב באמת שקרה בתחום האוכל בזמן האחרון.

יהונתן: קדחת מאסטר שף?

עמית: בדיוק. בדיוק בגלל זה הכנתי לנו להיום איזה הפתעה קטנה ומיוחדת.

יהונתן: אל תגיד לי – אנחנו הולכים לאכול אצל אייל שני במסעדה בתל אביב?!

עמית: לא צריך להגזים. אנחנו מדור ירושלמי, וגם חראם על התקציב של העיתון. אבל סידרתי לנו אורח מכובד לא פחות. המתמודד ששנינו הכי אהבנו.

יהונתן: איציק! לוקחים אותו לאכול?

עמית: יותר נכון, הוא לוקח אותנו. המשרד של איציק נמצא בשייח ג'ראח, ובתור הרפתקן אוכל הוא הפך לסוג של מומחה לאזור. הצעתי לו שנלך להסתובב קצת, והוא כמובן הסכים.

יהונתן: נפלא. אז למה אנחנו מחכים? קדימה לעיר העתיקה! להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה "אוכלים צהריים", מסעדות | עם התגים , , , , , , , | 7 תגובות

יו, איך טעים – מבשלים ביוטיוב

אתר יוטיוב פירסם את רשימת 20 סרטוני הבישול הנצפים ביותר של השנה החולפת • באופן מפתיע, הגמר של מאסטר שף לא נכנס • וגם לא תוכנית הבישול של קלרה בת ה-94 (בחיי שיש דבר כזה)

במהלך שנת 2010 הועלו לאתר יוטיוב יותר מ-13 מיליון שעות של וידאו (שזה בערך חמישה ומשהו עותקים של "שואה" של קלוד לנצמן), ומסתבר שלא מעט מתוכן קשורות לאוכל. יוטיוב הפך בשנים האחרונות לתחליף מקובל לספרי בישול ואתרי המתכונים, כשהוא נהנה מיתרון אחד בולט: אפשר באמת לראות בו את תהליך הכנת האוכל. לכן זה לא ממש מפתיע שמספר החיפושים באתר שמכילים את המילה "מתכון" הוכפל פי ארבעה מאז ינואר 2008. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עלו ברשת | עם התגים , , | 6 תגובות