בשביל החלב – החלבייה, גבעת שאול

מסעדות צהריים איכותיות הן כבר סטנדרט באזורי המשרדים בארץ • עכשיו סוף סוף גם בירושלים יש אחת • "החלבייה" היא קרן שמש שזורחת דווקא באזור הכי מכוער בעיר • יהונתן ואני יצאנו מבסוטים

עמית: השבוע, ברשותך, אנחנו חוזרים לנוהל חדשות טובות וחדשות רעות.

יהונתן: אני לא אוהב את הכיוון של השיחה…

עמית: החדשות הרעות הן שיש לי איזה סידור שלא סובל דיחוי בגבעת שאול.

יהונתן: אל תגיד לי שהחדשות הטובות הן שמצאת לנו מקום נחמד לאכול בו בגבעה, כי אין.

עמית: תתפלא. פתחו ממש לפני כמה ימים ברחוב כנפי נשרים מסעדונת קטנה ומדליקה בשם "החלבייה".

יהונתן: אני אמור להסיק מהשם הזה שמדובר במקום שמגיש אוכל חלבי?

עמית: אתה חד כתער, כתמיד.

יהונתן: תגיד, לא הספיקה לך הטראומה בקפה רימון? אתה באמת רוצה להתמודד עוד פעם עם בטטות מוקרמות, פסטות בשמנת וסלטי ענק?

עמית: תנוח. יש לי תחושה שהפעם מדובר במשהו קצת שונה. אני לוקח אחריות. אם לא יהיה מוצלח נביא לך אורז עם שעועית מפינתי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה "אוכלים צהריים", מסעדות | עם התגים , , , , | תגובה אחת

יותר שווה ממורן אטיאס – יומולדת לרוסטיקו

משפחת רוסטיקו חוגגת חמש עם תפריט של מנות אזוריות, פיצה למזוכיסטים בלבד והכי חשוב: יופי של מבצעי אלכוהול • מובטח שתצאו שבעים ומרוצים, או לכל הפחות שיכורים

לכל אחד בתל אביב יש את המסעדה האיטלקית הפשוטה שהוא אוהב, זו שאליה הוא הולך כשבא לו להתפנק קצת, בלי יותר מדי הרפתקנות. יש את חסידי אמורה מיו, יש את המבינים שמצדדים בפיקולה פסטה, פלצני פרונטו והמשפחות של קפה איטליה. אני לא חובב גדול של מסעדות איטלקיות (פשוט כי פסטה ניראה לי יותר הגיוני להכין בבית), אבל אם הייתי צריך לבחור את האיטלקיה הקז'ואלית שלי זו מן הסתם היתה רוסטיקו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , | סגור לתגובות

פעמיים כי טוב – לילה של כיף בשוק מחנה יהודה

משהו טוב קורה בלילות בשוק של ירושלים, ואני לא מתכוון רק למחניודה • "5 במאי" הוא פאב השוק הכי חמוד והזוי שתפגשו • וב"פורטונה" תקבלו את הצ'יפס והמעורב מהטובים בארץ

אחרי כמה שנים של בנייה והתחדשות הדרגתיות, בשנה וחצי האחרונות אזור מחנה יהודה בירושלים פשוט מתפוצץ (במובן הטוב והחיובי של המילה). משוק מצוין שמציע את חומרי גלם מעולים הוא הפך למתחם (מילה תל אביבית נוראית) כולל של תרבות אוכל. בזמן האחרון גם לילות השוק מצדיקים נסיעה מיוחדת, והוא כבר לא הופך שומם כשיורדת החשיכה. על "מחניודה" ואחיה הקטן "יודל'ה" כבר שמעתם, אבל חוץ מהם יש עוד דברים שהופכים את השוק לאזור שממש מתבקש לעשות בו סיבוב קטן של טעימות ושתייה. לקחתי את ארליך, הג'ינג'י וזוגתו, וזה מה שעשינו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , , , | 17 תגובות

זרים בקמפוס – קפטריית פרנק סינטרה

מחאת הסטודנטים וחוק האברכים שלחו אותי ואת יהונתן לבדוק את ההיצע בקפטרייה המיתולוגית של האוניברסיטה העברית • המסקנות: במקרה הזה לסטודנטים אין קייס להפגנה

עמית: יהונתן, הגיע הזמן שנהפוך את המדור למעט יותר מעורב חברתית.

יהונתן: חומוס בשייח ג'ראח?

עמית: קרוב… בצל הפגנות הסטודנטים והמחאה נגד חוק האברכים ניראה לי ראוי לבדוק מה אוכלים הסטודנטים בעיר שלנו.

יהונתן: נוסעים לאוניברסיטה, בקיצור?

עמית: בדיוק. נקווה רק שייתנו לנו להיכנס – אתה לא ממש ניראה כמו התוצר הטיפוסי של קמפוס הר הצופים. לא יכולת ללבוש מכנסי קורדרוי וסוודר גולף כמו שביקשתי ממך? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה "אוכלים צהריים", מסעדות | עם התגים , , , , | 4 תגובות

סוף עונת הרימונים – קלמרי ממולא

בזמן שתותים עולים 100 שקל לקילו, אפשר וכדאי להסתפק בפרי אדום וחושני לא פחות • היתרונות הבריאותיים הם רק פלוס נוסף של הרימון, שמשתדך כאן מצוין לקלמרי במילוי בורגול

אין הרבה פירות שאהובים עלי יותר מהרימון. הגרגירים שלו, שמזכירים יהלומים או אבני אודם יקרות, הם משהו שקשה לי לעמוד בפניו, ולא סתם מנה עם רימונים מעטרת את ראשו של הבלוג. בעונת הסתיו תמיד יש במקרר קופסה של גרגירי רימון פרוטים ומוכנים לשימוש (מסתבר שבעברית יש מילה מיוחדת לחילוץ גרגרי הרימון – פריטה). הם נכנסים ליוגורט בבוקר, לסלט הירקות בערב ובהזדמנויות חגיגיות יותר, כמו בארוחת שישי, הם מצטרפים לסלט טבולה פיקנטי שעטוף בקלמרי עסיסי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית | עם התגים , , , , , | 4 תגובות

בחזרה לשורשים – פינתי המקורית

"אוכלים צהריים" הוא מדור האוכל שאני כותב יחד עם חברי הטוב, איש ערוץ הספורט יהונתן כהן, במקומון הירושלמי "כל העיר" • מהשבוע הוא יופיע גם כאן • ממש לא לירושלמים בלבד

יהונתן: היום אני באמת מתרגש לקראת המדור.

עמית: מזל. כבר כמה שבועות שאתה קצת כבוי. יכול להיות שזה קשור לארוחות הבינוניות האחרונות שעליהן נפלנו… מה הסיבה למסיבה?

יהונתן: אם עוד לא הספקת להתעדכן, חברנו היקר אסף כהן שב אמש לארץ אחרי גלות של תשע שנים באמסטרדם, והפעם זה לא לביקור אלא לתמיד. כמובן שהזמנתי אותו להצטרף אלינו.

עמית: רעיון מצוין באמת. ומה לדעתך הוא ירצה לאכול?

יהונתן: אין לי שום ספק…

עמית: חומוס?

יהונתן: ולא סתם חומוס. הגיע הזמן, עמית, שניכנס במדורנו אל תוך קודש הקודשים של הקולינריה המקומית ונבקר במקום שהיה וכנראה תמיד יהיה שם נרדף לאוכל ירושלמי. היום, חבר, אנחנו אוכלים בפינתי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה "אוכלים צהריים", מסעדות | עם התגים , , , , , , , | 6 תגובות

ביקורת (באמת) קטלנית

תמיד ידעתי שלבקר מסעדות זה עסק מסוכן – אבל לא ככה: בלוגר אוכל אמריקאי נחטף ועונה על ידי שף מתוסכל שנפגע מאחת הביקורות שכתב • נשמע כמו סרט אימה? אתם לא ממש טועים

"מה הייתי עושה לזבל הזה". המחשבה הזו חלפה לדעתי בראשו של כל מי שאי פעם חטף ביקורת שלילית על משהו שהוא יצר, כתב או בישל. הפנטזיה לתפוס את מי ששחט אותך (בכתב) ולגרום לו להצטער על כך מבעבעת תמיד מתחת לפני השטח, אבל כמעט לעולם לא מתגשמת (אלא אם אתם, נגיד, דודו טופז). כשסיר הכעס עולה על גדותיו וגולש, בוודאי כשמדובר על אנשים עם אגו גדול כמו שפים, זה יכול להפוך לבאמת מכוער.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עלו ברשת | עם התגים , , , | 2 תגובות

הגודל כן קובע – סוהו, ראשון לציון

ניסיון לפצח את המסעדה המצליחה בארץ הסתיים במסקנות מעורבות • האוכל טעים אבל לא ענק, האווירה בליינית אבל לא מוגזמת • ומה סוד הקסם? כנראה שהשילוש הקדוש: סושי, רד-בול, מרלבורו

לפני כמה שבועות התפרסמה בידיעות אחרונות רשימת המסעדות הכי משגשגות בישראל – אלה שמגלגלות את המחזורים הכי גדולים. בראש הרשימה ניצבה מסעדת "סוהו" בראשון לציון, עם מחזור חודשי מפלצתי שמוערך בכ-3 מיליון שקל. סביר להניח שרובכם שמעתם על הסוהו, אבל כנראה שלא הגעתם לשם במיוחד. קצת כמו ראשון לציון, אם תרצו. גם אני שמעתי, וכך, כשאני חדור בתחושת שליחות עיתונאית ובסקרנות של מגלה ארצות שמתי פעמיי אל הלא נודע – אזור התעשייה הישן של ראשל"צ. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , , , | 3 תגובות

איטליה הקטנה – קרפצ'יו וריזוטו

פרק המתכונים של הבלוג יוצא לדרך עם שתי קלאסיקות • בשביל רוב האנשים אלה מנות ששמורות למסעדות ומקצוענים בלבד • אבל בעצם מאוד קל (וגם שווה) להכין אותן בבית

הפוסט המקסים על Eataly שרונה שלחה מניו יורק עושה חשק לאוכל איטלקי, ואין משהו יותר פשוט להכנה ויותר זורק לאיטליה מאשר ריזוטו. ולא, זו לא טעות. אני יודע שריזוטו נתפס כמנת מסעדה מסובכת של בשלנים מקצועיים, כזו שמחייבת לעמוד שעות ליד הכיריים ולבחוש. אבל אצל אמא שלי (שהיא ממש לא איטלקיה) ריזוטו זה מה שמאלתרים כשאין כלום בבית. אל דאגה, אני מודע לכמה פלצני המשפט הזה נשמע, אבל זה באמת נורא קל:

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית | עם התגים , , , , , | 5 תגובות

סופר מריו – Eataly, New York

הקומפלקס של שף מריו בטאלי הוא החנות המושלמת לבשלן •  בפועל מדובר גם בפוד-קורט הכי איכותי שיש, עם פיצות, פסטות וגלידות משובחות • המחירים (והתורים) בהתאם • דיווח מניו יורק

הכותבת האורחת הראשונה בבלוג היא רונה מוזר, סטודנטית לתואר שני בגסטרונומיה באוניברסיטת בוסטון. כשרונה לא לומדת היא אופה, מבשלת ואוכלת – לא בהכרח בסדר הזה – ובעיקר מטיילת בעקבות מסעדות ומנות. בביקורה האחרון בניו יורק היא נכנסה לחנות החדשה של מריו בטאלי, ומצאה את עצמה ברומא. שמחתי לקבל ממנה את הטור הבא: להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורחים, אמריקה, רונה מוזר | עם התגים , , , , , , | 12 תגובות