לכל אחד בא לפעמים להקיא מהעבודה שלו, אבל מסתבר שיש תפקידים שבהם זה אפילו לגיטימי. חברת שוקולד באנגליה הודיעה על פתיחת תחרות פומבית לאיוש אחת המשרות הנחשקות ביותר בשורותיה – "עוזר לאחראי על הטעם". מאחורי השם הרשמי מסתתר תפקיד שלא רק מחייב לאכול המון שוקולד, אלא גם מתגמל ביופי של משכורת. וכמה בדיוק זה יופי של משכורת?
ברשותכם, נתחיל עם הדבר הבעייתי העיקרי, אולי היחיד, ב-La Maison, לפחות מבחינת הכתיבה. אני מתכוון כמובן לשם המקום. זה שם שפשוט אי אפשר לתרגם לעברית. "לה מזון"? "לה-מיסון"? "המיזון"? לא עובד. משהו מהניחוח האירופאי ביתי של השם פשוט הולך לאיבוד בשפת הקודש – אולי כי מקומות מהסוג של La maison לא באמת שייכים לפה, בטח שלא לאזור רחוב אלנבי המאובק.
סירת אפונה בים הסלמון. זה בטח טעים כמו שזה ניראה
תאמינו או לא, אבל צילום הנוף הזה עשוי כולו מפרטי מזון. כן, כולו. אפילו השמיים (עור של דג) והאיש הקטן בסירה (נבט אלפלפא). אחראי לו האמן הבריטי קארל וורנר, שכבר שנים יוצר בסטודיו שלו נופים מרהיבים מאוכל: ירקות, פירות, דגים, בשר, גבינות ובעצם כל דבר אכיל. להמשיך לקרוא
המהדורות החדשות של מישלן וזאגאט, שני התנ"כים של חובבי האוכל בניו יורק, יצאו לאור • המנצחת הגדולה היא מסעדת Le Bernardin, שזוכה לציון מושלם בשני המדריכים • הכינו את פנקסי הכתובות
אחד הימים החשובים בלוח השנה של הקולינריה בניו יורק הגיע השבוע – היום שבו מפרסמים אנשי זאגאט ומישלן את המהדורות החדשות. לאכלנים זה יום חג, לחלק מהמסעדנים קצת פחות (למרות שקשה להאמין שבאמריקה תמצאו מי שיקפוץ מבניין בגלל כוכב יותר או פחות מהצרפתים הפלצנים), ועבור שף אחד זה היה יום ענק. להמשיך לקרוא
נכה בכסא גלגלים תבע את ענקית המזון המהיר "צ'יפוטלה" בטענה שהוא לא יכול לראות איך מכינים את הבוריטו שלו • כמו שיכול לקרות רק באמריקה הוא גם ניצח • הרשת תיאלץ כעת לשפץ יותר מאלף סניפים
בזמן שאנחנו כאן בארץ מתעסקים בדברים זניחים כמו הפרוטוקולים של מלחמת יום הכיפורים, הקפאת הבנייה בשטחים וגל הפשיעה בלוד, באמריקה מטפלים בסוגיות לאומיות בוערות הרבה יותר: הזכות של כל אדם, באשר הוא אדם, לחזות במלאכת הרכבת הבוריטו שלו. להמשיך לקרוא
אם אתם נמנים על קהילת חובבי האוכל והמסעדות בטח כבר נתקלתם בשם הזה, "שקוף". מפלס הבאז גבוה, והסיפורים והשמועות על משהו מעניין שהולך לקרות רצים מפה לאוזן. אחרי שנה קולינרית שבה שום דבר מעניין באמת לא קרה בתל אביב, תשע"א הגיעה והביאה איתה כבר בתחילתה משב רוח מרענן. שקוף עדיין לא נפתחה רשמית, אבל כבר עכשיו ברור שמדובר במקום שכמותו טרם ניראה במחוזותינו. אני זכיתי לבקר שם (כאורח המסעדה) באחד הערבים הראשונים שבהם ביצע הצוות סרוויס הרצה, ולכן זו ממש אינה ביקורת, אלא יותר העברת רשמים והתרשמויות מחוויה יוצאת דופן.
גלריה בארצות הברית מציגה פסל של קווין בייקון שעשוי מדלעת • סתם, הוא עשוי מבייקון • אם יש לכם כמה אלפי דולרים (ואתם לא שומרים כשרות) הוא יכול להיות שלכם
את זה שאפשר להגיע לקווין בייקון בשישה צעדים זה אנחנו יודעים כבר מזמן. השאלה היא כמה זמן ייקח לאכול את אותו קווין בייקון ממש. באתר המכירות הפומביות Ebay מוצע בימים אלה למכירה פסל בדמותו של קווין בייקון, שעשוי כולו מבשר חזיר מעושן. כל הרווחים ממכירת הפסל, שמחירו עומד נכון לכתיבת שורות אלה על קצת יותר מ-1,000 דולר, ייתרמו לארגון שמסייע לילדים חולי סרטן ולמשפחותיהם. להמשיך לקרוא
"כל סופר נאלץ להתמודד עם ביקורות רעות, אבל מה עם זעמו של האל?" במילים האלה נפתחת הכתבה הלא קטנה שהקדישו בניו יורק טיימס לספר מתכוני החזיר של ד"ר אלי לנדאו. בטיימס מצליחים לשמור על איפוק ולא נופלים לקלישאות שחוקות על "סערה בישראל" וכו' – בעיקר כי הם עיתון רציני ויודעים שהספר של לנדאו באמת לא עורר כאן כל (או קול) סערה.
מכירים את הטענה שלמצוא חצי תולעת בתפוח זה הרבה יותר גרוע מלמצוא תולעת שלמה? עכשיו תחליפו את התפוח בכיכר לחם, ואת התולעת בעכבר. מה קיבלתם? כנראה שאת הסיפור הבא: להמשיך לקרוא
למקרה שפספסתם, הנה הידיעה המקורית על משאית המיונז שהתהפכה אתמול במערב יפן. בתאונה היו מעורבים אופנוע, שתי משאיות וחמש מכוניות פרטיות, אולם באורח נס רק שלושה בני אדם נפצעו. מסתבר שמיונז, ומיונז יפני במיוחד, כששופכים אותו על כביש, הופך חלקלק אפילו יותר משלג, וכוחות הביטחון היפנים עמלו חמש שעות עד שהצליחו לנקות את הכביש.
הסיפור מעלה שורה של שאלות לא פשוטות: להמשיך לקרוא
