מדבר מהבטן

מטקסס לארגנטינה ומשם לישראל • זה המסלול המפרך שעבר המתכון הפשוט והמנצח הזה בדרך למעמד מיתולוגי אצלנו במשפחה • שומרי כשרות – ראו הוזהרתם • כל היתר – ראו הוזהרתם, זה ממכר

תשאלו כמעט כל ישראלי מה המנה שזכורה לו ביותר מילדותו – המנה שעליה היה מפנטז ביום חורף בבית הספר רגע לפני הצלצול, למשל, או זו שריחה בחלל חדר המדרגות היה גורם לו להחיש את צעדיו מעלה ולהתחיל לרוץ לכיוון הדלת. כל אחד יידע לספק לכם תשובה ייחודית לשאלה הזו, וברוב המקרים התשובה הזו תחשוף בפניכם את מוצאו של הדובר, או את זהותו העדתית. ילד ירושלמי ממשפחה ספניולית ייזכר בסופריטו, כורדים או אורפלים יפנטזו על קובה, סורים על עלי גפן ממולאים, טריפוליטאים על חריימה ומרוקאים על צלחת מהבילה של חרירה. גם אשכנזים נחשפים כך, עם סיר של מרק קרופניק פולני, נניח, או מאפה רקוט קרומפלי הונגרי. במקרה שלי, לעומת זאת, זה לא יעבוד. כי מי שישמע מהי מנת הילדות שלי עלול לחשוב שאני מגיע ממשפחה של רד-נקס מטקסס, או סתם של אמריקאים ממוצעים. וזה ממש לא המצב. להמשיך לקרוא ←