תזיזו את עוגת הגבינה – מתוק בניו יורק

רונה מוזר יצאה לצוד עוגת גבינה מנצחת • בדרך היא מצאה עוגיות ממכרות, גלידה שמיימית ובוטיק עוגות מהחלומות • זה נגמר בהרעלת סוכר, בפנקס כתובות מפתה – וכן, גם בעוגת גבינה מופלאה

זוכרים את  הפרק של "חברים" שבו צ'נדלר ורייצ'ל גונבים באופן קבוע את עוגת הגבינה של השכנים ואוכלים אותה מהרצפה בסתר? אז כן,  "ניו-יורק צ'יז קייק" זה עניין רציני מאוד באמריקה, קינוח שהפך כבר מזמן לאייקון אמריקאי ולאובססיה של ממש בעיר ניו-יורק עצמה. הנוסחה לעוגה היא די פשוטה אבל מעט מאוד מקומות בעיר מצליחים לקלוע לאיזון המדויק: תחתית פריכה אך פירורית שעשויה מגראהם קראקרס (פתי בר אמריקאים מתוקים וכהים יותר), בסיס גבינה מוצק ויציב אך קרמי וקליל עם רמיזה של לימון ושמנת וכמובן גווני שיזוף שחומים בקצוות.

פעם העוגה הזו שלטה בעיר – היא נימכרה בכל הדליס היהודים המפורסמים של שדרות ברוודוי והסלבס של התקופה היו מסיימים בילוי פרוע עם קפה ופרוסת עוגה אחרי הסנדביץ’  עם הפסטרמי.  היום, למרבה הצער, כבר יותר קל להיתקל בעוגות הגבינה של ה"צ'יז קייק פקטורי", רשת מסעדות אמריקאית שמציעה מבחר של 33 טעמים של עוגות גבינה. כולן, איך לא, סובלות מטעם תעשייתי.

אז יצאתי עם כמה מכורים נוספים לחפש את עוגת הגבינה הכי שווה בניו-יורק.  אחרי אחת שנקנתה ברשת "דין אנד דלוקה" ונאכלה תוך כדי נסיעה במונית (תנסו, זה כיף) ועוד נסיעה מאכזבת לברוקלין כדי לאכול ב-Junior’s, מקום שזכה בתואר עוגת הגבינה הטובה ביותר אי שם בשנות ה-70 והפך בינתיים למלכודת תיירים, ערכתי סבב נוסף של בדיקות מודעיניות שכיוון אותי לעבר המטרה הבאה: בית קפה קטן וקסום עם מוניטין מכובד שנקרא Two Little Red Hens.

בפרונט: הבראוני המושלם. ברקע: הסיבה לשם הביזארי של המקום שמכין את הבראוני המושלם

בתחושת ניצחון הולכת וקרבה הובלתי  את עצמי ואת שאר המכורים לרחוב 86 והשדרה השנייה באפר איסט סייד. אחרי שהשתלטנו על אחד משני השולחנות שיש שם ניגשתי בחגיגיות להזמין עוגת גבינה, רק בשביל לשמוע את המוכרת אומרת בחיוך: "אין כרגע עוגות גבינה. הן צריכות להתייצב והן לא מוכנות". כדי למנוע פאניקה המונית וקורבנות בנפש לא נותר אלא לאלתר. שאלתי אותה מה הכי טוב אחרי עוגת הגבינה. היא הגיבה בחתיכת בראוניז שחומה ופרוסה של פאי תפוחים.

פאי התפוחים. אני (עמית, לא רונה) הייתי עושה לפאי הזה דברים הרבה יותר מגונים ממה שעשו באמריקן פאי

חזרתי לשולחן עם פרס הניחומים,  המצאתי תירוץ קלוש  לגבי עוגת הגבינה וחיכיתי לנס. ואז הוא הגיע, לא אחד אלא שניים: גם הבראוניז הטעימות והטריות ביותר וגם פאי התפוחים המנחם, החמים והקינמוני ביותר שאכלתי בחיי. כמה ימים מאוחר יותר חזרתי כמובן  לזירת הפשע כדי לטעום גם את עוגת הגבינה, והיא באמת טובה. ממש טובה. קרמית, עשירה, דחוסה אבל לא כבדה, קרמלית בתחתית ונמסה על הלשון. ביחד עם כוס קפה חזק מדובר בחמש דקות בגן עדן.

שימו לב למחיר - העיקר שעל קוטג' יוצאים למלחמה. ומה עם מאבק על מחיר עוגות הגבינה?

אז אחרי שנמצאה עוגת גבינה מנצחת לא נותרה לי ברירה אלא  להמשיך ולטעום את כל שאר הקינוחים והמתוקים שלעיר יש להציע, והמבחר הוא אינסופי. אם כבר עליתם עד רחוב 86, תוכלו למצוא בדרך חזרה (רחוב 78 ומדיסון) קונדיטוריה שנקראת Lady M ומציגה את עצמה כ"בוטיק עוגות". זה אמנם נשמע פלצני וכשנכנסים לחלל המאורך והבהיר התחושה היא אכן של בוטיק יוקרתי, אבל למי אכפת?

לא ברור אם מדובר בחנות בגדים, תכשיטים או עוגות. Lady M

המקום כאילו נלקח מפרק של "גוסיפ גירל" והקהל שפוקד את המקום אפילו מזכיר קצת את הדמויות, אבל הסיפור האמיתי כאן הן העוגות.  מדובר ביצירות אומנות מוקפדות: עוגות שכבות בטעמים כמו ערמונים, תה ירוק ועוגות מסגוננות שלא מזכירות לשנייה את אלה של קפולסקי או פשעים אחרים משנות ה-80. אחרי התלבטות קשה שנמשכה  דקות ארוכות, טיפ שהגיע מהלקוחה שעמדה מאחורי עזר להכריע. הלכתי על עוגת הבית: קרפ מילפוי (מילולית בצרפתית: אלף דפים),  שכשמה כן היא, שכבות על גבי שכבות של קרפים דקיקים כמו אויר שביניהן נחה שכבת קצפת נימוחה כאשר את הכל עוטף גלייז של סוכר שנמס תחת החום של המבער רק עד שהפך לקרמלי וזהוב. פשוט שלמות. ללא ספק חוויה ניו-יורקית שאסור לפספס.

חשבתי הרבה מה לכתוב מתחת לתמונה הזו. הדבר היחיד שניראה לי מתאים הוא: "רונה, אני כל כך מקנא בך"

עוד המלצה חמה לחובבי הז'אנר המתוק הן העוגיות של ה-City bakery. החלל בעיצוב המודרני נמצא ליד יוניון סקוור ובזמן ארוחת הצהריים הוא משמש מוקד עלייה לרגל עבור בנות העיר בזכות הבופה שלו, שם הן מעמיסות סלטים ונבטים לרוב שגורמים להן להרגיש טוב עם עצמן. זה כמובן עוזר רק עד שהן מגיעות לקופה ונתקלות  בעוגיות השוקולד צ'יפס המפורסמות והענקיות.

אחרי התמונה הזו התחושה רק מתחזקת. רונה, אני ממש מתחיל שלא לחבב אותך

מדובר בעוגיות רכות, נימוחות ומאוד שזופות אבל לא קריספיות בכלל שמפוצצות בחתיכות שוקולד נדיבות שלא דומות לנטיפי השוקולד הקטנטנים והסטנדרטיים שבדרך כלל נכנסים לעוגיות מהסוג הזה. הסיטי בייקרי  הפך לאייקון  אחרי שבנות "סקס והעיר הגדולה" ישבו שם באחד הפרקים לצהריים. סמנתה הגדילה לעשות וטענה שמדובר בבראוניס הטובים בניו-יורק. אם תשאלו את בעלי המקום, הם יטענו שהם הכי מפורסמים בקרואוסון פרעצל שלהם, ובכל זאת העוגיות עדיין גונבות את ההצגה. בנוסף לסניף הדגל שלהם ביוניון סקוור אפשר גם למצוא את המאפים שלהם בעוד לוקיישנים ברחבי העיר תחת השם Birdbath, שאלו בעצם סניפים קטנים של הסיטי בייקרי עם אג'נדה סופר אקולוגית ברוח הזמנים הירוקים שעוברים על העיר.

לא, הם לא עושים משלוחים לישראל. בדקתי. עוגיות השוקולד-צ'יפס הטובות בתפוח הגדול

ומי שמאס בקלאסי, במפונפן ובאמריקאי מוזמן לגשת לאחד הסניפים של Milk Bar , שם דיוויד צ'אנג עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: לשחק מחבואים עם בלוטות הטעם שלנו. צ'אנג נחשב לאחד השפים הצעירים, המוערכים והחדשניים בעולם היום. בניו-יורק הוא נחשב למלך היצירתיות והחדשנות ואנשים מוכנים לעשות הרבה בשביל ה-pork buns שלו או בשביל להשיג מקום באחד מ-12 המושבים במסעדת Momofuku Ko שלו,שכבר זכתה בשני כוכבי מישלן. גילוי נאות: אני לא אוהבת את האוכל שלו. זהו, אמרתי את זה. הזדמן לי לאכול בכמה מהמסעדות שלו ובעיניי האוכל מתאמץ יותר מדי להתחכם. לעומת זאת, מקדשי הקינוחים שלו הם לונה פארק למבוגרים. מעבדה של מופרעים מפוצצים בכישרון  ובעיקר חוויה מסחררת חושים.

קינוחים שמוגנים בזכויות יוצרים. בר החלב של דיוויד צ'אנג

המקום לא סתם נקרא בר חלב: מוכרים שם חלב בטעמים (כן, אנשים מבוגרים יושבים עם בקבוקי חלב בטעמים על ספסלים ושותים בהנאה…). אבל אחת מההברקות הגדולות שלו  זו הגלידה (soft serve) בטעם קורנפלקס בחלב. נשמע מוזר, אבל ביס אחד מזה ואתם חוזרים היישר לילדות שלכם, לקורנפלקס של לפני בית ספר עם החלב המתוק שנשאר בתחתית הקערה. השיחזור של דיוויד צ'אנג מדויק בצורה מפחידה. חוץ מהגלידה המדהימה הזו,  יש שם עוד קינוחים שמוגנים בזכויות יוצרים (בחיי!!) כמו הקראק פאי שכפי ששמו מרמז הוא ממכר כמו סמים קשים. מדובר בפאי כיפי ומתוק להחריד שאחרי כמה ביסים ממנו מבינים שמדובר בעצם בפאי פקאן האמריקאי המוכר, רק בלי הפקאנים, מה שמשאיר אתכם עם סירופ התירס והסוכר עם בצק פריך. חלומות ילדות כבר אמרנו?

עוד יצירה מוזרה ומופלאה שתוכלו לטעום שם היא  עוגיית ה"קומפוסט" (כן, קומפוסט כמו דשן): שילוב מופרך אך מוצלח של בייגלה, תפוצ'יפס, שוקולד צ'יפס וסוכריות חמאה, או בקיצור כל ממתקי הילדות האמריקאים. את ההשראה למילק בר קיבל צ'אנג במקור ממאפיות סיניות, שם כל עוגה ומאפה הם חגיגה של צבעים  וקישוטים.  גם עוגות כאלה אפשר למצוא במילק בר, אבל כאמור רוב האנשים מגיעים כדי לעלות על רכבת ההרים של צ'אנג ולהתרגש בטירוף מטעמים שהם כבר הספיקו לשכוח.

גזור ושמור – פנקס כתובות

Two Little Red Hens – 1652 2nd Avenue (at 86th st.)

Lady M – 41 E 78th st. (nr. Madison Ave.)

The City Bakery – 3 W 18th st. (btwn 5th & 6th Ave)

Momofuku Milk Bar – 251 E 13th st. (nr. 2nd Ave)

קשה מאוד לבחור. הבוטיק