לונדון קולינג – קפה יהושע

מזג האוויר שונה, המחאה פחות אלימה וגם אין שעועית בצלחת • אבל מעבר לכך ארוחת הבוקר האנגלית בקפה יהושע נאמנה למקור • גם כריך החביתה המקומי לא פראייר • ככה פותחים יום טוב

עמית: יהונתן, השבוע אנחנו שוב חורגים משמו ומטרתו המקורית של המדור, ומקדימים את ארוחת הצהריים.

יהונתן: ידוע שארוחת הבוקר היא החשובה ביום, ועל כן אני לא מסרב ואף מקבל בשמחה. מה אוכלים?

עמית: בין שלל ההמלצות שקיבלנו מקוראים בעקבות הטור קפה נאדי היו כמה שהמליצו לי לשלוח אותך לקפה יהושע ברחוב עזה. יש שם ארוחת בוקר אחת שאמורה למצוא חן בעינייך מאוד.

יהונתן: כמי שמעדיף לפתוח את יומו עם קובה טרייה וקצת עמבה במזנון של ישראל בשכונת התקווה אני מאוד סקרן לדעת על מה חשבו אותם ממליצים.

עמית: על משהו שבעיני רבים הוא סוטה וביזארי לא פחות – ארוחת בוקר אנגלית קומפלט.

יהונתן: אוי, חלום. חבל רק שבמקום שמיים אפורים וטפטוף ערפילי, אנחנו בתשעים מעלות חום בערך, אבל אי אפשר לקבל הכל.

המבקרים פוסעים בזריזות במעלה רחוב עזה תחת השמש הקופחת, מנסים (ללא הצלחה) לדמיין שמדובר ביום סגריר וסוער אחרי ניפוץ חלונות ראווה בצפון לונדון . המרפסת הסגורה של קפה יהושע, בפינת רחוב רד"ק, מהווה מפלט צונן מהחום. כל השולחנות במקום תפוסים ועמוסים בתערובת המוכרת לשעה זו של קוראי עיתונים ושותי קפה, אנשי לפטופים וחבורות של נשים. בתזמון מקרי ומצוין מתפנה אחד השולחנות במקום, ויהונתן ועמית עטים על המציאה ומקבלים לידיהם את התפריטים.

אוכלים בידיים. המדור מעולם לא הצטיין בנימוסים בריטיים

יהונתן: לא אמרת שהם מגישים ארוחת בוקר אנגלית?

עמית: מגישים, בטח שמגישים. אתה לא רואה בתפריט?

יהונתן: בתפריט לא כתוב שעועית. ואין ארוחת בוקר אנגלית בלי שעועית. לא פסוליה כמו שאנחנו מכירים ששמים על אורז, אלא שעועית אפויה ברסק עגבניות קצת מתקתק, בדרך כלל מקופסה של היינץ.

עמית: אתה יודע שאני האחרון שיסכים עם התאמות של תפריטים ומנות לחיך הישראלי אבל אפילו ליברל קולינרי כמוני חושש ששעועית אפויה על הבוקר במזג האוויר הישראלי זה קצת מוגזם.

יהונתן: אז רק שיירשם בפרוטוקול שאני מזמין את ארוחת הבוקר האנגלית תוך הסתייגות.

עמית: נרשם.אבל מה אני אזמין? התפריט מגניב ביותר – בוקר בסגנון קיבוצי, סנדוויץ' קרואסון שאנחנו מאוד אוהבים, ואגף של כריכי קלאב שכלפיהם יש לי חולשה מובנית. לא פשוט…

כאילו כדי להגביר את ההתלבטות עוד יותר נוחתת על השולחן הסמוך לצמד המבקרים ארוחת "הבוקר של יהושע" בגירסתה הזוגית. טוסט קטן טובל במיץ עגבניות, בורקסים עם טחינה ושלל פינוקים מפתים כמעט וגורמים לעמית לפנות לכיוון. בסופו של דבר הוא ננעל דווקא על כריך קלאב טבחים, שכולל חביתה עם נקניק, עגבניה ומיונז. כדי להרחיב את מגוון הטעימות מתגייס אוריה הצלם למשימה, ובוחר בארוחת הבוקר הקיבוצית.

פתאום קם אדם בבוקר, ומחליט שזה מה שבא לו לאכול. אנגליה בירושלים, מינוס השעועית

עמית: אני חייב לשבח את מי שכתב והגה את התפריט הזה. יש פה הרבה דברים לא שגרתיים שנראים כיפיים ביותר גם מחוץ לארוחות הבוקר – כריך קציצות, סלטים מעניינים, נקניקיות ביתיות.

יהונתן: בהחלט חורג מהממוצע של בתי הקפה ונקרא מצוין.

עמית: הבנתי שהאנשים שמאחורי המקום הזה פותחים ממש עכשיו מקום חדש בלוקיישן שבו שכנה מסעדת שמיל במעבדה – מקום בשם "הסדנא" שיהיה לא כשר ופתוח בסופי שבוע, שזו בשורה נהדרת לעיר.

יהונתן: חשוב מאוד להרחיב את ההיצע הדל מדי של מקומות טובים לאכול בהם בשישי-שבת. ניראה לי שברגע שהם יתחילו לרוץ לא תהיה ברירה אלא להגיע לשם ולטעום.

האוכל מגיע. עמית מקבל שני מגדלים קטנים של פרוסות לחם וביניהן חביתה ועגבנייה. מול יהונתן נוחתת צלחת חצי עמוקה ובה תערובת ריחנית של קוביות תפוחי אדמה ופטריות צלויות, נקניקייה שמנמנה, כשאת ראשה של הכבודה מעטרת ביצת עין. ארוחת בוקר קיבוצית מתגלה כביצה מקושקשת שמוגשת לצד סלט ירקות, גבינת קוטג', טוסט גבינה קטן וגימיק חמוד בדמות קערית קטנה של חלב וקורנפלקס.

אל תטעו בהגשה המפונפנת משהו. מדובר בכריך רציני, ראוי ולא מתפשר. קלאב טבחים

יהונתן: הגשה מעניינת ששונה מהמקור האנגלי. שם מגישים ארוחת בוקר תמיד בצלחת שטוחה ורחבה, כל מרכיב בנפרד. כאן הלכו לכיוון התערובת.

עמית: הביצה נראית עשויה כמו שצריך, לעומת זאת הטוסטים מהלחם הלבן היו מרוויחים מעוד כמה שניות בטוסטר.

יהונתן: באופן מסורתי הליווי המושלם למנה הזו הוא תה שחור בלי חלב, אבל יש גבול למה שאני מוכן לעשות בשם האותנטיות בחום הזה. אני אסתפק בקולה, על תקן המשקה הבריא. מה שכן, הטבעה של המזון ברוטב HP, או רוטב חום בעגה המקצועית הבריטית, היא סוג של חובה.

בירור קצר אצל המלצרית מעלה שלמרות הצביון האנגלי של ארוחת הבוקר רוטב HP, אותו פלא אנגלי חמצמץ ומוזר, אינו בנמצא. יהונתן מסכים להסתפר בקטשופ, שהוא, מסתבר, התחליף המקובל באנגליה בשעות מצוקה. עמית מבקש ומקבל בקבוק טבסקו ומזליף בנדיבות על הכריך שלו.

יהונתן מפנק אותי באחת הפטריות מהצלחת שלו. זה היה לפני שגילינו שמדובר ביצורים החכמים בעולם

עמית: חביתה טרייה עם נקניק, מיונז עגבניה וחריף. מי צריך יותר מזה, תגיד לי?

יהונתן: אתה צודק. אחלה יציאה. אני אתן לכריך הזה מחמאה גדולה ואגיד שהייתי שמח לקחת אותו איתי לעבודה.

עמית: אני אתן לסנדביץ' הזה מחמאה אפילו יותר גדולה ואגיד שמדובר בגירסה לכריך חביתה שהייתי משחזר בשמחה בבית ולא משנה בו כלום. אולי מוסיף מלפפון חמוץ. אבל זו כבר קטנוניות. מה שכן כדאי להעיר הוא שהלחם דורש שיפור. זה לחם קצת אוורירי וספוגי מדי למטרות קלאב סנדוויץ'. צריך משהו קצת יותר פריך או קלוי. מה בחזית האנגלית?

יהונתן: כפרשנות ישראלית לארוחת בוקר אנגלית זו מנה ראויה ביותר. פטריות ועגבניות שנצלו כמו שצריך, תפוחי אדמה טעימים, ובעיקר הנקניקייה מאוד משובחת. בשונה מהבריטים, שאצלהם הנקניקייה היא לרוב במרקם קמחי וקצת מבאס ובלי יותר מדי בשר כאן יש לנו עסק עם נקניקייה רצינית.

עמית: על פי המלצרית מדובר בנקניקייה תוצרת בית שמוכנה במיוחד עבור המקום. וזה בהחלט מורגש בטעם. אתה תצליח לתפקד אחרי בוקר שמתחיל ככה?

יהונתן: כמו פנתר עמית. יש סיבה שהבריטים בנו אימפריה, והיא נמצאת מולנו כאן בצלחת. שומן רווי, שומן לא רווי וקצת פחמימות. ככה נראית ארוחת בריאות אמיתית, או מתכון להתקף לב קל.

המבקרים שוקעים בשיחה ולא שמים לב שבזמן שהם מקשקשים אוריה הצלם נותן עבודה על ארוחת הבוקר שלו. עמית עוד מספיק לטעום חצי מאחד הטוסטים הקטנים עם הגבינה ולגנוב ביס מהסלט, אבל תוך דקות הצלחת נותרת מבהיקה וחפה מכל פירור.

זה מה שהיו אוכלים כל בוקר בקיבוץ. פלא שלא נשאר להם כוח לעבוד והיה צריך להפריט אותם?

עמית: וואו, זה היה מהיר. אני מניח מכך שהיה טעים?

אוריה: מאוד מוצלח, והכי חשוב – דומה מאוד, אולי אפילו זהה, לארוחות הבוקר של הקיבוץ.

יהונתן: לא ידענו שאתה קיבוצניק.

אוריה: אני לא, אבל הייתי בנח"ל בצבא וצברתי מספיק קילומטראז' של חדרי אוכל קיבוציים.

עמית: האמת שהארוחה הזו היא אחלה גימיק. טוסט הגבינה מהלחם הלבן, עם קצת גבינה שרופה מבחוץ, הוא טעם שבשניות מחזיר אותי לילדות ולדוכן הטוסטים בבית הספר שלי.

יהונתן: אותי החלב עם הקורנפלקס קנה. חמוד לראות שיש מקומות שלא מסתפקים בבנאליה שהתקבעה בתחום הזה, עם קצת ממרח זיתים, כדור גבינה ופרוסת גבינה צהובה. זה מראה על מחשבה ועושה כיף ללקוח.

בשונה מהנהוג בבתי קפה רבים, בקפה יהושע השתייה אינה כלולה במחיר רוב מנות הבוקר. יהונתן ועמית מזמינים את מנת הקפאין שלהם, ומבחינים בסצינה שכנראה יכולה להתרחש בירושלים רק בבית קפה בלב שכונת רחביה: שלושה לקוחות שונים שמתווכחים (בנימוס כמובן) מי יקרא ראשון את מוסף גלריה של הארץ שנמצא במקום. הקפה מוגש עם החשבון ועם צלחת עוגיות חמאה תוצרת בית.

ארוחות בריאות חפשו במדורים אחרים. אצלנו פותחים את הבוקר עם טבסקו, קטשופ ושומן רווי

עמית: אחלה עוגיות. אני חושב שעכשיו, אחרי ארוחה נעימה כזו וכוס קפה, מותר כבר להגיד בוקר טוב.

יהונתן: אתה יודע שאני אינני חסיד גדול של ארוחות בוקר בבתי קפה, אבל אני מוצא את עצמי מופתע בכל פעם מחדש.

עמית: בהחלט הפתעה משמחה לטובה. יפה לראות שהמקוריות והרעיונות הטובים בתפריט מיתרגמים גם לביצוע חינני וטעים.

יהונתן: השאלה היא האם זה לא מקרה של יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.

עמית: לא נדע אם לא נמשיך ולבדוק. עיתונות חוקרת, כבר אמרנו?

קפה יהושע, עזה 17, 02-5632898. © צילומים: אוריה תדמור

תביאו חשבון: ארוחת בוקר קיבוץ (42 ש"ח) + ארוחת בוקר אנגלית (48 ש"ח) + קלאב טבחים (38 ש"ח) + מיץ תפוז גזר (17 ש"ח) + 2 X קולה (26 ש"ח) + מקיאטו (13 ש"ח) + אספרסו (9 ש"ח) = 193 ש"ח