12 מי יודע? – תריסר טעימות מניו יורק

חכם מה הוא אומר? הוא לא, הוא פשוט מדפיס את המדריכים של רונה ועולה על מטוס לניו יורק • עוגות מושלמות, דונאטס בגירסת השף, נקניקים בעבודת יד ועוד • ככה תעשו חג לא כשר, אבל מאוד שמח

זה כבר טקס ידוע. בכל שנה, במוצאי החג הראשון, כששאריות החרוסת עוד בפה, עם ישראל מתייצב בנתב”ג במדי הפיג’מה שלו (כי הרי ככה הכי נוח לטוס) ומתלונן בפני כתבי השטח של הערוצים השונים על התורים הבלתי נסבלים בדרך לחופש וכמה קשה לצאת מהלבנט. פייר? הם צודקים. המעט שאני יכולה לעשות כדי להקל את הסבל זה לצייד אתכם ברשימה של מקומות בתפוח הגדול, חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות, אבל כולם מציעים אוכל כיפי שישכיח מכם את המרור שהשארתם מאחור.

1. Cafe Habana- תחנת חובה לכל מי שעוד לא היה, ואם הייתם סביר להניח שזה כבר נכנס לרפרטואר של “חייבים ללכת שוב”. מדובר בחור בקיר על גבול נוליטה-סוהו שאליו נוהרים המוני אדם, ואם צריך גם עומדים בתור בשביל דבר אחד בלבד – תירס. מה הביג דיל בתירס?  אחרי שיוציאו לכם את המעדן הצהוב הזה מהגריל, יגלגלו אותו בפלפל חריף, יצפו אותו בגבינת קוטיחה מקסיקנית ויתנו לו שפריץ קטן של ליים בשביל הקיק, כבר תבינו לבד. ואם יש יום יפה, אפשר גם לקחת אותו בטייקאווי מהמקום שצמוד למסעדה ולהמשיך להסתובב ברחובות. לא לשכוח קיסמים!

בקרוב ספר ההמשך ל"תירס חם". ייקראו לו "תירס חם ומלוח וקצת חמוץ וחריף ומושלם". קפה הבאנה

2. Dominique Ansel – אם אתם כבר באזור אז שווה לחצות את הסוהו ולהגיע כמעט לנקודה שבה הוא מתחבר עם הווסט ווילג’. שם תמצאו את המאפייה של ילד הפלא הצרפתי אנזל דומיניק. פעם אפשר היה לטעום את הקינוחים שלו רק במחיר המופקע של ארוחת ערב במסעדת Daniel, אבל עכשיו הוא כמעט עממיקו. כמעט. העיצוב אמריקאי מודרני, הסחורה צרפתית קלאסית. אני באתי לשם במיוחד כדי לטעום את עוגיות המדליין המפורסמות שהוא מכין ביום שישי, אבל בגלל שהן יוצאות מהתנור רק בשלוש אחרי הצהריים  נאלצתי להסתפק בקוני-אמאן מופלא, שהוא בעצם ילד מוצלח מאד של קרואסון ואוזן פיל שלא השתמשו בנייר אפייה כדי להגן על עצמם במהלך האקט (ואם המשפט הזה נשמע לכם מוכר זה רק כי עמית העתיק אותו ממני בלי בושה לפוסט שלו על פריז). גם הקאנלה של אנזל לא מפספסת עם קרום שחום, ריחני ומתפצפץ ומרקם רך ונימוח בפנים. למי שרוצה להרגיש קצת פריז בלב ניו יורק.

זכרונות מפריז. הפטיסרי של דומיניק אנזל. ולא, הוא לא קרוב של אפרת אנזל

3. Buvette – נקודת עצירה קלאסית, בעיקר לבנות, בין החנויות והשיטוטים בווסט וילאג’. גם בובט משחקת על השיק הצרפתי אבל עם ביצוע ניו יורקי לחלוטין. מתאים לכל שעה ביום, בין אם רוצים נישנוש קל של סלט וטארטין טונה או צלחת פרושטו ומלון, אבל הכי חשוב לא לפספס את הקינוחים והקפה: שניהם מעולים, שזה לא עניין של מה בכך. לבוא עם גבר רעב לא מומלץ, כי זה פשוט לא יעבוד. הכי טוב לשבת פה עם אמא או חברה טובה בין המדידות ולהעמיד פנים שאתן מקומיות. מי יודע? אולי עוד יאמינו לכן.

אחד ממוסי השוקולד המפורסמים בעיר, מסתבר. Buvette

4. Clinton Street Baking Company – זה כבר מזמן לא סוד שבמסעדה הקטנה הזו בלואר איסט סייד מוגשת ארוחת הבוקר הכי טובה בניו יורק. וזאת גם הבעיה, כי סביר להניח שגם אם כיוונתם שעון ל-8 בבוקר והגעתם עם פתיחת הדלתות, תמיד תהיה קבוצה של יפניות שתקדים אתכם, ובמסעדה קטנה כמו זו, זה אומר שאתם עדיין מחכים. בכל שעה אחרת ביום זמן ההמתנה הממוצע עומד על שעה לפחות לזוג. אני תמיד שולחת אנשים לשם בלב כבד, לא בטוחה אם הם יעמדו בהמתנה. אלו ששורדים יזכו לחוות את הטעם של ילדות אמריקאית בצורת הפנקייקים המושלמים והרכים ביותר שאכלתם מעולם. הם מגיעים עם תוספת האוכמניות הכה מתבקשת ומזיגות נדיבות של רוטב מייפל טהור (לא הסירופ הלא ברור הזה שמוכרים לנו בסופר). עוד מנה מנצחת היא מחבת עם ביצים מקושקשות על באטרמילק ביסקיט – לא תתחרטו. אז גם אם הגעתם מאוחר, החדשות הטובות הן שהפנקייק מוגש לאורך כל היום, ומכיוון שאתם כבר נמצאים באחת השכונות היותר מגניבות ומעניינות בניו יורק, תעשו טיול וממש פה למטה תמצאו עוד שלוש המלצות לדרך.

ועל זה נאמר בייאוש - טוב, מישהו בא לבית הפנקייק?

5. Katz’s Deli – המוסד הזה הוא אחד מהדלי'ס הכי המפורסמים ביבשת, זכר לקהילה היהודית המפוארת שחיה כאן פעם. אי אפשר לפספס את השלט הענק והנקניקים שתלויים בחלון הראווה. אל תצפו למקום כשר כמו בבני ברק, כאן זה אמריקה ו”כושר סטייל” זה מונח סופר גמיש אבל גם סופר טעים. נכנסים, לוקחים מספר וניגשים להזמין. אל תתבלבלו יותר מדי: סנדביץ’ פסטרמי בבקשה. אמנם לא זול, אבל לחוויות כאלה אין מחיר. בזמן שמכינים לכם אותו אפשר להמציא בראש סיפורים על הטיפוסים המעניינים שעובדים מאחורי הדלפק העתיק, אבל רק עד שכבודו מגיע בצורת שתי פרוסות לחם קטנות עם הרבה חרדל ועוד יותר פסטרמה חמה. תטעמו ותוכלו להרגיש בעצמכם  את מה שסאלי הרגישה כשהיא ישבה עם הארי באחד השולחנות פה. בניגוד לסאלי, כץ לא מזייף אף פעם והמלפפון החמוץ שלו הוא הסיבה הכי טובה לצאת מאיפשהו עם טעם חמוץ בפה. חויה יהודית לא כשרה אבל סופר כיפית.

כשאני פותח את הדרופבוקס עם התמונות של רונה, אלה בדיוק הפריימים שגורמים לי לקלל אותה חרישית. כריך פסטרמי

לא מזייפים לעולם. הדלי של כץ

6. Russ and Daughters – אם כבר באווירה יהודית מסורתית עסקינן, ממש כמה מטרים מכץ תמצאו את החנות האגדית של ראס ובנותיו. מעדנייה אלמותית שמתמחה בדגים מעושנים, ממרחים, סלטים מסורתיים וגם קוויאר. תצפו לכמויות גדולות של אנשים, ואם אתם לא יודעים מה לקחת חפשו את המוכרת דוברת העברית. בגדול? כדאי לנסות את הדגים המעושנים, הסלטים, קצת לאטקס וביאלי (הבייגל המסורתי של יהודי ניו יורק) וכמובן לא לשכוח את גבינת השמנת. לקינוח אל תוותרו על הבבקה המפורסמת של המקום, שזכתה בצדק לשבחים מאנשים שכבר אכלו כמה בבקות בחייהם. אם אתם מרגישים געגועים לגפילטע פיש של הסדר, לכבוד הפסח יצטיידו שם  גם במנות החג המסורתיות.

מתאבנים זה שם קצת צר מדי לחגיגה שהולכת בפנים. ראס ובנותיו, שאם יפתחו סניף בארץ אולי יקראו לו ראס אל חנות

7. Zucker Bakery –  כשמתחילים להתקדם בין הרחובות של האיסט ווילג’ כדאי לעשות עצירה במאפייה של צוקר, גם בגלל הבעלים הישראלים, זוהר החמודה, אבל בעיקר בגלל הכישרון האדיר שלה לאפות בלב ניו יורק את כל המאפים שהסבתות שלנו הביאו איתן לארץ, ושאולי קצת נעלמו מהנוף איפשהו בין מיקי שמו לדודו אוטמזגין. הוורדים שלה הן מאפי שמרים אישיים וריחניים שחייבים לטעום, הרוגלעך הם ממש כמו של פעם, חפים מטעם תעשייתי, והמגולגלות תמרים שלה עושות חשק לתה של אחר צהריים. הסגנון של המקום מזכיר את בתי הקפה של תל אביב, עם ריהוט של פעם ואווירה לא מחייבת.

יש לי הרגשה שמצאנו את המקום היחיד בעולם שיכול לתת פייט לרוגלעך של מאפיית מרציפן במחנה יהודה...

8. Motorino pizza – משום מה הרבה אנשים אוהבים לשחק בניו יורק את המשחק של לאכול ב"עשרת המקומות הכי טובים לפיצה/המבורגר/גלידה" וכדומה. בעיניי זו טעות, גם כי זה משעמם ולא בריא, וגם כי עדיף ללכת מראש להכי טובים בכל קטגוריה ולהתפנות לדברים אחרים. מוטורינו היא דוגמה טובה לפיצרייה שסוגרת לכם את הפינה של "הפיצה הכי טובה". בעצם, הפיצה לא הכי טובה, אלא פשוט מצוינת. המקום קטן ושכונתי, אבל הפיצות גדולות, דקות ועם הרבה אופי בשוליים. פיצה אחת כזו תשכנע אתכם שאין צורך לנסות עוד תשעה מקומות אחרים.

פיצת חלומות. בשלב הזה של פתיחת התמונות אני (עמית) כבר מקלל את רונה בצעקות, אגב

9. Il Buco Alimentari e Vineria – ניו יורק מלאה במסעדות איטלקיות טובות, גם בגלל התיירים אבל בעיקר בגלל המקומיים. ועדיין, כשמוצאים מסעדה כמו Il Buco זה מרגש: ביום זו מעדנייה למוצרי יסוד איטלקיים משובחים ונקניקים שעושים במקום לפי תורת הסלומי האיטלקית. המאפייה מכינה לחמים לסנדביצ’ים ומאפי בוקר ריחניים עם קפה טרי. אבל אם תבואו בערב תגלו אנוטקה איטלקית שמחה, עם הרבה יין משובח וחומרי גלם שהופכים במטבח למנות יצרתיות אבל לא מאיימות.

בעבודת יד. סלומי

מתחילים עם צלחת הסלומי המשובחת וארטישוקים מטוגנים וקריסיפיים כמו שצריך. הפסטות הן תוצרת בית עם אחוזי שומן בדיוק במידה הנכונה ושילובים מעניינים כמו עגבניות, שקדים וצלפים שיוצרים פסטו עגבניות ממכר. מנת השורטריבס המעולה היא אחת הפופולריות כאן וכיף לחלוק אותה עם כל השולחן. המבחר של היינות מרהיב, אבל תשאירו מקום לפנה קוטה הכי טובה בעיר ואם יש לכם מלצר נחמד הוא גם ימזוג לכם עליה חומץ בלסמי שמיושן כבר 20 שנה, ואז תרגישו שלמות איטלקית כהלכתה. גם הגלידות נעשות במקום והן מיוחדות ומתוקות בדיוק במידה הנכונה. בקיצור, חגיגה. ואם אתם לא סומכים עלי, תיראו מה יש לניו יורק טיימס להגיד בעניין.

הם יורים גם בתמנונים, מסתבר, ואז צולים אותם על הפלאנצ'ה לכדי שלמות

10. ABC Kitchen – בראנץ’ בניו יורק זה סוג של תחרות ספורטיבית: יש הרבה אופציות אבל לא כולן מבטיחות, ולא פעם אפשר ליפול על חביתה או פרנץ’ טוסט בינוניים. ABC מככבת ברשימת הבראנצ’ים המועדפים על ניו יורקרים בגלל השילוב המנצח של אוכל איכותי, מיקום מעולה (בתוך חנות הרהיטים הידועה) וזה לא מזיק שהיא שייכת לקבוצת המסעדות של ז'אן ג'ורג' וונגריכטן. ככה אפשר לשלב את כל ההנאות. האוכל שם דגש על עונתיות וחומרי גלם מעולים. הפיצה כאן היא על בסיס חיטה מלאה והסופגניות מגיעות עם זיגוג מתוק של לימון וטימין. העיצוב כולו לקוח מדברים שניתן לקנות (ביוקר רב) בחנות, והאנשים מאד יפים. ארוחת צהריים במקום היא חוויה כיפיית ולא כבדה וסיבוב בחנות יכול לתת לכם השראה לעיצוב החדש של  הדירה שלכם, אם במקרה אראלה ממפעל הפיס תתקשר.

במקום שבו מכינים דונאטס עם טימין יכינו גם סקונס עם גבינה ועירית. ABC

11. Café Sabarsky – אם אתם עדיין שומרים אמונים לאירופה הקלאסית, תמצאו את מיטב המסורת האוסטרית-גרמנית בבניין היפיפה של ה-Neue Galerie (הגלריה החדשה, בגרמנית). הגלריה, שנמצאת באפר איסט סייד היא בעצם הבית של אוסף האומנות המרשים של רונלד לאודר ושיר הלל לאמן גוסטב קלימט כמייצג את הזרם והתקופה. אבל זה לא בלוג על אומנות, נכון? זה בסך הכל תירוץ לשבת בבית הקפה של הגלריה – Cafe Sabarsky. מדובר בסוג של מחווה או חזרה במנהרת הזמן לבתי הקפה המפוארים של וינה. האווירה קצת רישמית, אבל הזאכרטורט עושה את העבודה והקפה האוסטרי מזכיר תקופות שכבר עברו מהעולם. אפשר גם לאכול שניצל ושפצלה, ולמרות מה שהייתם מצפים רוב הקהל הוא דווקא צעירים שמחפשים בילוי עם אופי קצת אחר.

אז מה, לנו יש את ההוספיס האוסטרי בעיר העתיקה. פחחח

12. וטיפ למתקדמים (או למי שסתם נמאס לו ממנהטן) – אני כבר מזמן טוענת שסצנת האוכל האמיתית בניו יורק נמצאת מחוץ למנהטן, ויום אחד עוד נקדיש פוסט למרד האוכל הגדול של ברוקלין. עד אז תעלו על רכבת ה-L ברחוב 14 ותחצו את האיסט ריבר לוויליאמסבורג, שם תמצאו את כל ההיפסטרים שעברו לכאן אחרי שלא יכלו יותר להרשות לעצמם לשכור דירה במנהטן (ואוטוטו גם לא יוכלו להרשות לעצמם לשכור דירה בוויליאמסבורג…). איתם ההיפסטרים האלה הביאו את בתי הקפה והמסעדות המגניבות שלהם.

Four and Twenty Black Birds –  אם אתם בענייני פאי (המאפה, לא המספר) או סתם מחובבי המתוק האיכותי, תמשיכו עוד כמה תחנות ללב ההיפסטרייה ותגיעו לבית קפה של צמד אחיות מוכשרות ביותר. כאן במטבח צפוף אך יעיל מכינים את הפאיס הכי טעימים ומושקעים שאכלתי מימיי. מצויידות במתכון לבצק חמאתי ולא מתוק שקיבלו בירושה מסבתא שלהן מהמיד ווסט (זה האזור באמריקה, כן? לא השם שלה), האחיות מכינות מילויים משתנים ומגניבים כמו אגסים ובורבון, קאסטרד של אשכולית או חמוציות ומרווה. כיאה לברוקלין המקום מקבל מזומן בלבד, אז תבואו עם שטר של עשרים, תזמינו את קפה הבית עם פרוסה טובה של פאי ותגלו מחדש את  אמריקה על קצה הלשון.

היפסטרים. הם אופים פאיים בכל מקום

ועמית מוסיף: יחד עם המדריכים הקודמים של רונה לניו יורק והביקורות שלה על שתיים ממסעדות הדגל של העיר (שאת כולם תמצאו מרוכזים כאן) יש לכם ביד נכס קולינרי משמעותי – שבאחריות לא נופל מרוב המדריכים המקצועיים. אל תהססו להשתמש בו, ואל תהססו לחזור ולספר לנו על החוויות שלכם ועל עוד מקומות. חג שמח ונסיעה טובה לכולם.

גזור ושמור – פנקס כתובות

Café Habana – 17 Prince st. @ Elizabeth st, 212-6252001

Dominique Ansel – 189 Spring st, 212-2192773

Buvette – 42 Grove st

Clinton street Baking Co. – 4 Clinton st, 646-6026263

Katz's Deli – 205 East Houston st, 212-2542246

Russ and Daughters – 179 East Houston st, 212-4754880

Zucker Bakery – 433 E 9^th st, 646-5598425

Motorino Pizza – 349 E 12^th st, 212-7772644

Il Buco Alimentari & Vineria – 53 Great Jones st, 212-8372622

ABC Kitchen – 35 E 18^th st, 212-4755829

Café Sabarsky – Neue Galerie, 1048 5^th Ave @ 86^th st

Four & Twenty Blackbirds – 439 3^rd Ave, Brooklyn, 718-4992917

ורק בשביל שכל הקינאה הזו לא תעשה לכם טעם מר בפה, הנה עוד קצת עוגיות קאנלה של דומיניק אנזל...