הכרזת העצמאות שלי – עוגת בננות הפוכה

בגיל 30 החלטתי סוף סוף להתחיל לאפות • לניסוי הבכורה נבחרה העוגה הפשוטה הזו • גם כי היא טעימה תופת, אבל בעיקר כי יום העצמאות בפתח והחברים דורשים את הקינוח הקבוע של אחרי המנגל

ארבעה חודשים, פחות או יותר, חלפו מאז שכתבתי כאן בטור סיכום השנה שלי שאני מקווה לנצל את השנה החדשה כדי להתחיל סוף סוף לאפות. ארבעה חודשים חלפו וגם יום הולדת אחת, שהביאה למטבח הפרטי שלי קרטון עצום ממדים ובו מיקסר Kmix חדש וחתיך בצבע זהה לזה של ארונות המטבח שלי. ואז חלפו עוד כמה ימים, והבנתי שהגיע הזמן לשבור את המחסום הפסיכולוגי ולהתחיל לאפות, כי כמו שאומרים: בשלה השעה. ואין כמו העוגה הזו לביתוק בתולי הקונדיטוריה והאפייה משלושה טעמים: היא פשוטה להפליא, טעימה להפליא והכי חשוב – היא העוגה המסורתית של חגיגות יום העצמאות אצלנו בחבר'ה.

מי שלא יודע על מה מדובר מוזמן לסור בחזרה לפוסט הזה מיום העצמאות הקודם, שסיכם היטב את חגיגת הבשרים השנתית שלי ושל החברים הכי טובים שלי. השנה, אחרי הרבה מאוד ימי עצמאות שחגגנו על המרפסת של ההורים שלי בירושלים, הוחלט על שינוי קונספט מסוים. אנחנו אמנם נהיה ביחד, ונחגוג ונאכל הרבה מאוד ונשתה הרבה מאוד וודקה, אבל למרבה הבושה אנחנו נעשה את זה בתל אביב, בחגיגה שאני די בטוח שתצליח לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהצבנו לעצמנו עד היום.

ככה זה ניראה בדרך כלל, על המרפסת בבית אהרנסון (לא ההוא שבזכרון יעקב - בירושלים)

כאנשים שרגישים מאוד למסורות העצמיות שלהם (יש שיאמרו אנשים קשים), שינוי גיאוגרפי כזה הוא לא עדיין שיש להקל בו ראש. החברים המודאגים ניסו לברר אם הכל יהיה כמו בבית – אם תהיה תחרות החזקת תפוחי אדמה לוהטים, אם יהיה סלט עגבניות בעמבה, אם כמו תמיד נרד בשתיים בלילה שיכורים כדי להשתלט על מסיבת הקריוקי של השכנים והכי חשוב – האם יהיו הקינוחים הקבועים – עוגת הבננות ההפוכה ועוגת שוקולד ללא קמח, שאמא שלי מכינה עבורנו כל שנה. עניתי להם שחוץ מהקריוקי של השכנים (שבואו נודה על האמת, די משגעים אותנו כל שנה) אני די בטוח שיהיה בסדר. ואז רצתי למטבח כדי לנסות את המתכון לעוגת הבננות שאמא שלי נתנה לי, כדי שלא יהיו פדיחות. אחרי קצת יותר משעה יצאה לי מהתנור עוגת בננות הפוכה מהממת במיוחד, כזו שאני די בטוח שאפילו אמא שלי הייתה מתגאה בה, ואני נשמתי לרווחה. דאגה אחת פחות לקראת עצמאות 2012.

העוגה הזו מגיעה במקור מפנקס העוגות של סבתא שובי, אמא של אבא שלי. כבר בתור ילד היא הייתה בין היותר חביבות עלי מבין כל עוגות המשפחה, אולי בגלל החיבה שיש לי לקינוחי בננות. בכל מקרה, עם טעמים של בננות, טופי, חמאה ובצק לא מתוק מדי, מדובר בעוגה באמת מנצחת, שמעטים יוכלו לעמוד בפניה – אפילו אחרי שתקעו 4 נקניקיות, שורת קבבונים, כמה צלעות טלה, שיפוד שרימפס וסטייק 300 גרם של סינטה. ואם אתם לא מאמינים לי, תכינו אותה למנגל העצמאות שלכם ותבדקו לבד.

זה מה שצריך:

לבצק:

• 50 גר' חמאה
• שני שליש כוס סוכר חום
• 2 ביצים
• כפית תמצית וניל
• 1.5 כוסות קמח + שקית אבקת אפייה
• קורט מלח
• כשליש כוס חלב או קצת פחות מגביע שלם של לבן (גיל)

לציפוי (או בעצם לתחתית, כי זו עוגה הפוכה):

• 50 גר' חמאה
• חצי כוס סוכר חום
• 4-7 בננות (תלוי בגודל)
• צימוקים
• אגוזים

בשונה מעוגות בננה בחושות קלאסיות, פה עדיף שהבננות לא יהיו רכות מדי, כדי שישמרו על הצורה

מתחילים בלחמם את תנור האפייה לחום בינוני (170 מעלות) ואז מכינים את ציפוי העוגה: ממיסים במחבת קטנה את החמאה יחד עם הסוכר החום. כשהסוכר מתחמם ונעשה נוזלי שופכים את התערובת לתבנית פיירקס עגולה משומנת במעט חמאה.

השילוב שבין סוכר חום וחמאה יוצר טעם על גבול הטופי

מפזרים על הסוכר הנוזלי אגוזים, צימוקים ובננות חתוכות לאורך. משתדלים לרצף כמה שיותר מהפיירקס בבננה בצפיפות, בלי להותיר מרווחים בין הבננות.

ריצוף חלקי. אם צריך חותכים את הבננות גם לרוחב כדי למלא לחלוטין את התבנית בצפיפות

מכינים את הבצק: מערבבים את הסוכר והביצים יחד עם 50 גר' חמאה מומסת, ובוחשים היטב (אפשר במיקסר, אבל ביד) עד שהתערובת מתאחדת ומבהירה קצת. מוסיפים את תמצית הווניל והמלח, ולאחר מכן מוסיפים את הקמח ואבקת האפייה לסירוגין עם החלב / הלבן. מערבבים היטב עד לקבלת בצק אחיד, נוזלי למדי.

הערה לחדי העין: את המתכון צילמתי בבית של אמא שלי ,ולכן המיקסר הוא קיצ'ן אייד ולא הקיי-מיקס החדש שלי...

יוצקים את הבצק מעל הבננות בתבנית. אופים כ-50 דקות בחום בינוני, כשלקראת סוף האפייה (סביב 45 דקות) בודקים את מצב הבצק, כדי לוודא שהוא אפוי לגמרי אבל לא מתייבש. אפשר כמובן לנעוץ קיסם ולראות שהוא יוצא יבש.

כשאני חושב על זה, אפשר בטח להכין את העוגה הזו גם בפורמט אישי. אני רושם לעצמי לנסות מתישהו בקרוב

מוציאים את העוגה מהתנור והופכים מיד לצלחת הגשה. זהירות מקרמל רותח שעשוי לנזול בשלב הזה. אם קצת קרמל נדבק לתבנית מסירים אותו ומחזירים לפני העוגה. נותנים לעוגה להצטנן, וטורפים. בתיאבון

וזו כבר העוגה שאני הכנתי לגמרי לבד, בלי אמא בכלל. יצא יפה, לא?