פרויקט תיעוד מתכוני המשפחה נמשך, וסוד שמור נוסף יוצא מהכספת • הפעם: הכרובית הממולאת של סבתא רחלה • גם לי זה היה נשמע מסובך בהתחלה, אבל מסתבר שמדובר בהפקה פשוטה למדי
"אבל איך לעזאזל ממלאים כרובית???". זו תמיד השאלה הראשונה שעולה כשאני מספר לאנשים על המאכל הכי מיוחד שסבתא שלי מכינה. על קישואים, חצילים ופלפלים ממולאים כולם שמעו. מתקדמים בתחום מכירים ארטישוק, סלרי, סלק ואפילו גזר ממולא. אבל כרובית ממולאת (או ממולאה, כמו שסבתא שלי אומרת לפעמים) תמיד נתקלת בתמיהה עקרונית. ברגע שטועמים, אגב, התמיהה מתחלפת בפליאה ובעונג גדול, כי מדובר, באחריות, באחד הדברים הכי טעימים שאפשר לשים בצלחת.
כמו כל המטבח של סבתא רחלה בעצם, גם שורשיו העדתיים של המתכון הזה לא ממש ברורים. לא מעט אנשים שאלו אותי בעקבות הפוסט הקודם, על הארטישוקים המטוגנים, מה המוצא של סבתא שלי. לזה אני תמיד עונה שהיא אשכנזייה בדם, אבל ספרדייה בנשמה. וכזה הוא גם האוכל שלה.
מצד אחד רחלה למדה לבשל מאמא שלה, סבתא חנה האוקראינית, שהורישה לנו את טעמי החמוץ מתוק, את הגפילטע ואת הצלי והקלופס. מצד שני, בגיל צעיר למדי רחלה התחתנה עם סבא שלי רודי עליו השלום, שהיה טורקי (לניגוד האינטרסים המסוים שבין משפחת אהרנסון לבין הצד העותמאני במשפחה לא ניכנס כרגע). דרך רודי ובעיקר דרך אמא שלו (שלא זכיתי להכיר) היא למדה לא מעט טריקים ומטעמים מהמטבח הטורקי-ספניולי: גיבץ', אפיו (סלרי מבושל בלימון), דגים באגריסטדה ועוד ועוד דברים טובים (ולא רק במטבח).
עד היום סבתא רחלה מבדילה רק בין שני סוגים של רוטב עגבניות. הראשון, זה שמכיל הרבה מיץ לימון וסוכר ומבוסס על רסק עגבניות בלבד, הוא האשכנזי, ונקרא אצלנו בבית "רוטב בטעם סבתא חנה". אחד הדברים המדהימים שאפשר לבשל ברוטב הזה הם קישואים שממולאים בקישואים, וגם פרוסות חציל מטוגנות. גם המתכונים האלה בטח עוד יגיעו לכאן מתישהו.
מצד שני של המתרס העדתי נמצא רוטב העגבניות המזרחי (או בפוליטיקלי קורקט נוסח סבתא רחלה: רוטב פיקנטי), שמגיע מהצד הטורקי של המשפחה. יש שיאמרו שהרוטב הזה ורודי בעלה הם שני הדברים המזרחיים היחידים שסבתא רחלה באמת אוהבת, אבל גם לזה לא ניכנס כרגע. זה בעצם רוטב העגבניות הקלאסי שרובנו מכירים כרוטב של ממולאים או קציצות, ושבוואריציה מסוימת גם משמש את סבתא שלי כבסיס לשקשוקה.
את הכרובית הממולאת מבשלים ברוטב האדום המזרחי. מדובר במאכל שמאוד מזכיר מפרום מבחינת הטכניקה שלו (מילוי בבשר, טיגון, בישול ברוטב אדום), ולדעתי נגזר, בסופו של דבר, מוואריציה מסוימת על מדיאס (חצאי ירקות) ממולאים בבשר. במשך שנים חשבתי שמדובר בפרויקט מטורף להכנה, אבל מסתבר שהשד, או הכרובית, ממש אינם נוראים כל כך. ברגע שתנסו די מובטח שתתמכרו, ותזכו גם אתם למבטי הפליאה בכל פעם שתספרו שהכנתם כרובית ממולאה. כי הרי מי שמע על כרובית ממולאת?
אז בשביל סיר גדול של הפלא הזה אתם צריכים:
- 1-2 כרוביות יפות (תלוי בגודל שלהן)
- 500 גר' בשר בקר טחון
- 1 ביצה
- פטרוזיליה קצוצה
- תפוח אדמה קטן מגורד
- בצל קטן קצוץ
- 1-2 שיני שום
- פרוסת לחם לבן ישן או חלה
- מלח ופלפל
לרוטב העגבניות המזרחי:
- בצל גדול קצוץ
- כמה שיני שום פרוסות
- עגבניות טריות, קלופות וקצוצות לקוביות (אין שום בעיה להשתמש בעגבניות מרוסקות או חתוכות מקופסא, לפעמים אפילו עדיף לדעתי)
- קופסא קטנה של רסק עגבניות
- מלח, פלפל, סוכר, פפריקה מתוקה ופפריקה חריפה
מתחילים בהכנת תערובת הבשר הטחון. משרים את הלחם הלבן במים וסוחטים היטב, שמים אותו בקערת מעבד המזון יחד עם כל שאר מרכיבי הקציצות, טוחנים לתערובת אחידה, טועמים ומתקנים תיבול.
ניגשים לפירוק הכרובית, שהוא אולי סוד המתכון הזה: מניחים את הכרובית עם הגזע כלפי מעלה, ומפרידים את הפרחים הגדולים דרך הגבעולים שלהם. הפרחים למילוי צריכים להיות בגודל בינוני, כך שאם נפרדים מהכרובית פרחים גדולים מדי אין בעיה לחתוך אותם לשתיים.
חורצים בכל פרח באמצעות סכין חדה חריץ, ונזהרים שלא להגיע קרוב לקצה, כדי שהעסק לא יתפרק. מרחיבים קצת בזהירות את החתך, ומתחילים למלא בתערובת הבשר.
דוחסים את הבשר לחתך שיצרנו בראש הפרח ובעיקר לחללים שבין הגזעים של הפרח מלמטה. בעצם עוטפים את הפרח בבשר מלמטה ומלמעלה, ומהדקים כל הזמן באמצעות האצבעות. ככה זה צריך להיראות מוכן:
מכינים לקראת הטיגון כלי עם ביצה טרופה היטב במעט מלח וכלי עם קמח. ממליחים בלי פחד את פרחי הכרובית הממולאים.
טובלים כל פרח כרובית בקמח, אחר כך בביצה, ומעבירים לטיגון במחבת עם שמן חצי עמוק. מזהיבים היטב מכל הצדדים.
בזמן שהכרובית מיטגנת מכינים את הרוטב: בסיר גדול מחממים שמן ומזהיבים את הבצל עם כף סוכר (ככה סבתא עושה, ואני לא מתווכח).
כשהבצל זהוב ויפה מוסיפים את השום ורסק העגבניות, מלח ופלפל, פפריקה משני הסוגים ואת העגבניות הטריות או העגבניות מקופסה, ומביאים לרתיחה. מבשלים קצת את הרוטב, שלא צריך להיות דליל מדי. אם חסרים נוזלים אפשר להוסיף קצת מים (סבתא שלי תמיד שוטפת את קופסת הרסק בקצת מים לתוך הסיר). ברגע שהכרוביות זהובות מכל הצדדים מעבירים אותן לרוטב. הרוטב אמור לכסות את הכרוביות בערך עד חצי מגובהן.
מבשלים מכוסה משהו כמו שעה, ומדי פעם משקים את הכרוביות שבולטות מחוץ לרוטב בנוזלים. אחרי שעה בערך תקבלו תבשיל מטריף באמת, שהולך נפלא על אורז לבן טרי או אפילו סתם עם לחם לבן קצת טחינה בצד. בתיאבון.
עושה חשק:), סבתא שלך מקסימה.
כרוביות ממולאות! נראה מאוד מאוד טעים. מאוד.
וגם המתכון פשוט. הלוואי עלינו סבתא כזאת.
נשאר?
אתה מקסים… כיף לראות איך שאתה אוהב את הסבתא שלך.
והיא נראית מאלה שמיד נשבים בקיסמן…
והמתכון ? כבר בשבת הקרובה.
תמשיך להנציח ידידי , זו זכות גדולה.
חיה.
תודה חיה. כיף לשמוע ממך כמו תמיד.
וכמו שכתבתי כבר – אם את מנסה ספרי לי איך הלך.
איזה פרויקט אדיר! הכרוביות ינוסו עוד היום
אני לצערי לא הספקתי לתעד את המתכונים של סבתי הבשלנית ההונגרית המהוללת והיום אין לה כבר כוח וחשק לבשל
תמשיך לתעד!
אם מתכונים הונגריים את מחפשת, עופר ורדי הוא האיש שלך. מכירה?
ותודה על התגובה – ספרי לי אחר כך איך יצאו הכרוביות…
עוד! עוד מתכונים!!!!!!!!!!! חשיבותו של הפרויקט עצומה1 כבר לא ניתן לשחזר מתכונים כאלה, ניחא כשיש מתכון רשום, אבל לראות אותו בפעולה, עם תמונות, אין עליך……
התיעוד הזה משמח ומרגש אותי עד דמעות! אין מילים. . . . …אמא
איזו סבתא ואיזה חיוך ממזרי וכובש.
אני כבר הצגתי מועמדות כנכדה, ועכשיו עם הכרובית שהיא הירק האהוב עליי, אני מוכנה להשבע לאשה הזו אמונים לנצח.
ועוד היד נטויה נעמה…
אולי מתישהו עוד נרים איזה ארוחת בלוגרים במחווה לסבתות של כולנו. רחלה תשמח להיות אורחת הכבוד.
הלו יש אצל הסבתא הזאת תור. צריך קודם להוכיח את עצמך במבחנים ואודיציות שנמשכים שנים וכוללים תרגילים ספורטיבים על מזרני קפיצה במוט, הליכה ברגל מצומת הבנקים עד המגדל שמה במעפילים (כולל העליה הקשה בסוף) ומבחן על החוקים המלאים של אליפות העולם בסנוקר. נא לא להידחף!
הכרוביות האלה – טעם גן עדן, נמסות בפה כמו חמאה!
עכשיו האתגר הגדול – לנסות לעשות בבית.
איזה כיף שיש את המתכון…..
כן יירבו המתכונים של סבתא רחל'ה
נראה משובח. ובלי קשר, ראיתי את זה וחשבתי שאתה המועמד האופטימלי http://www.facebook.com/Tivall
המממ…. מצד אחד זה ניראה מסקרן, מצד שני זה ניראה לי כמו משהו שיחייב יחסים אינטימיים מסוג זה או אחר עם מוצרים של טבעול, מה שקצת מאיים עלי…
איזו סבתא מהממת! גם המתכון נראה לא רע בכלל
מתה על כרובית וממולאים בכלל-ינוסה בקרוב
נשיקה לסבתא ממני.
(כשסבתא שלי היתה בת 75 גביתי ממנה בתואנות שווא את הרצפטים לכל המאכלים המפורסמים שלה. אחר כך הכנו מזה, בהפתעה, חוברת שחולקה לכל הילדים והנכדים ואנשים שחפצנו ביקרם. היום היא בת 87).
בתור אחת ששונאת ממולאים שנאת מוות , מאוד אהבתי את המתכון, ואף יותר את הסבתא המקסימה .
אוכל עם נשמה כמו שצריך . כל הכבוד לך והרבה בריאות לסבתא.
סבתא מקסימה ואת זה רואים על פניה עם חיוך של מיליון דולר.
המתכון משגע וכבר הכנתי פעמיים,בני הבית מאוד נהנו וכמובן שאמשיך.
אריכות ימים לסבתא.
אכלתי, בפעם הראשונה בחיים, את הפלא הזה, בארוחת צהריים בשבת האחרונה אצל חברים והגעתי לכאן במסגרת חיפוש אחר מתכון. אני ממש לא בשלנית אבל זה מאכל ששווה להעז עבורו
מאד נהניתי לקרוא.
עשיתי מספר פעמים ויצא מוצלח מאד, תודה רבה ויישר כח!!
יאממיייייי מושלם מושלם!!! אימצתי יצא מעולה ברמות
פינגבאק: אוכל כותבים באהבה – בלוגי האוכל הישראליים הטובים ביותר | צונאמי