אליסה מארץ הפלאות – פיצה אליצ'ה

סצינת הפיצות בתל אביב לא נרגעת • המצטרפת החמה היא אליצ'ה, עולה חדשה מרומא שהשתכנה בגינת שנקין • בתפריט: פיצות במשקל עם בצק מצטיין ומבחר תוספות מרשים • טוני וספה, מאחוריכם

בסוף שנת 2007 כתבתי במדור האוכל ב"זמן תל אביב" את סיכום השנה המסורתי, וחיפשתי תואר הולם לשנה שהסתיימה. אחת ההצעות היתה "שנת הפיצה". טוני וספה, אייסברג וולקנו ואלורה הם רק חלק משורה של פיצריות שנפתחו באותה שנה וסימנו יותר ממגמה. מאז עברו שלוש שנים ולא הרבה השתנה. פיצריות ממשיכות לצוץ בתל אביב כפטריות אחרי המוצרלה, והרמה ממשיכה לעלות. לחולי פיצה כמוני מדובר בחדשות מצוינות, ולחולי פיצה כמוני כדאי מאוד להכיר את הפיצריה החדשה שהתמקמה ליד גינת שנקין.

קוראים לה Alice, ומכיוון שהיא הגיעה מאיטליה, אני חושב שמן הראוי לקרוא לה בעברית אליצ'ה. זה אחד מאותם שמות שיהיה קשה מאוד למצוא לו גירסה אחידה בשפת הקודש, אבל האמת שזה לא כזה משנה. יכולים לקרוא לה אליס, ועם פיצות כמו שיש שם, אפשר מצדי לקרוא לה גם עליזה.

יותר קשה מההתלבטות מול מקרר הגלידות

אליצ'ה היא הסניף הישראלי הראשון של רשת פיצריות שמחזיקה ב-19 סניפים ברומא – כולן מציעות פיצות במשקל עם הרבה מאוד תוספות. מייסד הרשת עובד במתכונת של שותפות מלאה בכל הסניפים, ולקראת הפתיחה המקומית הגיע לישראל כשהוא חמוש בשני פיצאיולו שיישארו כאן לפקח על העניינים גם אחרי שהוא יעזוב. מי שהצליחו לשכנע את בעלי הרשת להתרחב אל מחוץ לגבולות המגף הם ליאור ואיבו גווילי, הבעלים של רוסטיקו (שיודעים לעשות פיצה לגמרי לא רעה גם בלי עזרה מחו"ל).

זה רק ניראה כאילו הפיצה מרחפת. בעצם יש מתחת איש איטלקי ממש קטן שמחזיק אותה

מכיוון שמדובר בפיצה מרובעת במשקל, ההשוואה המתבקשת היא כמובן לווספה המצטיינת של האחים ירזין, ששולטת ללא עוררין עד כה בתחום. אז ברור שעוד מוקדם לקבוע, כי אליצ'ה רק נפתחה, אבל לפי הפיצות שטעמתי שם בינתיים, בשני ביקורים שונים, יש מצב שהם ילכו ויגדלו במראה האחורית של הווספות, וגם פוטנציאל העקיפה קיים. תוסיפו לכך את העובדה שממש מהצד השני של גינת שנקין נמצא הסניף של עגבנייה (אליצ'ה ממוקמת ברחוב יצחק נפחא, המקביל ליוחנן הסנדלר), וקיבלתם סצינת פיצות מבעבעת במיוחד באזור שנקין-רוטשילד.

על המשקל. ביום שהם יצליחו לתכנת את הצג לספור קלוריות, אני אהיה בבעיה

הבצק של אליצ'ה, שהוא הבסיס לכל העסק, לא פחות ממצוין. כמו כל פיצה שנאפית על משטח לוהט במיוחד שמספק חום תחתון אימתני, התחתית פריכה להפליא, וככל שמתקדמים למעלה הבצק הופך רך קצת יוצר. לעומת טוני וספה מדובר בבצק מעט יותר דק, ולדעתי גם טיפה פחות שמן. הקמח מגיע, איך לא, מאיטליה, מתחנת קמח שנמצאת בבעלות הרשת.

בירושלים קוראים לזה אבו-יויו. שק קמח

מבחר התוספות מרשים ומפתיע בגודלו. החשודים המיידיים (ירקות קלויים, זיתים, פטריות) כולם כאן כמובן, ויש עוד הרבה דברים חדשים. קודם כל, שתיים או שלוש גירסאותצ לפיצות עם תפוחי אדמה – תוספת מופלאה במיוחד (ואהובה מאוד על מאריו בטאלי למשל) שבארץ לצערי לא ממש נקלטה.

מה יותר טוב מלשים פחמימות על פחמימות, עם גבינה באמצע? פיצה תפוחי אדמה

מבין כל המגוון זכורות לי במיוחד פיצה מרינרה, עם אנשובי ועגבניות (וללא גבינה) זו עם הפרוסות הדקיקות של הפרושוטו, ואחת שהכילה גבינה מעושנת ונקניק האם משובח. חוץ מפיצות יש באליצ'ה משהו שבו עדיין לא נתקלתי בישראל – מין כריכים שעשויים משתי שכבות דקיקות ופריכות של בצק פיצה אפוי, וביניהן מילויים לא אפויים של סלט קפרזה, סלט טונה או נקניק מורטדלה. חביב. יש לדבר הזה גם גירסה אפויה, עם גבינת טלג'יו ונקניק ששמו פרח כרגע מזכרוני. שמעו לי, רק בשביל הדבר הזה שווה להגיע לשם. מדובר בתענוג שמנוני, מלוח, מושחת ונפלא, בעיקר כשהוא יוצא מהתנור. כמו כל פיצה בעצם.

בקרוב בגינת שנקין - דו קרב פיצות בצהריי היום

עבור קילו של פיצה באליצ'ה תשלמו כרגע 81 שקל, מה שמציב אותה גם מבחינת המחיר בליגה של טוני וספה (שם לדעתי הפיצות המיוחדות יותר עומדות על 88 שקל לקילו, אבל אל תתפסו אותי במילה). אם הרמה הגבוהה של התוספות והמגוון הגדול יישמרו שם גם לאחר תנופת הפתיחה, והמחיר לא ייזנק בעקבות השימוש בחומרי גלם יקרים (נקניקים וגבינות יוצאי דופן), אין סיבה שאליצ'ה לא תעבור קליטה מוצלחת במיוחד בתל אביב ותגויר כהלכה. ברוכה הבאה, עליזה.

משמאל: קוביות תפוחי אדמה. מימין: זוקיני ומוצרלה. באמצע: לא אני, למרבה הצער