מישהו שומע אותי – הוטל מונטפיורי

30 תגובות על מישהו שומע אותי – הוטל מונטפיורי

1. מאת מאיה‏:

   04/12/2011 בשעה 3:07

   בעיני זו המסעדה הכי טובה בעיר. לא הייתה מנה אחת שניסיתי שם שלא הייתה שיחוק מבריק. האוכל שווה כל שקל.
   אגב, יש משהו שנראה לי כאן מוזר – פחזניית העסקית שלי הייתה שונה מקינוח הפחזניות – היא הייתה ללא קרמל, ולא הגיעה עם קערת הקצפת של הקינוח הרגיל, אלא סתם בקערה, ככה לבדה. הכצעכתה? לקחתם קינוח פחזניות בגודל מלא? או שערבבתם את המלצרית?

   להגיב
   • מאת גיל‏:

     04/12/2011 בשעה 11:45

     למי מה שהבנתי ממה שעמית כתב, הקינוח הקטן שהגיע באותו יום עם העסקית היה בראוני וחוץ ממנו המלצרית הביאה להם על חשבון הבית גירסא מוקטנת של הקינוח המלא מהתפריט כי שמעה את עמית מדבר עליו.

     להגיב
     • מאת עמית אהרנסון‏:

       06/12/2011 בשעה 9:39

       אכן, גיל צודק. המלצרית צ'יפרה אותנו בשתי פחזניות בפורמט המוכר והאהוב בנוסף לקינוחון של הארוחה העסקית

       להגיב
2. מאת לי‏:

   04/12/2011 בשעה 8:52

   לא יפה ככה לעשות לאישה בהריון.
   ודאי תאמר שזו אשמתי שאני קוראת את הדברים האלו על הבוקר!

   הפוסט שלך ממש עושה חשק לעצור הכל ולנסוע תל אביבה כדי להתענג על ארוחה שכזו…

   להגיב
3. מאת גל‏:

   04/12/2011 בשעה 10:02

   אין ספק שאלך, ולו רק בשביל הצלע הזו. המילים והתמונה עשו את העבודה
   תודה!

   להגיב
4. מאת אלכס‏:

   04/12/2011 בשעה 10:19

   נראה ממש טוב

   להגיב
5. מאת ירזיג‏:

   04/12/2011 בשעה 10:24

   האם שילמת על הארוחה? למה שלא כולם יראו קבלות כמו שבייגלה התחילו?

   להגיב
   • מאת גיל‏:

     04/12/2011 בשעה 10:49

     כי אתה ממש לא שופט באף בית משפט ואף אחד לא חייב לך כלום.
     עמית כותב על ארוחות. אתה יכול לקרוא, אתה יכול לא לקרוא.
     אתה יכול לקבל את מה שהוא כתב או לא לקבל.
     אבל באיזו זכות אתה דורש קבלות? אתה ממס הכנסה?
     אני מאמין לעמית שאם הוא לא כתב שקיבל את הארוחה בחינם, הוא שילם עליה מחיר שלם.
     אתה לא מאמין? אתה לא חייב. זה עדיין לא נותן לך זכות לבקש ממנו להציג קבלות.

     להגיב
     • מאת גיל‏:

       04/12/2011 בשעה 10:55

       מחיר מלא כמובן ולא שלם כמו שכתבתי.

       להגיב
     • מאת עידו גור‏:

       08/12/2011 בשעה 8:44

       אר.טו.אם לא משלמים למבקרים ולא מזמינים ביקורות ! האוכל הטוב מדבר בעד עצמו וכך גם השירות יוצא הדופן.
       כך עולה גם מהדברים המפרגנים של כותב הבקורת.

       להגיב
   • מאת נ.י.כ‏:

     04/12/2011 בשעה 11:54

     הוא יראה קבלה אחרי שתכתוב את השם האמיתי שלך כאן.
     ובייגלה אוכלים את התבשיל שהם הקדיחו בעצמם, אחרי שהצליחו להגעיל את כל הטבחים ואנשי הצוות בתל אביב בשיטת הקריצות וההבנות ההדדיות המושחתת שלהם.
     זה שהם רקובים לא מלכלכך ברפש את כל הקהילה (אולי רק את הטרולים שלהם שיצא להם לאכול חינם איתם כמה פעמים).

     ולמרבה הצער כנראה עבור אנשים קטנים מסוגך, עמית שילם על כל הארוחות שלו, תמיד, ולעתים קרובות גם משלם עבור מי שבא לאכול איתו.

     להגיב
     • מאת רוטב סמיך‏:

       04/12/2011 בשעה 15:59

       למי אכפת מי משלם על הארוחה? גם ככה כל הבלוגרים מקבלים או ארוחות חינם מהשפים שרוצים חשיפה או מהעיתון שהם עובדים בו.
       הכל עניין של לקבל ביקורת בפרופורציה (הכל עניין של טעם אישי), להנות מתמונות ולהחליט בסופו של דבר לבד אם שווה בדיקה או לא… אני לוקח רק את מה שמתאים לי מביקורות ולא משנה אם מישהו ממש כתב שאהב או שממש שנא

       להגיב
       • מאת גיל‏:

         04/12/2011 בשעה 18:37

         ממש לא כולם.

         להגיב
     • מאת ירזיג‏:

       04/12/2011 בשעה 19:34

       אז מה הבעיה להראות? זה שאתה אומר שאתה מכיר אותו לא אומר לי כלום. אני חושבת שכל הבלוגרים צריכים להראות שהם שילמו אם הם לא מודים שהזמינו אותם. לי זו נראית כתבה יחצנית ממדרגה ראשונה. וגם זו לא ממש בעיה כי רוב הבלוגרים בתחום המסעדות הם יחצנים דרגה ב בכל מקרה.

       להגיב
   • מאת נתן‏:

     04/12/2011 בשעה 21:17

     עמית אהרנסון בלוגר ישר והגון שלעניות דעתי לעולם לא מקבל תמורה בעד הביקורות שלו.
     צר לי כקורא קבוע לראות שמיצי בית השחי של בלוגרי מסעדות אחרים חדרו גם לשטח הסטרילי
     שעמית מקפיד כל כך לשמור. גם אם אני לא מסכים תמיד עם הקביעות שלו אני מוצא את הביקורות שלו ענייניות, מדוייקות וחפות מכל ענייני פולישטיקס שהם. ככה צריך להיראות ולהיקרא בלוג אוכל.
     מי שהולך לישון עם כלבים שלא יתפלא אם הוא קם עם פשפשים.

     להגיב
6. מאת להב גיל‏:

   04/12/2011 בשעה 14:37

   עמית,
   היטבת לתאר.
   ואפילו דור של מלצרים גדל איתם, אני מכיר בקופי בר כאלו שעובדים למעלה מ 15 שנה. חתיכת זמן.

   להגיב
7. מאת רוטב סמיך‏:

   04/12/2011 בשעה 15:53

   לי יצא להתאכזב. מחירים מטורפים (ארוחת ערב) על אוכל ויינות, ומנות זעירות. עם מחירים כאלה אני מצפה לפחות לשבוע.

   להגיב
8. מאת גסטרו‏:

   04/12/2011 בשעה 20:33

   ואף מילה על הכסאות הנמוכים , השולחנות הזעירים ןהאקוסטיקה?
   למרות זאת גם אני חושבת שהעיסקית שם משתלמת (למרות שפעמים השולחן לא היה מוכן וחיכינו כ15 דקות בעמידה במבוא , פעם אחת הציעו מים או קאווה, בפעם השניה כלום -אבל צ'יפרו בפחזניות לכבוד יום ההולדת, כי קינוחון היום היה סורבה תפל)
   אני ממליצה על מנת הצ'יקן טיקה, רק להזהר מהפלפל המעטר- חריףף אש.

   להגיב
   • מאת להב גיל‏:

     07/12/2011 בשעה 12:39

     היי גסטרו,
     בתור איש גדול, לא שמתי לב לבעיה של כיסאות ?
     וישבתי במספר פינות במקום.

     אקוסטיקה ? זה מכוון כדי ליצור אוירה שוקקת לדעתי.

     להגיב
9. מאת יובל‏:

   04/12/2011 בשעה 22:00

   מסכים עם התיאור שלך על האוכל (אני אחרי מנה עמוסה של שוקרוט תוצרת בית, אין לי מקום לדחוף אפילו קיסם בין השיניים, ועדיין עשית לי חשק לצלע עם המנצ'גו. תועבה, אוכל טריפה שכמוך!) ועל השירות (אף פעם לא חשבתי על זה, אבל השירות שם באמת מופלא).

   יש שם אכן בעיה קלה עד בינונית של אקוסטיקה ולדעתי חלק מהשולחנות פשוט לא נוחים, אבל בסיכומו של דבר מדובר באמת בתענוג לא קטן…

   וכן, על תענוגות צריך לשלם – אם השארת 300 ש"ח לעסקית בזוג ארוחת ערב מלאה דורשת שם שבירת פק"מ, או לפחות שיחה עם מנהל הסניף….

   להגיב
10. מאת חיה‏:

    05/12/2011 בשעה 16:28

    נראה לי עמית שנפלת על יום ממש טוב, לי ישנם נסיונות מאכזבים למדי מהאימפריה שתדעך לה , אם לא ינקטו צעדים דרמטיים. מסעדת הברסרי ,ראתה ימים טובים יותר וזוהרה כבר מאחוריה.. כולל השירות והאוכל .
    הקופי בר ממש לא מצטיין בשירות . והוטל מונטיפיורי מתהדר באקוסטיקה לא נעימה , ואוכל מזפזפ באיכותו .
    השירות שם באמת קשוב .

    תודה
    חיה

    להגיב
    • מאת להב גיל‏:

      07/12/2011 בשעה 12:42

      אפשר פירוט מסודר של מקרה בבקשה ?

      והיכן יש בעיר מקומות עם שרות טוב ואוכל טעים ? אשמח לשמוע את דעתך ?

      להגיב
11. מאת דודי כליפא‏:

    06/12/2011 בשעה 16:52

    אני עם חיה, עמית. תמיד הרגשתי שבהוטל מונטפיורי זו חגיגה של מישהו אחר, שהדברים הטובים קורים בשולחנות אחרים (:

    להגיב
12. מאת רופא בוטוקס‏:

    07/12/2011 בשעה 18:07

    לדעתי הוטל מונטיפיורי הינו המסעדה הטובה ביותר בת"א (ואלוי בארץ??) – ובמחירים סבירים!!!
    גם כן הסגנון הויאטנאני שלהם הוא ייחודי – נמעס לי ממסעדות ישראליות שמציעים מאכלים זהים…
    מעבר לזה האווירה שם פשוט מהממת!

    להגיב
13. מאת בייגלך‏:

    07/12/2011 בשעה 19:37

    החגיגה נמצאת אצל מי שבא לחגוג. אולי העובדה שבהוטל מונטיפיורי לא מחלקים חינמים למבקרים העיבה על הארוחה שלכם.

    להגיב
14. מאת פורמלג‏:

    08/12/2011 בשעה 1:07

    מצטרפת לעניין זמני ההמתנה הארוכים (למרות הזמנת השולחן מראש), כסאות ושולחנות לא נוחים וכד'. באשר לאוכל – פעם טוב מאד ופעם רק בסדר. שירות מצוין וקשוב.

    להגיב
15. מאת טל‏:

    08/12/2011 בשעה 10:07

    אנחנו היינו בהוטל מונטיפיורי בשישי האחרון לארוחת בוקר. ישבנו על הבר, ושירת אותנו ברמן מקסים בשם חגי!! הוא היה מקסים ואדיב, המנות הגיעו מהר, ופינק אותנו בכוס אלכוהול, ובקינוח. בחור מקסים!! רמת שירות שלא ראיתי כמותה בשום מקום בארץ, וזה באמת מאפיין את כל המסעדות והמקומות של מתי ורותי.

    להגיב
16. מאת אורן אסיף‏:

    14/12/2011 בשעה 16:36

    אחלה ביקורת, כתבת ממש יפה וגם התמונות נהדרות.
    הוטל מונטיפיורי נמצא ברשימת המסעדות שלי שצריך לבדוק, ייתכן ובעקבות הביקורת החיובית מאוד, אקדים את הביקור שם

    להגיב
17. מאת גיתית‏:

    23/03/2012 בשעה 18:53

    מביקורי שם התיאור שכתבת כאן ממש אבל ממש לא תאם את המציאות… היינו שם בן זוגי ואני והתאכזבנו מהמנה הראשונה ועד הקינוח (פעם ראשונה שהחזרתי מנה..)
    לדעתי ישנם מסעדות רבות בת"א טובות בכמה רמות ממסעדה זאת.
    ודרך אגב גם השירות היה מזעזע. (בגלל שהחזרתי את המנה המלצר פשוט התעלם ממנו לגמרי!!)

    להגיב

18. פינגבאק: נס גדול היה פו – האנוי | מדבר מהבטן