רמזור בצלחת – מרק פלפלים קלויים קר

זריז (יחסית) • פשוט (להפליא) • קליל (במיוחד) • ואפילו טבעוני! • קבלו מרק קר ממזרי עם שני שדרוגים קטנים, שיארגנו לכם יופי של ארוחת ערב קיצית • שימו ליד פרוסת לחם, ואתם מסודרים

יש לי הרגשה שהקיץ הזה הולך להיות שייך למרקים הקרים. גספאצ'ו ומרקי יוגורט לסוגיהם כבר הפכו דיירים קבועים בתפריטי המסעדות ובתי הקפה השונים בארץ, ועכשיו הגיע הזמן להרחיב את ההיצע. כמעט כל מרק חם אפשר להגיש כשהוא קר (בעיקר אם מדובר במרקים חלקים, טחונים). אבל תנסו פעם לאכול גספאצ'ו, וישיסואז, מרק דובדנים הונגרי או חמיצת סלק כשהם חמים, ותבינו שלכיוון ההפוך העסק בדרך כלל לא עובד.

את מרק הפלפלים הזה, אני מניח, אפשר לאכול חם. אלא שדווקא הקירור הממושך הוציא ממנו טעמים יותר מרוכזים ו"פלפליים" מאשר אלה שהופיעו בגמר הבישול. הוא נולד כאלתור כשאמא ביקשה מנה ראשונה לארוחת שישי האחרונה. אני נזכרתי בגירסה צהובה לגספאצ'ו שאלתרתי פעם, מצאתי בחנות הירקות ליד הבית המון פלפלים צהובים במבצע, והחלטתי להמשיך ולאלתר על הנושא, כמו שאומרים.

למעשה, את המרק הזה הכנתי כל כך "על הדרך" עד שאפילו לא ממש עצרתי כדי לצלם אותו בתהליך. פשוט לא חשבתי שהוא יצליח כל כך. אלא שהתגובות הנלהבות למדי שהמנה הסופר פשוטה הזו גרפה בארוחת שישי המשפחתית גרמו לי לרצות לשתף אותה אתכם. עכשיו, ברור שאתם חושבים שתגובות מפרגנות בארוחת שישי זה עניין מתבקש ולא משהו שיש להתפלא עליו, אבל זה רק כי מעולם לא הייתם אצלי בבית בארוחת שישי. אם מישהו מכין משהו שאינו לרוח אחד מהמשתתפים, תאמינו לי שהוא ישמע על זה. אפילו האח הגדול, קליינט קשה במיוחד, היה מרוצה, או לפחות לא הביע את אי שביעות רצונו בקול (מה שעל הדרך השלילה, כמובן, מעלה את הסברה שהיה מרוצה).

בגירסת הבסיס שלו המתכון הזה דורש פחות מחמישה מרכיבים. על הבסיס הזה אפשר להוסיף ולאלתר, בעיקר בשם הפרזנטציה אבל לא רק – קרם עגבניות צלויות יוסיף מתיקות שתתחבר לפלפלים מצד אחד ותיתן קונטרה למרירות הקלה שלהם מצד שני, יוגורט עזים ייתן קרמיות וחמצמצות (וירחיק טבעונים, אז ותרו עליו אם יש לכם כאלה), ושמן בזיליקום ייתן נגיעות ירוקות. כמובן שאורגנו יעבוד פה היטב, במקום. אז בלי יותר מדי פטפוטים ותמונות – קדימה למטבח.

זה מה שצריך (בערך 6 מנות):

• 1 ק"ג פלפלים צהובים
• 1 בצל גדול
• שמן זית
• טימין טרי
• מלח, פלפל, צ'ילי יבש

אחד המקומות הבודדים שבהם אני מוכן לסבול כל כך הרבה צהוב זה המטבח

מתחילים בקלייה של הפלפלים בתנור – אני עושה את זה בדרך כלל במצב שבו הגריל העליון פועל יחד עם המאוורר של הטורבו. אחרי שצד אחד של הפלפלים משחים ומקבל בועיות (בערך 20 דקות עד חצי שעה) הופכים ומשחימים יפה גם את הצד השני. מעבירים את הפלפלים הקלויים בעודם חמים לכלי ומכסים היטב בניילון נצמד או במכסה ייעודי. מניחים בצד ל-20 דקות לפחות.

וככה זה ניראה אחרי הקלייה. טעמים מתוקים מצד אחד, מעושנים מצד שני

בזמן שצולים את הפלפלים אפשר להכין את השדרוגים: מכיוון שהתנור כבר עובד ומחמם את המטבח ואתכם, אתם יכולים לזרוק לתוכו תבנית קטנה ובה עגבניות תמר חצויות לשתיים או לארבע, שעליהן תזלפו מעט שמן זית ותבזקו מעט מלח וסוכר. אחרי בערך שעת אפייה (אפשר להשאיר את התבנית בתנור אחרי שגומרים עם הפלפלים ולנצל את החום השיורי), מעבירים לכלי גבוה וטוחנים היטב בבלנדר מוט יחד עם כחצי כוס שמן זית ושתי שיני שום.

עגבניות משתפזות בתנור. גם פה הצלייה מרכזת את כל המתיקות, שתניב קרם סמיך ומשגע

קוצצים בצל גדול מאוד דק ומתחילים באידוי שלו בחצי כוס שמן זית. בזמן שהבצל מתאדה קולפים את הפלפלים מהקליפה השרופה, שתיפרד בקלות הודות לאדים שהצטברו בכלי המכוסה. קוצצים את בשר הפלפלים גס ומעבירים אותו לסיר יחד עם כל הנוזלים שהצטברו בתהליך. מוסיפים בערך כף של עלי טימין ו-2 שיני שום קצוצות. מתבלים במלח ובשבבי צ'ילי יבש, ומבשלים יחד כ-5 דקות.

בישול לא ארוך, רק כדי לאחד טעמים. רגע לפני שמוסיפים את המים. ולא, ממש לא חייבים פה צרי ירקות

מוסיפים בערך ליטר (4 כוסות) של מים או ציר ירקות, מביאים לרתיחה, ומבשלים כ-15 דקות. בגמר הבישול מכבים את האש וטוחנים את המרק היטב. מסננים את המרק דרך מסננת רשת תוך כדי לחיצה בכף על המוצקים לשחרור כמה שיותר נוזלים וטעם. לא צריך להגיע פה למרקם של ציר אלא למשהו מעט יותר סמיך, ועם זאת חלק ונטול סיבים מבאסים. מצננים את המרק במקרר לפחות כמה שעות, ואפשר בכיף גם לילה שלם. להגשה מחלקים את המרק לקעריות. במרכז כל צלחת מניחים תלולית של קרם עגבניות צלויות וכמה "נקודות" של יוגורט עזים או שמנת חמוצה. מזלפים שמן בזיליקום, ומקבלים קריאות התפעלות. בתיאבון.

רצועת המלפפון היא סתם גימיק, תכל'ס. אפשר פשוט לתת שליכטה של עגבניות וזה יעבוד יופי. שמש בצלחת