עלייה ברמה – מבשלת הגולן אקספרס

אחרי תעשיית היין הישראלית הגיע זמן של בירות הבוטיק • מבשלת הגולן פתחה בירושלים נציגות שסיפקה ליהונתן ולי יופי של הפסקת שתייה מרעננת באמצע יום העבודה • וגם אוכל נחמד למדי

יהונתן: אחרי הקפיצה לקוריאה בשבוע שעבר מתחשק לי להמשיך עם מגמת הטיולים.

עמית: לאן פנינו הפעם?

יהונתן: בסוף השבוע נסעתי לבקר את אחי הצעיר בבסיס הצבאי שבו הוא משרת, על הר אביטל שבגולן. נזכרתי שוב כמה האזור הזה מיוחד ושונה, וכמה אנשים שאינם "טיילנים מקצועיים" לא מכירים אותו.

עמית: כל זה טוב ויפה, אבל מה בדיוק אמור לייצג את הקולינריה של רמת הגולן? אוכל סורי? תפוחי עץ ופירות יער?

יהונתן: למה לאכול כשאפשר לשתות? בוא נבדוק מה קורה בסניף המקומי של מבשלת הגולן.

עמית: אני לעולם לא אומר לא לאלכוהול בצהריים.

יהונתן: בעיקר כשיש לו סיפור נחמד: אחד האנשים מאחורי מבשלת הגולן הוא חיים אוחיון, הבוס של קבוצת הכדורסל הפועל גליל גלבוע, אלופת המדינה. את צלחת האליפות,  שבדרך כלל שומרים במשרדי המועדון, הוא תלה במבשלה בקצרין.

עמית: כבוד. על הצלחת כמובן, אבל בעיקר על זה שהם דפקו למכבי אליפות.

יהונתן: במבשלה יש כמובן מסעדה גדולה עם מאכלי ברוהאוס, ואת הסניף הראשון, שהוא בינתיים היחיד, הם החליטו לפתוח כאן.

עמית: מעניין… קצרין, ירושלים… יכול להיות שלבירה שלהם יש טעם יותר טוב כשהיא מוגשת בשטח כבוש?

יהונתן: לא אמרנו בלי פוליטיקה?

עמית: אה, אז לא להתבדח ולהגיד שבטח הסניף הבא שלהם ייפתח בהיכל התרבות באריאל?

החלק התחתון של רחוב הלל הפך בשנים האחרונות לשדרת אוכל חביבה. צ'יליז מציעים פיצה, איוו שולט ביד רמה על תחום הבשר, קפה וכריכים תמצאו בקופי שופ ויש אפילו ג'חנון בר שמפתיע בטעמיו. בין לבין התמקם לו הסניף של מבשלת הגולן אקספרס.

יהונתן: אין דבר שיותר מעיד על התקדמות תרבות השתייה בארץ מאשר למצוא באמצע ירושלים מקום שמגיש 4 סוגים שונים של בירת בוטיק בייצור מקומי.

עמית: אחרי הזינוק המרשים שעשתה תעשיית היין הישראלית זה היה רק טבעי שזה ייקרה גם בתחום הבירות.

יהונתן: בביקור האחרון בלאס וגאס נקלעתי לתערוכת בירות ענקית. ראיתי שם ספר בשם "1000 בירות בוטיק שאתם עדיין לא מכירים", עם בירות מצטיינות מכל העולם.

עמית: נו, והיה משהו מישראל?

יהונתן: קרוב. בירה טייבה הפלשתינית והמצוינת מרמאללה קיבלה מעורכי הספר את הכבוד הראוי. התעשייה שלנו קצת פחות.

עמית: אנטישמים שיכורים. יש כמה בירות בוטיק ישראליות שלדעתי עומדות בכבוד מול מיטב התוצרת העולמית. אני שומר אמונים לאחת בשם מלכה, מלכה אדמונית. בירה מופלאה באמת.

עמית ויהונתן בוחרים לפצוח ב"ארוחת הטעימות" האולטימטיבית: ארבעת סוגי הבירה של מבשלת הגולן בכוסות קטנות של 200 מ"ל, כדי להנות מכל המגוון. מכיוון שלא שותים על בטן ריקה נבחר למנה ראשונה פרצעל עם קורנדביף.

עמית: לא חושב שנתקלתי עד היום בירושלים בפרצעל כמו בגרמניה. שם זה אחד המאכלים הקלאסיים של הפאבים.גם באמריקה חולים על זה, אבל בארץ הוא לא נקלט.

יהונתן: אולי כי הבייגלה הירושלמי חזק ממנו… אבל בעיקר אולי כי בארץ כל העניין של אוכל ברים לא ממש תפס.

עמית: אתה ברצינות חושב?

יהונתן: בטוח. היום כל בעל בר יודע שפרנסתו בתחום האוכל נסמכת על שני דברים: על סיר הטיגון העמוק ועל הטוסטר. צ'יפס, קצת חטיפים מטוגנים, טוסט, כמה ירקות עייפים ויש לך משהו שלכאורה מלווה שתייה.

עמית: כאן כל המנות ממש זועקות לליווי של בירה, כמו שצריך להיות במבשלה. הרבה בשר, שומן, נקניקיות, בצק. רק דג מלוח חסר לי. הנה מגיע הפרצעל.

עובד הדלפק מגיש לעמית ויהונתן צלחת ועליה שני פרצעלים קטנים וחמימים מלאים בבשר כבוש ומעושן, ירקות ורוטב ברביקיו. לצד הצלחת הוא עורך רביעיית כוסות בירה ופוצח בהסברים לגבי הסוגים השונים. בימים אלה עוברות הבירות של מבשלת הגולן מיתוג מחדש, הודות לשיתוף הפעולה עם ייקבי רמת הגולן, ומעתה ייקרא המותג כולו "בזלת הגולן", ושמות הבירות ישתנו.

עמית: אין כמה בירה בצהריים. זה מרגיע, משמח, ואפילו תורם לשיפור הפרודוקטיביות.

יהונתן: והבירות מצוינות. יותר מענינות מהחביות המסחריות הממוצעות שכולנו מכירים.

עמית: אני מבסוט על בירת החיטה. יודע שזה נחשב לדרינק של כוסיות, אבל בחום הזה היא באה לי טוב.

יהונתן: אני מעדיף את המרירות יותר. זו שנקראת גולן, עם הצבע האדמוני שלה, קולעת בול.

עמית: גם הפרצעל קולע בול. טעים מאוד.

יהונתן: הבעיה היא שזה פותח את התיאבון. בוא נזמין עיקריות.

כיאה לארוחה בבית בירה עמית בוחר בלא היסוס במנת "נקניקיות המבשלה", שמורכבת מנקניקיות עגל וטלה על פירה וכרוב כבוש. יהונתן מחליט לדגום את מנת הפרגית במרינדת בירה. הנקניקיות מגיעות ראשונות על מחבת ברזל רוחשת ולוהטת.

עמית: אתה שם לב שיש לנו איזה עניין חוזר עם כלים לוהטים…

יהונתן: אח… געגועיי לביבימפבאפ הקוריאני. בחיי שהייתי אוכל עכשיו מנה כזו.

עמית: מה שיש כאן לא מאכזב. שתי הנקניקיות האלה מצוינות, כל אחת בדרכה. אבל אני חייב להסתייג מהפירה. בעיני פירה לא חלבי זה פשוט לא זה.

יהונתן: זו ירושלים, הרבה אנשים שומרי כשרות, ואי אפשר לבטל להם את מוסד הפירה. מה שמוגש כאן זה מה שרוב הירושלמים מכירים בתור פירה כתוספת לבשר.

עמית: זה לא הופך את זה לפחות עצוב בעיני. הייתי מסתפק בכרוב הכבוש. דו"ח מצב פרגיות בבקשה.

יהונתן: הפרגיות הן פרגיות ובעיני הן ראויות ליותר כבוד. לכאורה נתח הפרגית לא אמור להיות אטרקטיבי בעיניו של המתיימר להיות אנין טעם, אבל חשוב לזכור שפרגית היא כמעט הבחירה הראשונה, בכל מסעדה, של כל מי ששואפים ללכת על בטוח. בגלל זה, לדעתי, אסור ליפול איתה.

עמית: זו לא מנה רעה. הפרגיות עסיסיות, אבל משהו קצת אנמי ועדין מדי בתיבול. בשר עוף חייב שיתייחסו אליו ביותר תקיפות תיבולית.

יהונתן: תקיפות תיבולית? ברצינות אמרת את זה כרגע? אתה חייב להפסיק לראות מאסטר שף.

הצלחות מתרוקנות במהרה ועמן כוסות הבירה. שטרודל התפוחים שמובטח בתפריט אינו בנמצא, ועל אף הפיתוי של בזבוז אחר הצהריים בשמש עם התוצרת המשובחת שנמזגת מהחביות נאלצים עמית ויהונתן לקום.

יהונתן: אני מרוצה. לטעמי המבשלה היא בהחלט אופציה טובה מאוד לארוחות צהריים במרכז העיר.  אבל אני לא מבין למה ריק פה בשעה הזו.

עמית: יכול להיות שהמקום נתפס יותר כפאב ואנשים פשוט לא מודעים לאכול הנחמד שמגישים כאן. אולי בכלל הגיע הזמן שירושלמים ייצאו מדי פעם לאיזה כוסית באמצע היום. רק טוב יכול לצאת מזה.

יהונתן: יודע מה, אני מוכן לוותר לישראלים על לשתות בצהריים אם הם יבטיחו לי שאחרי שהם מסיימים לעבוד הם ימשיכו לפאב הקרוב למשרד לדרינק האפי אוור כמו שצריך.

עמית: ומשם הדרך לדרינק של צהריים תהיה מן הסתם קצרה מאוד. ככה גם דודו בוסי התחיל.

מבשלת הגולן אקספרס, הלל 26, 02-5022655.