אל דנטה – עלילות "מדבר מהבטן" בארץ המגף – פרק 4

על פסטו, שרימפס טריים, ארטישוקים ושמן זית • על זונות מזדקנות, הנשימה האחרונה וחומוס בצהריים • על אקווריום של גדולים • ועל סמטאות האבן הכי צרות שיש • בקיצור: קפיצה קטנה לגנואה

קלמרי וארטישוק, La forchetta curiosaשני האנשים הכי מפורסמים שיצאו מגנואה, לפחות ככל שידוע לי, התפרסמו בעיקר כי הם יצאו, מילולית, מגנואה. הראשון הוא כריסטופר קולומבוס, שיצא לחפש את אמריקה (או את הודו). השני הוא מרקו, גיבור סדרת הטלוויזיה "הלב", שנוצרה בהשראת ספרו המפורסם של אדמונד דה אמיצ'ס. גם מרקו, ממש כמו קולומבוס, ראה בגנואה תחנה בדרך ליעד האמיתי שלו, והבין שלעלות על ספינה בנמל העצום של העיר ולהתחפף ממנה זה הדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות. עם אחוזי הצלחה כאלה ליוצאים את העיר, לא ממש מפתיע שגנואה נשארת בדרך כלל קצת מחוץ למפת התיירות של איטליה. אחרי סופ"ש קצרצר אך מהנה בעליל, אני יכול לומר שקצת חבל שכך. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 8 תגובות

אל דנטה – הרפתקאות "מדבר מהבטן" בארץ המגף – פרק 3

על הקשר שבין יהודים לבין נקניקיות • על עלים ירוקים שלא החליטו אם הם לפת או ברוקולי • על אוזניים קטנות במיוחד • ועל הפחד שבלבשל מנות איטלקיות מסורתיות • בקיצור – כנסו, יש מתכון

oriccheitte con cime di rapa e salsicciaאם הייתי צריך לבחור את המילה האהובה עלי בשפה האיטלקית, בינתיים לפחות, כנראה שזו הייתה המילה סלסיצ'ה (Salsiccia). מילה שמתגלגלת על הלשון כל כך בקלות ועם כל כך הרבה סטייל עד שקשה להאמין שהיא מתארת את אחד המאכלים הכי פשוטים ועממיים שיש בארץ המגף. לכאורה כולה נקניקייה, אבל איזה הבדל שיש בין המילה נקניקייה (או חס וחלילה הוט-דוג), לבין האלגנטיות והקסם החלקלק שיש בסלסיצ'ה. אפילו מי שלא אוהבים נקניקיות כמוני ואפילו קצת נרתעים מהקונספט, מגיבים אחרת כשמציעים להם סלסיצ'ה. כי איך אפשר להגיד לא למילה שנשמעת כל כך יפה? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית, אל דנטה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , | 13 תגובות

אל דנטה – הרפתקאות "מדבר מהבטן" בארץ המגף – פרק 2

על ארמון הקיץ של בית סבויה • על קפטרייה מוסדית שבה מצלחתים מנות כמו במסעדת יוקרה • על הקשר שבין שף ירדני מטפס לבין פנסיונרית נורבגית • ועל מה זה, בעצם, לימודי גסטרונומיה

Tavole Accademicheאחד הדברים ששאלו אותי הכי הרבה לפני שעזבתי לאיטליה היה מה בעצם אני הולך ללמוד. התשובה שלי הייתה, על פי רוב, קצת מגומגמת, ומכמה סיבות – קודם כל, רוב האנשים חושבים שגסטרונומיה זה לימודי בישול ולי לעתים לא הייתה סבלנות להסביר בדיוק למה זה לא ככה. שנית, אני מודה שלא קל ממש להסביר מה עושים בבית הספר הזה, שבשעריו נכנסתי לפני פחות מחודש. שלישית, אני מודה שגם עכשיו לא בטוח שאני יכול עדיין לתת תשובה מדויקת יותר. אבל אני יכול לנסות, וזו המהות של הפוסט הזה. פחות מחודש אחרי תחילת הלימודים, חופשת החגים כבר ממש מעבר לפינה (היא תתחיל בסוף השבוע הקרוב), ואפשר לנסות ולהתחיל לסכם את השבועות הראשונים בבית הספר הגבוה לגסטרונומיה. כדי שאם יישאלו אתכם מה זה לימודי גסטרונומיה, אולי תוכלו לענות.  להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , | 18 תגובות

אל דנטה – הרפתקאות "מדבר מהבטן" בארץ המגף – פרק 1

הקדנציה האיטלקית של הבלוג יוצאת לדרך • על מפגש עם ילדים שטורפים בשר נא ופטריות כמהין בשפע • על חנות אוכל אחת שתמצאו בה את איטליה כולה • ועל הגירסה הפיימונטזית למעורב ירושלמי

אל דנטה - מדבר מהבטן באיטליהאז כמו שאתם אולי כבר יודעים, את הפוסט הזה אני כותב לכם ממקום מושבי לשנה הקרובה, העיר הקטנה ברה (Bra) שבצפון מערב איטליה. אני כאן לטובת לימודי מאסטר בגסטרונומיה ותקשורת באוניברסיטה של תנועת ה-Slow Food, אבל בעיקר לטובת הרחבת האופקים הקולינריים והיכרות עם אנשי אוכל מכל העולם. זה אומר שבשנה הקרובה תמהיל החומרים כאן בבלוג יהיה מעט שונה: יהיו כאן קצת סיפורים מהסביבה ומהחיים באיטליה, קצת המלצות למקרה שתגיעו לאזור (וכדאי לכם להגיע לאזור), קצת על הלימודים באוניברסיטה, קצת מתכונים מהמטבח הקטן שלנו כאן ואולי גם קצת מהאיורים הנהדרים של המהממת שילוו את העסק. ככה, אני מקווה, אצליח להעביר לכם קצת ממה שעובר עלינו כאן וגם אשמור אתכם על קשר. כמובן שאני אשמח לשמוע מכם על מה שקורה ונטעם אצלנו בארץ בזמן הזה, אם תרצו לשתף. אז הנה, בשביל הסיפתח, כמה טעימות מהימים הראשונים שלנו, פחות או יותר, בעיר הקטנה שבין האלפים לים התיכון.  להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, אל דנטה, כללי | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 19 תגובות

עיר גדולה עם שפם – טעימות מאיסטנבול

דגים מהים השחור • מעדנים ארמניים מסתוריים • קבבים משובצי פיסטוקים • שיפודי כבד למתקדמים • נהרות של ראקי ואיירן • וארוחת בוקר של אלופים • בין אסיה לאירופה נמצא גן עדן הקולינרי

קבב בחצילים, מסעדה צ'יהנתחיל מהשורה התחתונה – סעו לאיסטנבול. עזבו אתכם מדיבורים פוליטיים וקשקושים סמי-לאומניים וסעו. כי במרחק של פחות משעתיים טיסה מכאן ממתין לו כרך סואן, שנותן בקלות פייט לכמה מהערים המיוחצנות של אירופה. ולא, איסטנבול היא לא אירופה במלוא מובן המילה, וזה בדיוק הקסם הגדול שלה. היא מצליחה להיות מה שאנחנו, כאן בישראל, לא הצלחנו להיות – מקום שהוא גם מזרחי וגם מערבי, גם אירופאי וגם אסיאתי, גם מודרני וגם היסטורי. מקום שבו אפשר לראות ברחוב נשים עם רעלות לצד יפהפיות במיני וגופייה וגברים בשפמים וחליפות לצד היפסטרים ב, ובכן, שפמים וחליפות. עיר שתוקפת את כל החושים בלי הפסקה, מציגה פאבים ומועדונים מפוצצים גם בשתיים בלילה ובתי קפה שלא מתרוקנים לעולם והכל במחיר שגורם צביטה קטנה בלב. כי במחיר של שני לילות במלון בעיר בינונית ומיותרת כמו אילת, נניח, אתם סוגרים וויקאנד מהחלומות בעיר המופלאה שעל הבוספורוס. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חדשות, כללי, מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 13 תגובות

חדשות האוכל – 16.10.13 – הפינה האחרונה

איך מתכנן אייל שני לכבוש את פריז? • מה המסעדות הכי מסקרנות שהולכות לחמם את החורף בביצה הקולינרית? • ומהן שלוש המנות שאני הכי אתגעגע אליהן במהלך שנת הלימודים שלי באיטליה?

פורסם בקטגוריה "חדשות האוכל", חדשות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 7 תגובות

חדשות האוכל 10.10.13

מה תמצאו בבזאר הקולינרי החדש של ניר צוק במתחם התחנה בירושלים? • מה הקשר בין היכל התרבות באשקלון לבין אחד מכשרונות הסושי המבטיחים בארץ? • והאם ניתן לבשל רק עם יד אחת?

פורסם בקטגוריה "חדשות האוכל", חדשות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

חדשות האוכל 1.10.13

האם אפשר להכין מנות ורודות בלי להשתמש בסלק? • מה קרה לאוכל של השף נחי אלקין במעבר מרמת הגולן למסעדת "עשר" החדשה בתל אביב? • והאם לעמוד בתור בשביל קפה בחמישה שקלים?

פורסם בקטגוריה "חדשות האוכל", חדשות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | תגובה אחת

מין שאינו במינו – פיצרוי

עם נוף לים וזרם תיירים מובטח, "פיצרוי" הייתה יכולה בקלות להפוך לקלישאה ים תיכונית • במקום זאת היא מגישה אוכל מתקדם, מרהיב לפרקים, שחף מכל בנאליה • הבעיה: לא בטוח שזה מספיק

סלט מלפפונים ואצות, פיצרויבשונה מהרגלי, ברצוני לפתוח הפעם את הדיווח בשורה התחתונה, עם התשובה לשאלה הבלתי נמנעת – "אז האם כדאי ללכת לאכול בפיצרוי?". עוד בשונה מהרגלי, אני לא בטוח שיש לי תשובה חד משמעית. זאת אומרת, אני כן חושב שפיצרוי היא מסעדת שף טובה. האוכל בה טעים, מודרני, חדשני, מעניין, חף מקלישאות, מבוצע היטב ומצולחת בצורה מרהיבה. למרות כל אלה, פיצרוי היא ממש לא מסעדה שתתאים לכל אחד. למעשה, אחרי מעל שלוש שעות של בילוי (נעים להפליא), במהלכן אכלנו פחות או יותר את כל התפריט (היינו ארבעה סועדים) וניסינו לרדת לעומקו של המקום, לא הצלחנו להבין עד הסוף מה הסיפור של פיצרוי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , , , , , , , , | 9 תגובות

עומד על שלי – קציצות עם חצילים

את המנה הזו, ויסלח לי הדוקטור אבשלום קור, לא מבשלים וגם לא מכינים • את הסיר הזה מעמידים • לא לפני שמסדרים בתוכו שכבות שכבות של חצילים מתקתקים, קציצות עסיסיות וקצת עגבניות

קציצות בשר עם חציליםבהמשך לפיסקת הסיום של טור סיכום השנה, אז בימים אלה אני שוקד על לימודי איטלקית לקראת הנסיעה המתקרבת. לא שיש לי שאיפות לקרוא את "הלב" בשפת המקור או משהו כזה, פשוט קצת בא לי להיות מסוגל לדבר (או בואו נודה על האמת – לגמגם) עם המוכר בשוק, הקצב או עם הברמן בבית הקפה שבו (כך אני מפנטז לפחות) אלגום לי בחדווה אפריטיבו מדי ערב. אחד הדברים הקשים ביותר בסיפור הזה של לימוד שפה חדשה הוא הצורך לנסות ולדבר נכון. ללמוד את הדקויות שבין "לשמוע" לבין "להאזין" לבין "להקשיב", למשל. או להבין איזה מילות קישור מתאימות לאיזה פעלים ולאיזה מקומות – באיטלקית או בעברית. איך זה קשור בכלל לאוכל, אתם שואלים? כי לפעמים נתקלים במצבים שבהם ניראה כאילו המציאות והתרבות מתעקשות לגרום לך לשבש את השפה. כמו עם המתכון הזה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוכל בבית | עם התגים , , , , , , , , , , , , | 14 תגובות